"דור שבנה את הארץ והרס את ביתו פנימה"

ButtercupA

New member
"דור שבנה את הארץ והרס את ביתו פנימה"

זה ציטוט שאמרה עדנה מזי"א מחברת ההצגה "האריסטוקרטים". לפני שבועיים הלכנו לראות את ההצגה
ועכשיו כולם מדברים עליה (בערוץ 2 לפחות). נורא נחמד להיות "אין"...
בכל אופן זו הצגה טובה ומעוררת מחשבה בהחלט, והמשפט שאמרה עדנה מזי"א, זה בדיוק לב הענין. היתה לי מחשבה אחת אחרי ההצגה- האם לא עדיף שאנשים שרוצים לעשות למען הכלל בצורה כל כך טוטאלית, עדיף שלא יהיו להם ילדים. ומצד שני, לחנך אנשים לתת ולתרום זה ערך חשוב ובסיסי, אז איך אפשר להגיד לאדם שרוצה לתרום- "אל תביא ילדים". מה דעתכם? על ההצגה- "מחזה ישראלי חדש מאת עדנה מזי"א בימוי: עמרי ניצן המחזה החדש של עדנה מזי"א הוא דרמה משפחתית-ישראלית. המחזה עוקב אחר משפחת בן כנען בשתי תקופות מכריעות בחייה: בשנות החמישים, אבי המשפחה, יאיר בן כנען, קצין בצה"ל מתמסר לקריירה צבאית במדינה הצעירה, תוך התעלמות בלתי נמנעת מצרכיה של משפחתו - אשתו ושני ילדיו הקטנים. לעומתו אחיו, היפוכו הגמור, היהודי הגלותי, ששורשיו באירופה, הומוסקסואל, מהראשונים שיצאו מהארון בארץ ישראל, הוא הכבשה השחורה במשפחה - בעל סלון פרוות בארץ השמש הקופחת בתל אביב השמרנית של אותן שנים. בשנות השבעים יאיר, עתה שר בממשלה, שנאלץ להתמודד עם תוצאות התנהלותו, מייצג דור שלם שהתמסר ל"הקמת המפעל הציוני" על חשבון יחסיו עם המשפחה. דרמה משפחתית מפתיעה, מרתקת ומרגשת, המתחוללת בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה ועד שנות השבעים, כשמתחת לאירועים הלאומיים רוחש המאבק המשפחתי.
 

ButtercupA

New member
וזה קצת לגבי ההורים בהצגה (מוצגת בקאמרי)

מתוך ביקורת על ההצגה- http://www.parshan.co.il/index2.php?id=7697&lang=heb "גיל פרנק בתפקיד יאיר בן כנען הביא לידי ביטוי את קיבעונו המחשבתי ואת רצונו שדברים יתנהלו בדרך שלו. הוא מפגין חזות קשוחה, ומתקשה לגלות אמפתיה כלפי ילדיו משום שעסוק בעבודתו, ואינו מקבל את אורח החיים שמנהל אחיו. גם שנים לאחר מכן, הוא אינו משתחרר מהקיבעון ואינו קשוב לילדיו. יצוין, שגם אם מדובר בדמות שמאפייניה מזוהים מאוד עם פרנק, הוא עדיין עושה זאת היטב. לימור גולדשטיין בתפקיד הגר הייתה נפלאה, ועיצבה במדויק את דמותה של הרעיה המסורה והאינטליגנטית, אשר גם היא אינה מודעת לצרכים של ילדיה, ואינה מסוגלת לספק להם חום ואהבה, אלא מטיחה בהם שהם אנוכיים היות שאינם רואים את טובת המדינה. המשחק שלה עתיר ניואנסים במיוחד בתמונות שבהן מופיעים ילדיה, ותמונות אלו מעוררות הן תחושה של ניכור והן תחושה של הזדהות. הגר עוברת את התהליך המשמעותי ביותר במחזה, ומבינה ששינוי יכול לבוא בכל זמן, גם אם באיחור."
 
כרגיל,החינוך לנתינה ותרומה צריך להיות

במידה. לא על חשבון משפחה וילדים למשל.אם יש הקצנה, כלומר: מביאים ילדים ומזניחים אותם כי יש לי מדינה על הראש.אז יש בעיה. כשקראתי את שאלתך:נזכרתי בשושנה ארבלי אלמונינו שהיתה שרת הבריאות.היא הקדישה את חייה לקריירה בפוליטיקה ולא הביאה ילדים מתוך בחירה.הבנתי שלמרות שהיא שלמה עם בחירתה, היא הרגישה קצת פספוס באי הבאת הילדים.
 

