דופק בקרב

nirk_aikido

New member
דופק בקרב

דיברנו בעבר על כך שבסיטואצית קרב הדופק עולה, והיכולת לשלוט בפעולות עדינות בגוף נפסקת. כנראה שיש טווח ביניים שהוא דווקא "אידיאלי" לקרב. לאחרונה קראתי בספר ("ממבט ראשון") שיש שני תחומי דופק גבוה. תחום הדופק של 115-145 הוא תחום דופק "אידיאלי" לקרב. בתחום זה המח מנטרל אזורים שאינם חיוניים (צליל, זכרון והבנה חברתית), ומתרכז בפעילויות חיוניות להתמודדות עם האיום - למשל ראיה בכיוון האיום. אנשים שנמצאים באיום והדופק שלהם נשאר בטווח זה מספרים על כך שהמציאות עוברת ל"הילוך איטי". מסופר שם שהדופק שנמדד לאלוף הקליעה רון אייברי היה באזור ה 145, וכנראה שגם ספורטאים מסוימים מצליחים להישאר בתחום הזה, ולהנות מהיתרונות שלו בתחרויות. מעל 145 אנו מאבדים יכולות, כגון מוטוריקה עדינה וכו', כפי שהוזכר פה מספר פעמים. מקורות: "ממבט ראשון- שבריר השניה שבו אנו מקבלים החלטות" מאת מלקולם גלדוול. הספר עצמו מעניין ומעורר מחשבה. הנתונים שהזכרתי כאן מצוטטים בספר מ:"על ההריגה" מאת קולונל דייב גרוסמן. האתר של קבוצת המחקר שלו מופיע למטה. יש שם כמה מאמרים על ההשפעה של הרג ואלימות על אנשים, וגם קצת על השינויים הפיזיולוגיים בקרב. באחד המאמרים מצאתי למשל שאימון בסיטואציה דומה לאלימות משפיע מאד על העליה בדופק. ניר
 

נדב פ1

New member
היי ניר ,

כתבת על אנשים בעלי דופק סביר או גבוה בזמן קרב , מדוע לא כתבת על אנשים שדופק הלב שלהם נוטה להיות נמוך במהלך קרב ?
 

nirk_aikido

New member
כי זה מה שהיה כתוב, וזהו הרוב הגדול

לפי הבנתי הרוב המכריע של האוכלוסיה יגיב בעלית דופק לסכנה. באחד המאמרים מהאתר שצרפתי כתוב שהדופק יכול לעלות בשניה אחת אפילו לאזור ה 200 פעימות בשניה- כלומר הדופק מגיב מהר מאד לסכנה. אצל רוב האנשים השאלה היא לא האם הדופק יעלה או לא, אלא כמה הוא יעלה. האם הוא יעלה לאזור בו אנו יכולים רק להסתער או לברוח, כמעט בלי שליטה במעשינו, או שהוא יעלה לאזור בו נוכל באמת לרכז את עצמנו בתגובה יעילה לאיום. בספר נטען שמקרים של התעללות שוטרים באנשים שהם עוצרים, מתרחשים בדרך כלל לאחר מרדף, כאשר הדופק מאד גבוה, ובמובן מסוים במצב זה, אין לאנשים שליטה על מעשיהם. נטען שמסיבה זו בארה"ב יצאה הוראה להמנע ממרדפים. כי לאחר מרדפים האלימות ששוטרים מפעילים היא לא פרופורציונית לאיום. ניר
 

nirk_aikido

New member
השני- 145 והלאה

כשעולים מעל 145 מתחילים לאבד יכולות חיוניות לקרב ניר
 

Nihau

New member
חצי נצל"ש- טלוויזיה ואלימות חברתית

אחד המאמרים בקישור שנתת מסביר כיצד הטלוויזיה הברוטלית של ימינו משפיעה על ילדים קטנים שצופים בה ללא יכולת הבחנה בין סיפור אמיתי לפנטזיה ולומדים לחכות את המבוגרים מהם כאשר אילה נהנים מהרג ואלימות כפי שהם מוצגים במדיה. המאמר טוען שרמת הפשיעה והאלימות מוכפלת, ואף משולשת באיזורים מסויימים, עם חדירת המדיה הברוטלית - עם הצגת האלימות כגורם מבדר ומהנה. המאמר ממשיך וטוען שמשחקי מחשב מסוג סימולאטורים של ירי, במיוחד אילו עם האקדחים, מלמדים ילדים קשר עין יד באותה יעילות שחיילים מאומנים לומדים לפתח רק בלי העכבות המוסריות והמערך החברתי המגביל את השימוש במיומנויות הללו לסיטואציות ספציפיות כמו קרב או בעת קבלת פקודה מגורם אחראי. האם נראה לכם שיש קשר נסיבתי בין תקשורת לאלימות או שהמנגנון עובד הפוך- העם אלים יותר ולכן התקשורת מנסה לעבור כל הזמן את סף הרגש כדי להמשיך לרתק ולזעזע (ולמכור)? ההתרשמות שלי: לי היה נראה כי האמריקאים שוב מנסים לכפות את האשמה על גורם כלכלי מסויים כמו חברות התקשורת, במקום להסתכל פנימה ולבנות מחדש את המערך המשפחתי המאוזן למרות שיש לציין כי בסופו של המאמר יש התייחסות כלשהי אל האחראיות האישית של כל הורה לחינוך ילדיו ויציאה נגד שימוש בטלוויזיה כשמרטף ראשי לילד.
 
