דוח מצב
- פותח הנושא שאול נשיץ
- פורסם בתאריך
וביתר פירוט
זאת עדשה ישנה יחסית עם שישה אלמנטים בלבד וחשים בזה בתמונות: הקונטרסט הכללי שלה מעודן, אבל המיקרו-קונטרסט מרשים (לא בצמצם פתוח, אבל מי צריך F/2?). בהיעדר אלמנטים אספריים הבוקה חלק מאד גם ללא שימוש ב-defocus control. היעדרו של מייצב קצת מפריע לי. אני מניח שאפשר לפתור את זה בקלות עם עדיפות תריס.
הייתי מעלה דוגמה אלמלא היה מדובר במוצג ארכיאולוגי (ואילו מה שצילמתי היה מצדיק שיתוף).
זאת עדשה ישנה יחסית עם שישה אלמנטים בלבד וחשים בזה בתמונות: הקונטרסט הכללי שלה מעודן, אבל המיקרו-קונטרסט מרשים (לא בצמצם פתוח, אבל מי צריך F/2?). בהיעדר אלמנטים אספריים הבוקה חלק מאד גם ללא שימוש ב-defocus control. היעדרו של מייצב קצת מפריע לי. אני מניח שאפשר לפתור את זה בקלות עם עדיפות תריס.
הייתי מעלה דוגמה אלמלא היה מדובר במוצג ארכיאולוגי (ואילו מה שצילמתי היה מצדיק שיתוף).
נראה שאתה לא טועה.
קשה לי למקם את הפוקוס, אולי הוא על החתול דווקא אבל בטוח
שלא על פני הילדה.
אולי הוא לא התכוון שתהיה הנושא העיקרי, לך תדע, אבל היה אפשר לעשות את זה אחרת בצמצם שונה כנראה.
לא שכל תמונה יוצאת לי מוצלחת אבל את אלו שלא אני לא מעלה. אולי לפעמים אבל
לא בתור דוגמא לעדשה טובה.
מיקרו קונסטרט אני לא בטוח שניתן בכלל לראות בתפוז.
קשה לי למקם את הפוקוס, אולי הוא על החתול דווקא אבל בטוח
שלא על פני הילדה.
אולי הוא לא התכוון שתהיה הנושא העיקרי, לך תדע, אבל היה אפשר לעשות את זה אחרת בצמצם שונה כנראה.
לא שכל תמונה יוצאת לי מוצלחת אבל את אלו שלא אני לא מעלה. אולי לפעמים אבל
לא בתור דוגמא לעדשה טובה.
מיקרו קונסטרט אני לא בטוח שניתן בכלל לראות בתפוז.
הפוקוס על העיניים של החתול ככל שנראה לי.
מאחר וזה חלק כהה בתמונה העין לא נמשכת אליו אלא לחלקים הבהירים שמחוץ לפוקוס. מכאן שהתמונה יוצרת דיסוננס מסויים ולא ברור לאן להביט.
באופן טבעי העין נמשכת לאזור החד בתמונה ולאזור בהיר. במקרה הזה האזור החד כהה והאזור הבהיר מחוץ לפוקוס ומכאן הדיסוננס.
מאחר וזה חלק כהה בתמונה העין לא נמשכת אליו אלא לחלקים הבהירים שמחוץ לפוקוס. מכאן שהתמונה יוצרת דיסוננס מסויים ולא ברור לאן להביט.
באופן טבעי העין נמשכת לאזור החד בתמונה ולאזור בהיר. במקרה הזה האזור החד כהה והאזור הבהיר מחוץ לפוקוס ומכאן הדיסוננס.
זה לא תפוז, זו העדשה
לא יודע אם יצא לך לעבוד עם העדשות הללו (DC) בימי הניקון שלך. אלו עדשות בעלות מבנה אופטי פשוט ומה שמייחד אותן הוא היכולת לשלוט באופי הבוקה בצמצמים פתוחים (עד 5.6). אין להן את החדות של העדשות החדישות, אבל יש להן אופי שהופך אותן לעדשות פורטריט משובחות. גם אורך המוקד מעיד על כך.
