ניהאו :
שלום לך Nihau , אין צורך להאשים בהכרח את הדוד סם ( ג'ורג' בוש ) ואומת ה Cowboys הבריונים שלו . התופעה בדבר אלימות באמצעי בידור קיימת עוד קיימת , ולאו דווקא בארצות הברית של אמריקה . אני למשל , כשהייתי צעיר נהגתי לקרוא לא מעט ספרות פנטזיה , כמו גם לנבור בעולמות של משחקי תפקידים וירטואליים , כמו גם משחקי עט ונייר סטייל D&D Third Edition ו AD&D Second Edition , EarthDawn וכו' - עד שבשלב כלשהו כשתהבגרתי בגיל 15 הבנתי דבר מה שגרם לי להפסיק כליל עם הספרים , משחקי המחשב ומשחקי העט ונייר . מה היה הגורם המדובר לדעתך ? ובכן - התשובה היא , שפשוטו כמשמעו הבנתי או אז שספרי הפנטזיה הם לא יותר מספרי אקשן תחת רומנטיזציה . לא משנה אם תקחי להמחשה את LOTR של טולקין , Wheel Of Time של ג'ורדן , בליגראד ומלוריאן של אדינגס , שנארה + The Word And The Void Trilogy של טרי ברוקס , Dragon Lance של וויס והיקמן + כל התוספות המאוחרות , נובלות רבות של סטיבן קינג או טרילוגיית " אוריאן " - בסופו של דבר אם תבדקי זאת , תגלי שלפחות 80 אחוז מהמלל בספרים מושקע בהיסטוריה של מלחמות , תיאור של מלחמות , תכנון מלחמות , פלפול על מלחמות , עלילות גבורה וכיוצא בזה . נכון שיש שם את האלמנט המיתי של הכשפים וכו' , אבל בסופו של דבר - אני לא רואה לוגית הבדל בין תיאור בספר פנטזייה של דריזט דה'אורדן חותך גובלין לבין חייל אתיופי יורה במחבל , באותו האופן ואני לא רואה הבדל בין תיאור של אלמיניסטר משלח כדור אש לבין תיאור של F15 מפגיז שיירת טנקים . היינו הך בשבילי . היינו הך , אלא שאת המלחמות האמיתיות אני יכול למצוא כאן , ואין לי צורך לשקוע בספר בשביל זה . כך שבסופו של דבר - אם את ניהאו - תעבירי את כל הספרים המדוברים דה-רומנטיזציה , תגלי שרובם ( ואני מדגיש - רובם ) הם ספרי אקשן Per Se. כל שכן לגבי משחקי התפקידים במחשב , ואני אפילו לא אדבר על משחקי האק & סלאש כמו Diablo , Revanant , Nox - אלא אפילו משחקים של ה Forgotten Realms דוגמאת Icewind Dale , Baldures Gate , Throne Of Bhaal או משחקי Might & Magic ( אני שיחקתי ב 6 , 7 ו 8 ) , Morrowind , NeverWinterNights וכו' - בסופו של דבר כולם מסתכמים באקשן אינטליגנטי תחת אצטלה רומנטית אומנותית - אותה ניתן למצוא בנקל במקומות אחרים - בלי להשקיע זמן במשחקים המדוברים . ההאשמות נגד הדוד סם ומדינת ה Cowboys עשויות להיות במקום, אלא שהתופעה הרבה יותר רחבת היקף מאשר היית מעלה בדעתך . בהתאם לכך , אני אישית מעדיף להשקיע זמני במוסיקה , תיאולוגיה , מדעים , ידע , אומנויות לחימה וכו' על פני השקעת זמן בספרים אלו שלא תורמים להתקדמות התודעה שלי מעבר לבידור זמני . אין לי בעיה עם ספרים , אני עצמי כותב 9 ספרי סיפורת וספר תיאולוגיה אחד - אבל הנושאים של כולם בלי יוצא מן הכלל הם מעבר לאקשן מטובל ברומנטיזציה ימי ביניימית . אפשר למצוא בספרים אלימות *מלחמתית* מדי פעם ופעם , אף על פי שאשר עושה מבחינתי את ההבדל בינם לבין ספרים אחרים הוא שהספר מעביר רעיונות , תחושות וגם מסרים - והיות וידוע לי שטולקין בז לאלגוריה ( כמשתמע מדבריו ) , אזי לי אישית אין מה לחפש בשר הטבעות - ואני מציע לבדוק היטב את כל המתרחש סביבנו לפני שמפנים את האצבע כלפי ארה"ב של אמריקה , תהי תרבותם שטחית , רדודה ופתטית ככל שתהיה .