../images/Emo45.gifשאלת שאלה מעניינת

התשובה שלי לצערי תהיה ארוכה במקצת: סוגיית האלימות בטלויזיה והשפעתה על צעירים,הינה סוגיה שזוכה לתשומת לב מרובה ביותר בפולמוסים ציבוריים,במערכות חינוך,בספרות המחקר ואפילו בתעשיית הטלויזיה עצמה. ביוני 93 הודיעו רשתות הטלויזיה האמריקאיות המרכזיות בארה"ב כי הן רואות את עצמן מחוייבות לצמצום היקף האלימות במשדרים,וכן להתרעה מראש בנוגע לשידורים אלימים במיוחד. (למעט חדשות וסרטים מצויירים),הודעה זו ניתנה לאחר פרסום דו"ח המנתח הכללי של ארה"ב שממצאיו היו: שתוכני הטלויזיה רוויים מאד באלימות,ילדים ומבוגרים מבלים יותר ויותר זמן צפייה בתכנים אלימים,ויש עדות מסויימת לכך שצפייה באלימות בטלויזיה מגבירה את הסיכוי להתנהגות אלימה בקרב הצופים. בשנת 85 דיווח הארגון הציבורי האמריקאי כי ילדים אמריקאים נחשפים בממוצע לכ-50,000 ניסיונות רצח בטלויזיה,עד להגיעם לגיל 16!!! וכן הלאה.. כמו כן הממצאים שפורסמו מדי שנה בדוחות המכונים "פרופיל אלימות" עומדים בבסיסה של "השערת טיפוח תפיסת עולם" או "השערות הטיפוח", בדבר תרומתה של הטלויזיה לטיפוח תפיסות עולם חברתיות של קבוצות שונות של צופים. מה שחמור עוד יותר,למעט מקרי האלימות בטלויזיה הם מאפייני הקשר העלילתי בהצגת האלימות שנמצאו-והם הופכים את התמונה למורכבת יותר: 73% מהדמויות שהתנהגו באלימות לא נענשו על מעשיהן (וזה עיקבי בכל סוגי התוכניות והערוצים),ויש לכך משמעויות מרחיקות לכת,כי המסר מרמז על פוטנציאל להצלחה של פעולה אלימה!!. 2. מרבית הדימויים האלימים לא הראו את הקורבן סובל מהזק פיזי רציני,או כאב בשעת ההתרחשות האלימות. 3.רבע מכלל האינטרקציות האלימות כללו שימוש בנשק חם. 4. רק 4% מכלל התוכניות שהציגו אלימות הדגישו מוטיבים של אי-אלימות ומחו כלפי האלימות,או הציגו חלופות לשימוש באלימות לפתרון בעיות. 5.ישנם הבדלים גדולים בין סוגי הערוצים:ערוץ ציבורי שאינו ממומן מפרסומות כלל את האחוז האלימות הנמוך ביותר (18%) לעומת ערוצי הכבלים שכללו את האחזו הגבוהה ביותר (85%). וכן הלאה.... גם אם נרצה לערער על השיטות איסוף והנתונים במחקרים השונים,נאלץ לקבל את המסקנה כי משפחה אמריקאית ממוצעת מארחת בביתה באמצעות הטלויזיה,אלפי מקרה אלימות בשנה,פי כמה וכמה ממספר מקרי האלימות שהיא נתקלת בהם בחיי היום יום שלה,ולעיתים קרובות מוצגים מעשית אלו בהקשרים בעייתיים מבחינה ערכית. לכן לשאלתך: אלימות,הייתה ועודנה מרכיב בולט בתוכניות טלויזיה,הנצפות על ידי ילדים ונוער,החשיפה אליהם נבדקת על ידי שתי רמות (השפעה מיידית באמצעות למידת התנהגות אלימה ספציפית,והשפעה מצטברת לאורך זמן על רמת ההתנהגות האלימה בחיי יום יום. השאלה המרכזית הינה באיזו מידה ילדים נוטים לחקות! מעשי אלימות בעקבות צפיה בטלויזיה.(מחקים שליפת אקדחים,היאבקות,מכות קראטה וכו..) לסיכום: תוכניות אלימות מאפשרות למידה של מערכי התנהגות אלימה,תוכניות אלימות מלמדות על מידת הפונקציונליות של התנהגות אלימה,הן מכתיבות אילו התנהגויות זוכות לתגמול חיובי ואילו נענשות,תוכניות אלימות מספקות רעיונות ספציפיים להתנהגות אלימה,צפייה באלימות יכולה להסיר עכבות לגבי התנהגות אלימה באמצעות הקהיית הרגישות ומתן לגיטימציה להתנהגות אלימה המצטיירת כנורמלית ומקובלת על הכל. ישנן תאוריות מרובות בנושא, כמו תאוריית העוררות,השערת הקטרזיס,ועוד..וכמובן כמו שציינת זה תלוי במשתנים מתווכים כגון: רקע משפחתי,הבדלים בין המינים,רמת ההתפתחות של הצופה,תפיסת המציאות של התוכנית,ורמת העוררות של הצופה. בכל מקרה יש המון לנושא,באופן אישי עשיתי עבודת סמינריון על תוכנית ההאבקות WWF והשפעתה על אלימות בחיי היום יום,אשמח לשתף אותך בנושא אם תרצי. סליחה על אורך התשובה....ערב טוב
 