ButtercupA

New member
יש מקרים בהם הנתינה צריכה להיות די טוטאלית

זה אמנם לא קורה בכל הזמן, אבל בזמן תקופה של הקמה של מדינה, אני מבינה שהיו כאלה שתרמו המון כי היה צריך. מצד שני, ברור שדווקא בתקופה הזו אחרי השואה, הקמה של משפחה הוותה את הניצחון הגדול ביותר. בהצגה היתה דוגמא שההורים נסעו לגרמניה לשנה כדי לדאוג לכל נושא השילומים וחשבו שיהיה לא טוב לילדים שיבואו איתם. וברור שנושא השילומים היה קריטי לכולם.
 

ButtercupA

New member
דרך אגב, אפשר להשליך מהנושא הזה

לכל מיני סגנונות חיים. מה בעצם קורה כשמגיעים לגיל השלישי, הילדים גדלים, אתה יוצא לפנסיה ונשאר עם ...מה? גם למי שלא עושה למען הכלל אלא לביתו, אבל בוחר להשקיע את עצמו בעבודה. ואולי לגבי אנשים שידעו לצאת ולבלות, נסעו לטייל ויש להם זכרונות מחיים טובים ומספקים. כמו שנראה, רוב האנשים פשוט כל כך עסוקים בלעבור את היומיום.
 
מאד קשה

להבין תקופה אחרת מערכת ערכים שונה. התלבטויות אחרות,סדרי עדיפויות שונים. אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי, אני חושבת שאני לא מסוגלת להבין או להכיל את העולם שהיה פעם . לכן אני לא שיפוטית לגביו, מקום המשפחה,ההורות, הקריירה ,התרומה לחברה- מערכת אחרת לגמרי של הוויה.
 

fannyd

New member
לא קונה את ה"מבחירה"

עד כמה שזכור לי שושנה ארבלי אלמוזלינו הייתה פעילה ציונית בעיראק, נאסרה ועלתה בגפה לארץ בגיל צעיר. היא השתלבה בקיבוץ ונשאבה לעסקנות מפלגתית. פרשה מקיבוץ עם הגיעה של משפחתה אותה הקיבוץ סירב לקלט. היא נישאה לעסקן מפלגתי, אף הוא יוצא עיראק, שכבר היה אב לילדים מנישואיו הקודמים. האמת, הסיפור שלה מאד מזכיר לי את "תרנגול כפרות". כנראה הרצון להשלתב בהוויה הישראלית גבה מחיר בחייה הפרטיים, שאגב די עלומים, וכשכבר בנתה משפחה כנראה איחרה את הרכבת. וגם "מדינה על הראש" לא קונה. פשוט אנשים דפוקים רגשית.
 

AYELET1

New member
למה מי שבוחר לא להביא ילדים

(מאיזו סיבה שלא תהיה) מקוטלג כ"דפוק בראש" לעומץת כל אותם אנשים בריאים ש/מביאים ילדים, ומגדלים בשמחה עם צאצאיהם את הנכדים ?
 

fannyd

New member
מבהירה

"דפוק רגשית" הכוונה לאנשים שמקימים משפחה, מולידים ילדים אבל מתעלמים מצרכיהם מאחר ומעמידים דברים כמו "טובת המדינה" בראש.
 

ButtercupA

New member
אלה אנשים שלא בהכרח מבינים מה הצרכים של הילד

או שהם גדלו בהזנחה רגשית מסויימת וחושבים שככה הנורמה.
 

נומלה

New member
עם כל הכבוד לילדים

לאנשים יש הרבה פרמטרים שהם צריכים להתחשב בהם וילדים זה אחד הפרמטרים אבל לא היחידי. יתר על כן, מה שבעיני אחד זה צורך קדוש של הילד, בעיני אחר זה פינוק מיותר ומה שבעיני אחד זה אלימות, בעיני אחר כלי חינוכי ממדרגה ראשונה. יש שונות רבה (תודה לאל) וקשה מאוד לתת "ציונים".
 

ButtercupA

New member
אני חושבת שאם לגבי גידול בע"ח יש הנחה

של סבירות הטיפול ומהי המחוייבות הנדרשת כדי לטפל בבעל חיים, ותשמעי אנשים שמבינים שאומרים, שאם את לא מסוגלת לספק תנאים מסויימים ואת לא מבינה במה זה כרוך, אז עדיף שלא תאמצי בע"ח, אז אמנם אין רישיון להורות או תנאים מגבילים להכנס להריון, אבל, אם זה כל כך ברור לגבי בעלי חיים, אז על אחת כמה וכמה לגבי גידול ילדים.
 
למעלה