ניקון הוציאה שתי עדשות בסדרה הזו: 105 ו-135. שתיהן בצמצם 2 ושתיהן בעלות מנגנון פוקוס מכני. הן עדיין נמכרות כחדשות למרות שאני לא בטוח אם הן נמכרות מהמלאי או שעדיין בייצור סדרתי.
זו עדשה שצריך ללמוד לעבוד איתה. לא על מנת להשיג חדות או למקם את נקודת הפוקוס אלא על מנת לנצל את יכולת השליטה בבוקה.
לא שיש לי טענות כנגד עדשות חדות. להיפך... יצרני האופטיקה היום מייצרים עדשות מצויינות. מה שקצת חסר היום הן עדשות מיוחדות כמו הסדרה הזו של ניקון, או עדשות ״טילט אנד שיפט״. מצד שני - את חלקן הגדול של הפונקציות שהעדשות הללו מילאו בעבר אפשר ליישם היום באמצעים דיגיטליים כמו חיבור מספר חשיפות או יישורי קוים מתכנסים, מה שמסביר אולי את היעדר הפיתוח של עדשות מיוחדות.
אלו עדשות שניסו (ולרוב הצליחו) לגשר באמצעים אנלוגיים על החסרונות של עידן הצילום האנלוגי. היום, כשהכל דיגיטלי והצילום בפילם הפך לנישה נוסטלגית, הועם זוהרן.
איכשהוא - מתוך היכרות עם הסגנון של שאול, יש לי תחושה שהוא בדיוק האדם שידע להפיק מהעדשה הזו מטעמים.
לא יודע אם יצא לך לעבוד עם העדשות הללו (DC) בימי הניקון שלך. אלו עדשות בעלות מבנה אופטי פשוט ומה שמייחד אותן הוא היכולת לשלוט באופי הבוקה בצמצמים פתוחים (עד 5.6). אין להן את החדות של העדשות החדישות, אבל יש להן אופי שהופך אותן לעדשות פורטריט משובחות. גם אורך המוקד מעיד על כך.
ניקון הוציאה שתי עדשות בסדרה הזו: 105 ו-135. שתיהן בצמצם 2 ושתיהן בעלות מנגנון פוקוס מכני. הן עדיין נמכרות כחדשות למרות שאני לא בטוח אם הן נמכרות מהמלאי או שעדיין בייצור סדרתי.
זו עדשה שצריך ללמוד לעבוד איתה. לא על מנת להשיג חדות או למקם את נקודת הפוקוס אלא על מנת לנצל את יכולת השליטה בבוקה.
לא שיש לי טענות כנגד עדשות חדות. להיפך... יצרני האופטיקה היום מייצרים עדשות מצויינות. מה שקצת חסר היום הן עדשות מיוחדות כמו הסדרה הזו של ניקון, או עדשות ״טילט אנד שיפט״. מצד שני - את חלקן הגדול של הפונקציות שהעדשות הללו מילאו בעבר אפשר ליישם היום באמצעים דיגיטליים כמו חיבור מספר חשיפות או יישורי קוים מתכנסים, מה שמסביר אולי את היעדר הפיתוח של עדשות מיוחדות.
אלו עדשות שניסו (ולרוב הצליחו) לגשר באמצעים אנלוגיים על החסרונות של עידן הצילום האנלוגי. היום, כשהכל דיגיטלי והצילום בפילם הפך לנישה נוסטלגית, הועם זוהרן.
איכשהוא - מתוך היכרות עם הסגנון של שאול, יש לי תחושה שהוא בדיוק האדם שידע להפיק מהעדשה הזו מטעמים.
