"דור שבנה את הארץ והרס את ביתו פנימה"

[ButtercupA]

"דור שבנה את הארץ והרס את ביתו פנימה"

זה ציטוט שאמרה עדנה מזי"א מחברת ההצגה "האריסטוקרטים". לפני שבועיים הלכנו לראות את ההצגה

ועכשיו כולם מדברים עליה (בערוץ 2 לפחות). נורא נחמד להיות "אין"...

בכל אופן זו הצגה טובה ומעוררת מחשבה בהחלט, והמשפט שאמרה עדנה מזי"א, זה בדיוק לב הענין. היתה לי מחשבה אחת אחרי ההצגה- האם לא עדיף שאנשים שרוצים לעשות למען הכלל בצורה כל כך טוטאלית, עדיף שלא יהיו להם ילדים. ומצד שני, לחנך אנשים לתת ולתרום זה ערך חשוב ובסיסי, אז איך אפשר להגיד לאדם שרוצה לתרום- "אל תביא ילדים". מה דעתכם? על ההצגה- "מחזה ישראלי חדש מאת עדנה מזי"א בימוי: עמרי ניצן המחזה החדש של עדנה מזי"א הוא דרמה משפחתית-ישראלית. המחזה עוקב אחר משפחת בן כנען בשתי תקופות מכריעות בחייה: בשנות החמישים, אבי המשפחה, יאיר בן כנען, קצין בצה"ל מתמסר לקריירה צבאית במדינה הצעירה, תוך התעלמות בלתי נמנעת מצרכיה של משפחתו - אשתו ושני ילדיו הקטנים. לעומתו אחיו, היפוכו הגמור, היהודי הגלותי, ששורשיו באירופה, הומוסקסואל, מהראשונים שיצאו מהארון בארץ ישראל, הוא הכבשה השחורה במשפחה - בעל סלון פרוות בארץ השמש הקופחת בתל אביב השמרנית של אותן שנים. בשנות השבעים יאיר, עתה שר בממשלה, שנאלץ להתמודד עם תוצאות התנהלותו, מייצג דור שלם שהתמסר ל"הקמת המפעל הציוני" על חשבון יחסיו עם המשפחה. דרמה משפחתית מפתיעה, מרתקת ומרגשת, המתחוללת בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה ועד שנות השבעים, כשמתחת לאירועים הלאומיים רוחש המאבק המשפחתי.

 

[ButtercupA]

וזה קצת לגבי ההורים בהצגה (מוצגת בקאמרי)

מתוך ביקורת על ההצגה- http://www.parshan.co.il/index2.php?id=7697&lang=heb "גיל פרנק בתפקיד יאיר בן כנען הביא לידי ביטוי את קיבעונו המחשבתי ואת רצונו שדברים יתנהלו בדרך שלו. הוא מפגין חזות קשוחה, ומתקשה לגלות אמפתיה כלפי ילדיו משום שעסוק בעבודתו, ואינו מקבל את אורח החיים שמנהל אחיו. גם שנים לאחר מכן, הוא אינו משתחרר מהקיבעון ואינו קשוב לילדיו. יצוין, שגם אם מדובר בדמות שמאפייניה מזוהים מאוד עם פרנק, הוא עדיין עושה זאת היטב. לימור גולדשטיין בתפקיד הגר הייתה נפלאה, ועיצבה במדויק את דמותה של הרעיה המסורה והאינטליגנטית, אשר גם היא אינה מודעת לצרכים של ילדיה, ואינה מסוגלת לספק להם חום ואהבה, אלא מטיחה בהם שהם אנוכיים היות שאינם רואים את טובת המדינה. המשחק שלה עתיר ניואנסים במיוחד בתמונות שבהן מופיעים ילדיה, ותמונות אלו מעוררות הן תחושה של ניכור והן תחושה של הזדהות. הגר עוברת את התהליך המשמעותי ביותר במחזה, ומבינה ששינוי יכול לבוא בכל זמן, גם אם באיחור."

 

[נומלה]

עשית לי חשק!

אני אנסה לסחוב את הנוסע המתמיד להצגה הזו.

 

[ButtercupA]

אני בטוחה שתהנו../images/Emo13.gif

 

[נושיתי האחת]

כרגיל,החינוך לנתינה ותרומה צריך להיות

במידה. לא על חשבון משפחה וילדים למשל.אם יש הקצנה, כלומר: מביאים ילדים ומזניחים אותם כי יש לי מדינה על הראש.אז יש בעיה. כשקראתי את שאלתך:נזכרתי בשושנה ארבלי אלמונינו שהיתה שרת הבריאות.היא הקדישה את חייה לקריירה בפוליטיקה ולא הביאה ילדים מתוך בחירה.הבנתי שלמרות שהיא שלמה עם בחירתה, היא הרגישה קצת פספוס באי הבאת הילדים.