יש בעיה קטנה בתאוריה

חיים אלימים(מחווה לספרו של פאזוליני) לא התחילו עם הקמתה של הטלוויזיה. מלחמות מטורפות בהיקפי ענק ועבירות אלימות שהיו לענין יומ יומי היו נחלתו של העולם העתיק בלי טלוויזיה אחת קטנה. לפעמים זאת פשוט שאלה של ערכים עליהם מחנכים ומתחנכים דורות של הורים וילדים, ושהמדיה בסך הכל משקפת בדרכה הכל כך נלוזה את ערכיהם. מאד קל להאשים את מכשיר הטימטום המכונה בלשונו של אמנון יצחק "טמבלויזיה", אבל לא בו האשם (או לפחות האשם הבלעדי) אלא במערכת החינוך ובהורים מעוותי הנפש אשר מחנכים את ילדיהם לאלימות ולחיים חסרי סולידריות חברתית.
 
אנחנו נכנסים כאן

לשאלת הביצה והתרנגולת לטעמי... האם הצפייה באלימות בטלויזיה משפיעה על התנהגות אלימה של ילדים? כן, אך עם הסתייגויות. ברור כי הטלויזיה היא רק אחד הגורמים,אולם בוודאי לא גורם בלעדי,או גורם מבודד בהגברת התנהגות לא רצויה. אתה מזכיר לי את דיוויד ביאנקל,מבקר טלויזיה בעיתונות האמריקנית,מאוהדי המדיום,שאמר "אשר למחקר המלמד כי התאבדות בני נוער גברה מאז החדרת הטלויזיה, - נו, גם שכבת האוזון הידלדלה מאז. למה לא נטיל באותה הזדמנות גם אשמה על הטלויזיה"? יש גם לזכור כי מרבית המחקרים שנעשו על יחסי גומלין בין הטלויזיה ובין האלימות נערכו בארה"ב,ומשום כך יש בהם הטייה תרבותית! מפני שטוענים שגם החברה וגם הטלויזיה בארץ זו אלימות יותר מאשר מקומות אחרים בעולם.לכן יש לבדוק מה הם סוגי האלימות בחברה הנדונה,מה תוצאותיה,מי הצופים ומהו הרקע האישי שלהם,המשפחתי והתרבותי. לכן סוגיית האלימות בטלויזיה ככל שהיא נראית מוכרת וחד משמעית,היא סבוכה ומורכבת. צפייה באלימות בטלויזיה היא גורם אחד במכלול הסברים אפשריים להתנהגות אלימה בחברה שלנו. דרך אגב,ישנם מחקרים רבים בגני ילדים (גילאי 2-5)מחקרים שנערכו במשך שבועות רבים,אשר הקרינו לילדים סרטים הכוללים תכנים אלימים,וצפו בהם לאחר הצפיה בסרט. המחקרים מוכיחים חד משמעית על עליה ברמת האלימות אצל הילדים לאחר הצפיה,לטווח הקצר וכן לטווח הארוך. לכן...תאמין לי שאם הייתה יכולת לגדל כיום ילד ללא טלויזיה..הייתי עושה זאת,אולם כאשר נוער גדל כיום בעולם תקשורתי שהטלויזיה מהווה חלק נכבד מתוכו,זה יהיה סוג של "עוול" עבור ילדך,מבחינה חברתית.
 