שלום לך Nihau , אין צורך להאשים בהכרח את הדוד סם ( ג'ורג' בוש ) ואומת ה Cowboys הבריונים שלו . התופעה בדבר אלימות באמצעי בידור קיימת עוד קיימת , ולאו דווקא בארצות הברית של אמריקה . אני למשל , כשהייתי צעיר נהגתי לקרוא לא מעט ספרות פנטזיה , כמו גם לנבור בעולמות של משחקי תפקידים וירטואליים , כמו גם משחקי עט ונייר סטייל D&D Third Edition ו AD&D Second Edition , EarthDawn וכו' - עד שבשלב כלשהו כשתהבגרתי בגיל 15 הבנתי דבר מה שגרם לי להפסיק כליל עם הספרים , משחקי המחשב ומשחקי העט ונייר . מה היה הגורם המדובר לדעתך ? ובכן - התשובה היא , שפשוטו כמשמעו הבנתי או אז שספרי הפנטזיה הם לא יותר מספרי אקשן תחת רומנטיזציה . לא משנה אם תקחי להמחשה את LOTR של טולקין , Wheel Of Time של ג'ורדן , בליגראד ומלוריאן של אדינגס , שנארה + The Word And The Void Trilogy של טרי ברוקס , Dragon Lance של וויס והיקמן + כל התוספות המאוחרות , נובלות רבות של סטיבן קינג או טרילוגיית " אוריאן " - בסופו של דבר אם תבדקי זאת , תגלי שלפחות 80 אחוז מהמלל בספרים מושקע בהיסטוריה של מלחמות , תיאור של מלחמות , תכנון מלחמות , פלפול על מלחמות , עלילות גבורה וכיוצא בזה . נכון שיש שם את האלמנט המיתי של הכשפים וכו' , אבל בסופו של דבר - אני לא רואה לוגית הבדל בין תיאור בספר פנטזייה של דריזט דה'אורדן חותך גובלין לבין חייל אתיופי יורה במחבל , באותו האופן ואני לא רואה הבדל בין תיאור של אלמיניסטר משלח כדור אש לבין תיאור של F15 מפגיז שיירת טנקים . היינו הך בשבילי . היינו הך , אלא שאת המלחמות האמיתיות אני יכול למצוא כאן , ואין לי צורך לשקוע בספר בשביל זה . כך שבסופו של דבר - אם את ניהאו - תעבירי את כל הספרים המדוברים דה-רומנטיזציה , תגלי שרובם ( ואני מדגיש - רובם ) הם ספרי אקשן Per Se. כל שכן לגבי משחקי התפקידים במחשב , ואני אפילו לא אדבר על משחקי האק & סלאש כמו Diablo , Revanant , Nox - אלא אפילו משחקים של ה Forgotten Realms דוגמאת Icewind Dale , Baldures Gate , Throne Of Bhaal או משחקי Might & Magic ( אני שיחקתי ב 6 , 7 ו 8 ) , Morrowind , NeverWinterNights וכו' - בסופו של דבר כולם מסתכמים באקשן אינטליגנטי תחת אצטלה רומנטית אומנותית - אותה ניתן למצוא בנקל במקומות אחרים - בלי להשקיע זמן במשחקים המדוברים . ההאשמות נגד הדוד סם ומדינת ה Cowboys עשויות להיות במקום, אלא שהתופעה הרבה יותר רחבת היקף מאשר היית מעלה בדעתך . בהתאם לכך , אני אישית מעדיף להשקיע זמני במוסיקה , תיאולוגיה , מדעים , ידע , אומנויות לחימה וכו' על פני השקעת זמן בספרים אלו שלא תורמים להתקדמות התודעה שלי מעבר לבידור זמני . אין לי בעיה עם ספרים , אני עצמי כותב 9 ספרי סיפורת וספר תיאולוגיה אחד - אבל הנושאים של כולם בלי יוצא מן הכלל הם מעבר לאקשן מטובל ברומנטיזציה ימי ביניימית . אפשר למצוא בספרים אלימות *מלחמתית* מדי פעם ופעם , אף על פי שאשר עושה מבחינתי את ההבדל בינם לבין ספרים אחרים הוא שהספר מעביר רעיונות , תחושות וגם מסרים - והיות וידוע לי שטולקין בז לאלגוריה ( כמשתמע מדבריו ) , אזי לי אישית אין מה לחפש בשר הטבעות - ואני מציע לבדוק היטב את כל המתרחש סביבנו לפני שמפנים את האצבע כלפי ארה"ב של אמריקה , תהי תרבותם שטחית , רדודה ופתטית ככל שתהיה .