 

[ButtercupA]

יש מקרים בהם הנתינה צריכה להיות די טוטאלית

זה אמנם לא קורה בכל הזמן, אבל בזמן תקופה של הקמה של מדינה, אני מבינה שהיו כאלה שתרמו המון כי היה צריך. מצד שני, ברור שדווקא בתקופה הזו אחרי השואה, הקמה של משפחה הוותה את הניצחון הגדול ביותר. בהצגה היתה דוגמא שההורים נסעו לגרמניה לשנה כדי לדאוג לכל נושא השילומים וחשבו שיהיה לא טוב לילדים שיבואו איתם. וברור שנושא השילומים היה קריטי לכולם.

 

[ButtercupA]

דרך אגב, אפשר להשליך מהנושא הזה

לכל מיני סגנונות חיים. מה בעצם קורה כשמגיעים לגיל השלישי, הילדים גדלים, אתה יוצא לפנסיה ונשאר עם ...מה? גם למי שלא עושה למען הכלל אלא לביתו, אבל בוחר להשקיע את עצמו בעבודה. ואולי לגבי אנשים שידעו לצאת ולבלות, נסעו לטייל ויש להם זכרונות מחיים טובים ומספקים. כמו שנראה, רוב האנשים פשוט כל כך עסוקים בלעבור את היומיום.

 

[אחותו של שקספיר]

מאד קשה

להבין תקופה אחרת מערכת ערכים שונה. התלבטויות אחרות,סדרי עדיפויות שונים. אנחנו חיים בעולם אחר לגמרי, אני חושבת שאני לא מסוגלת להבין או להכיל את העולם שהיה פעם . לכן אני לא שיפוטית לגביו, מקום המשפחה,ההורות, הקריירה ,התרומה לחברה- מערכת אחרת לגמרי של הוויה.

 

[AYELET1]

../images/Emo45.gifמסכימה מאד עם הדברים

 

[fannyd]

לא קונה את ה"מבחירה"

עד כמה שזכור לי שושנה ארבלי אלמוזלינו הייתה פעילה ציונית בעיראק, נאסרה ועלתה בגפה לארץ בגיל צעיר. היא השתלבה בקיבוץ ונשאבה לעסקנות מפלגתית. פרשה מקיבוץ עם הגיעה של משפחתה אותה הקיבוץ סירב לקלט. היא נישאה לעסקן מפלגתי, אף הוא יוצא עיראק, שכבר היה אב לילדים מנישואיו הקודמים. האמת, הסיפור שלה מאד מזכיר לי את "תרנגול כפרות". כנראה הרצון להשלתב בהוויה הישראלית גבה מחיר בחייה הפרטיים, שאגב די עלומים, וכשכבר בנתה משפחה כנראה איחרה את הרכבת. וגם "מדינה על הראש" לא קונה. פשוט אנשים דפוקים רגשית.

 

[AYELET1]

למה מי שבוחר לא להביא ילדים

(מאיזו סיבה שלא תהיה) מקוטלג כ"דפוק בראש" לעומץת כל אותם אנשים בריאים ש/מביאים ילדים, ומגדלים בשמחה עם צאצאיהם את הנכדים ?

 

[AYELET1]

סליחה, "דפוק רגשית"

עדיין השאלה בעינה עומדת

 

[fannyd]

מבהירה

"דפוק רגשית" הכוונה לאנשים שמקימים משפחה, מולידים ילדים אבל מתעלמים מצרכיהם מאחר ומעמידים דברים כמו "טובת המדינה" בראש.

 

[AYELET1]

הבנתי...

 

[ButtercupA]

אלה אנשים שלא בהכרח מבינים מה הצרכים של הילד

או שהם גדלו בהזנחה רגשית מסויימת וחושבים שככה הנורמה.

 

[נומלה]

עם כל הכבוד לילדים

לאנשים יש הרבה פרמטרים שהם צריכים להתחשב בהם וילדים זה אחד הפרמטרים אבל לא היחידי. יתר על כן, מה שבעיני אחד זה צורך קדוש של הילד, בעיני אחר זה פינוק מיותר ומה שבעיני אחד זה אלימות, בעיני אחר כלי חינוכי ממדרגה ראשונה. יש שונות רבה (תודה לאל) וקשה מאוד לתת "ציונים".

 

[ButtercupA]

אני חושבת שאם לגבי גידול בע"ח יש הנחה

של סבירות הטיפול ומהי המחוייבות הנדרשת כדי לטפל בבעל חיים, ותשמעי אנשים שמבינים שאומרים, שאם את לא מסוגלת לספק תנאים מסויימים ואת לא מבינה במה זה כרוך, אז עדיף שלא תאמצי בע"ח, אז אמנם אין רישיון להורות או תנאים מגבילים להכנס להריון, אבל, אם זה כל כך ברור לגבי בעלי חיים, אז על אחת כמה וכמה לגבי גידול ילדים.

 

[נומלה]

זה בשבילך

http://www.justsomelyrics.com/1500830/דני-ליטני-לפתח-הר-הגעש-Lyrics הכל ענין של אמת מידה. אין "אנשים שמבינים"