אמש צילמתי במסיבת פורים אצלנו
חוויית הצילום הסתכמה ברגשות מעורבים. ה-105 דווקא היתה בסדר. היא חדה, במיוחד כשאני מגדיל את מהירות בתריס ל-1/200 השניה או יותר. הבוקה בצמצם פתוח לא מי יודע כמה. הוא נוטה להתפרק מרחק קצר מאחורי מרחק המיקוד ומְשטחים שנמצאים שם סובלים מכך. ב-f/2.8 התפוגגות החדות כבר הדרגתית יותר.
העניין הוא האיזון הלבן האוטומטי של המצלמה שלא מגיב היטב לתאורה צבעונית משתנה. אפילו ב-raw קשה להציל חלק מהתצלומים. אולימפוס עושה עבודה טובה יותר מבחינה זו. מה שכן - הבחור ממנו רכשתי את המצלמה הגביל את הרגישות האוטומטית ל- ISO800 ואין לי מושג מדוע. אני נותן לו לעלות עד המקסימום ומבחין בבעיית רעש רק במקרים של תת-חשיפה. לא חלמתי שאוכל לעבוד במהירויות תריס המתאימות להקפאת תנועה בתנאי תאורה של מסיבה. ועוד, המצלמה ממקדת את העדשות כמעט בכל תנאי.
חוויית הצילום הסתכמה ברגשות מעורבים. ה-105 דווקא היתה בסדר. היא חדה, במיוחד כשאני מגדיל את מהירות בתריס ל-1/200 השניה או יותר. הבוקה בצמצם פתוח לא מי יודע כמה. הוא נוטה להתפרק מרחק קצר מאחורי מרחק המיקוד ומְשטחים שנמצאים שם סובלים מכך. ב-f/2.8 התפוגגות החדות כבר הדרגתית יותר.
העניין הוא האיזון הלבן האוטומטי של המצלמה שלא מגיב היטב לתאורה צבעונית משתנה. אפילו ב-raw קשה להציל חלק מהתצלומים. אולימפוס עושה עבודה טובה יותר מבחינה זו. מה שכן - הבחור ממנו רכשתי את המצלמה הגביל את הרגישות האוטומטית ל- ISO800 ואין לי מושג מדוע. אני נותן לו לעלות עד המקסימום ומבחין בבעיית רעש רק במקרים של תת-חשיפה. לא חלמתי שאוכל לעבוד במהירויות תריס המתאימות להקפאת תנועה בתנאי תאורה של מסיבה. ועוד, המצלמה ממקדת את העדשות כמעט בכל תנאי.
הסיבה שנכנסתי בשעתו להרפתקת ה-FF
לפחות העיקרית והרשמית, היתה ששתי הבנות שלי היו בבית ספר לבלט. היכולת לקבל תוצאות שמישות ב-3200 על ה-D3 שטיפסה אחר כך ל-6400 ב-D700 ואפילו עד 12800 ב-D3s ו-Df, היתה גורם משמעותי והניבה הרבה תמונות שמעטרות היום את הסטודיו בטבעון ובמועצה האזורית.
להבנתי D750 נמצאת בנקודת השיא של יכולות פוקוס ונקיון מול צפיפות פיקסלים בחיישן. D800 שבאה אחריה אמנם שומרת על נקיון עד 6400 אבל כבר לא מצליחה להגיע ל-12800.
לפחות העיקרית והרשמית, היתה ששתי הבנות שלי היו בבית ספר לבלט. היכולת לקבל תוצאות שמישות ב-3200 על ה-D3 שטיפסה אחר כך ל-6400 ב-D700 ואפילו עד 12800 ב-D3s ו-Df, היתה גורם משמעותי והניבה הרבה תמונות שמעטרות היום את הסטודיו בטבעון ובמועצה האזורית.
להבנתי D750 נמצאת בנקודת השיא של יכולות פוקוס ונקיון מול צפיפות פיקסלים בחיישן. D800 שבאה אחריה אמנם שומרת על נקיון עד 6400 אבל כבר לא מצליחה להגיע ל-12800.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.