אמילי ב

New member
אגב בייבי

הגישה האנטרופוסופית דוגלת בחינוך ללא טלוזיה וללא מחשב. אך אין מחקרים בארץ האם ילדים שגדלים בחינוך זה אלימים פחות(או שיש?) אותו כנ"ל לדתיים
 
אמילי../images/Emo140.gif

מתוך הגישה האטרופוסופית צמחו שתי אסכולות חשובות שבארץ הן סמל הדגל של גני ילדים רבים: האסכולה של רודולף שטיינר,והאסכולה של מריה מונטוסורי. שתי השיטות רואות בטלוויזיה כמכשיר שעלול להזיק להתפתחות הילד מבחינת התפתחות פיזית, חברתית והתפתחות הדיבור. זאת משום שהטלוויזיה מציגה לילדים מושגי מציאות אשר אינם תואמים את שלב התפתחותם האמיתי. לא מצאתי מחקרים שמוכיחים שילדים שגדלים בחינוך זה הם אלימים פחות,זה עדיין לא אומר שאינם מחקרים כאלו,לדעתי לא ניתן לחקור זאת. אני אישית נגד שתי הגישות האלו, באופן אישי לטעמי לגדל ילד בעידן טכנולוגי תקשורתי,ללא טלויזיה או מחשב, עלול לעשות את הפעולה ההפוכה מזו שהם טוענים. זה יפגע בהתפתחותו החברתית, מפני שילדינו לא חיים באי בודד או על הר בקטמנדו (ותאמיני לי החיים שם טובים יותר) ולכן יש לחשוף אותם לכל מציאות שקיימת אך כמובן לפקח,ולחזק את הסמכות ההורית,לדוגמא בתכנים שאת מרשה לילדך לצפות בטלויזיה,לשעות הצפיה,ולכמות הצפיה.
 
אני גם חושב ככה

בסופו של דבר אין תחליף להכוונה של הורה. האשמה היא לא בטלוויזיה או באינטרנט (טוב, אולי קצת...), אלא בזה שאין הכוונה ופיקוח של הורה על התכנים שהילד מקבל משם.
 

אמילי ב

New member
צודקת, ועוד אוסיף

1. ראשית באנתרופוסופיה יש אלמנטים נוצריים (כריסטולוגיה וכו'), המשולבים במאפיינים נאו-פאגאניים רבים מן הסתם, יטענו האנתרופוסופים שמדובר בפילוסופיה ואף במדע ("מדע הרוח"). על זה אפשר להתווכח - האם המתודות של "מדע הרוח" אכן עונות להגדרה של מדע או לא (אני מן הסתם טוענת שלא, אבל אני לא מתכוונת ליזום ויכוח בעניין הזה). 2. לגבי הנימה האנטי-מודרניסטית שנשמעת תמיד מפי אנתרופוסופים: האלימות שילדים נחשפים אליה היום בטלויזיה אינה הרבה יותר גרועה מההוצאות להורג שהוריהם היו לוקחים אותם לראות בזמנים הטובים שכולם לאחרונה מתרפקים עליהם. האלימות מכל הסוגים - פשעי מין, רציחות, תקיפות - אינן המצאה של דור המחשב. פתחו כל ספר תנ"ך - תמצאו שם מכל טוב. אגב, אם כבר פתחתם תנ"ך - תקראו את הקטע על מלחמת בני-ישראל במדיינים, לאחר הנצחון בני ישראל נצטוו ע"י אלהים להרוג כל זכר (כולל הילדים) ולהשאיר בחיים את הבתולות כדי לקחת אותן כשפחות. מעבר לזעזוע מכמות ההרג של חפים מפשע, מעניין לשים לב שרש"י נדרש לעניין אחר - איך הם ידעו אם הן בתולות? פשוט, צריך לחשוב מתחת לאיזה גיל הן בטוח בתולות, ורש"י מפרש - גיל שלוש. בעולם של אז (תבחרו אם מדובר בימי המקרא או בימי רש"י), רק מתחת לגיל שלוש את יכולה להיות בטוחה שילדה אינה בתולה. אז החברה המודרנית והממוחשבת, שבה אנשים בני 60 נחשבים צעירים שכל חייהם לפניהם,היא רעה ומסואבת?
 

אמילי ב

New member
לא ,

אך פעם חקרתי על החברה הזו רבות והגעתי למסקנה שהם חיים בתוך בועה ואם אתה באמת לא מאמין ולא חיי ע"פ דרכם, אין טעם לחנך את ילדך בחינוך אנטרופוסופי רק מפני שזה נראה חינוך יותר "טוב".
 

Nihau

New member
../images/Emo45.gif תודה על התשובה המפורטת

אשמח לשמוע על הסמינריון בהרחבה.
 
למעלה