דווקא להרגיז

סמדר+2

New member
דווקא להרגיז

אני עוברת אורח בפורום, קראתי את הדיון שהיה לפני כמה ימים כאן לעניין המאמר של יונת, ומה שנועה כתבה על כך שילדים לא סתם מתנגדים למשהו אלא יש להם סיבה טובה לכך, ולא סתם בשביל לבדוק גבולות או להרגיז. נטע בת 3.5 ילדה מאוד חכמה, אבל לפעמים אני מרגישה שהיא עושה דברים, דווקא להרגיש. למשל, לפני כמה ימים היה אצלה חבר שלה מהגן שהוא חבר ממש טוב שלה, בשלב מסוים הם החליטו להתחפש, ואז את התחפושת שהוא רצה היא רצה ותפסה, התחפושת הזו גדולה עליה והוא נורא רצה אותה (זו תחפושת של סופרמן), ניסתי לדבר איתה, לבקש ממנה שתחליף איתו תחפושת,וכלום לא עזר, החבר ביקש וביקש, ובסוף התחיל לבכות, ברגע שהיא ראתה שהוא בוכה, היא ניגשה אליו בחיוך ונתנה לו את התחפושת. זה רק דוגמא אחת להמון מצבים, שבהם היא יכולה להביא אותך עד למצב שבו תתעצבן, תתרגז, ואז "לצאת כמו גדולה" לוותר, ולהמשיך הלאה. אם זה לא דווקא להרגיז אז מה כן?
 

לאה_מ

New member
אולי זה יראה לך הבדל סמנטי

אבל לי זה לא נראה דוקא להרגיז. כישורים חברתיים זה דבר שמתפתח עם השנים, וצריך ללמוד את זה, לנסות ולהתנסות, ואינטראקציה עם אנשים אחרים (מבוגרים או ילדים) ובחינה של התנהגויות שונות ומשונות והתגובות לאותן התנהגויות, הם כלים חשובים מאד בלימוד התנהגות חברתית. כך כאשר ילד מרביץ כדי למשוך את תשומת לבם של חבריו, ולומד במשך הזמן, שיש דרכים יעילות יותר לעשות זאת (או לפחות, לא פחות יעילות, ובלי תוצאות לוואי בלתי רצויות), כך כאשר ילד צורח משום שהוא רוצה משהו מהוריו, ולומד שאפשר לקבל בדיוק את אותו דבר בדרך שתהיה נעימה יותר לכולם... אני מניחה שנטע בודקת את תגובות הסביבה (ההורים, הגננות, החברים) לדרכי התנהגות שונות שלה. לגבי חלקן היא מקבלת תגובות חיוביות, חלקן מושכות תשומת לב (גם אם שלילית - תשומת לב היא תשומת לב, ואין לזלזל בחשיבותה). במשך הזמן היא תלמד "לסנן" את ההתנהגויות שלא הניבו תוצאות רצויות, ולדבוק באותן אלה שהניבו את התוצאות המקוות. אם הויכוחים שלה עם חבריה מושכים את תשומת הלב של המבוגרים בסביבה, יתכן שזהו תמריץ עבורה להמשיך בויכוחים אלה. מצד שני, אם החבר יעלב ולא ירצה לשחק איתה, לאורך זמן היא תלמד שאם היא רוצה לשמור על יחסים טובים עם חבריה, כדאי לה לגלות תכונות כמו שיתוף ונדיבות. אני בעד למעט להתערב במריבות של ילדים, ככל האפשר. כשעומר היה בן 3 בערך, היה לו חבר מהגן שהוא מאד אהב. הם ביקשו לעתים תכופות להתראות אחר הצהרים (ובאמצעותם, נעשו גם ההורים חברים טובים, ותודה לילדים!
). אבל כל פעם שהיינו נפגשים הם היו מוצאים על מה לריב. בדרך כלל זה היה על צעצוע ששניהם רצו אותו ולא הסכימו להתחלק בו. כל עוד אנחנו האמהות התערבנו וניסינו לפשר ביניהם ("תן לו את זה, זה שלו", "גם לך יש כזה בבית", "אולי תעשו תורות", "הוא אורח שלך, תוותר לו", "אם לא תרשה לו לשחק בזה הוא לא ירצה לבוא אליך יותר", "אתם חברים, תשחקו ביחד") המריבות המשיכו. מהרגע שהפסקנו להתערב, גילינו שהם מוצאים מהר מאד את הדרכים שלהם לפתור את הבעיות, שהם מעדיפים להפגש ולשחק בנעימים מאשר לריב ולבכות, ושלא כל פתרון שנראה לנו הגיוני, פונה גם להגיון שלהם באותה צורה.
 

יונת ש.

New member
פליטה פרוידיאנית?

כתבת: לפעמים אני מרגישה שהיא עושה דברים, דווקא להרגיש. המממ. סתם פליטת מקלדת, או תובנה לא מודעת?
 

סמדר+2

New member
"הברקה חדשה"

כנראה שסתם פליטת מקלדת, רק לעדכן על "הברקה" חדשה שלה. אתמול היא הרביצה לילדה קטנה ממנה בגן, וכשהגננת שאלה אותה למה היא הרביצה לה אז היא ענתה: "כי אמא שלי אמרה לי להרביץ לילדים מכוערים". שהגננת סיפרה לי את זה כמעט מתתי במקום. מה אני עושה איתה?
 

כרמית מ.

New member
נדמה לי

שהמפתח להבנה נעוץ דווקא בביטוי "כמעט מתתי במקום". יכול להיות שזה בדיוק מה שהיא מנסה לבדוק - האם אמא ממשיכה לאהוב אותי גם כשאני איומה ונוראה? לך ברורה התשובה, לה לא בטוח. אני חושבת שמה שהיא ניסתה בכוונה, זה לאו דווקא להרגיז אותך, אלא לזעזע אותך (ועשתה את זה מצוין) - ועדיין, זה לא "סתם". המטרה של זה היא לא להרגיז או לזעזע אלא לקבל אישור לאהבה שלך. יכול להיות שאם היא תקבל אישור כזה (גם כשהיא מתנהגת באופן איום ונורא) היא תוכל להפסיק לנסות. בנוסף, השאלה "למה הרבצת" היא מאד מכשילה. לא בטוח שהילדה יודעת למה היא הרביצה, אבל השאלה מחייבת אותה למצוא תשובה, ואז בחיפוש תרוץ, הכי טוב להשתמש באמא, וגם להעביר קצת אשמה על הילדה המורבצת עצמה (מכוערת). לא בטוח שהייתי מצליחה ליישם את זה, אבל אני חושבת שבמצב כזה, הכי נכון, לקחת את הדברים בהומור, ולהתייחס אליה קצת כאל טפשונת (לא טפשה) או מצחיקה ובעיקר להדגיש את האהבה שלך, בלי "לאשר" את המעשה. משהו בסגנון של "איזו מצחיקונת שלי, אמרתי לך לחבק ילדים מכוערים" (נאמר בחיוך). אני חושבת שהיא יודעת ש"זה לא בסדר" אז אין טעם להציק לה עם הטפות מוסר.
 
למעלה