דוגידוג העצל
דוגידוג היה עצל מאד. כשהוריו חיו, הם טיפלו בו אך הם נפטרו והוא נשאר לבד בעולם, וגר בבית רעוע. "עוד מעט יגיע החורף" חשב דוגידוג. "אני חייב שתהיה לי רצפה בבית, אחרת אשקע בבוץ". הוא עטף את האורז שבישל בעלה בננה, והלך ליער לקטוף במבוק להכין לעצמו רצפה. את העלה הוא תלה על עץ, אך כשנפנה לאכול את ארוחתו גילה שמישהו אכל אותה לפניו. למחרת, שוב תלה דוגידוג את עלה הבננה עם האורז על העץ, אך שוב מישהו אכל לו את ארוחת הצהריים. ביום השלישי הכין דוגידוג מלכודת, ועליה שם את עלה הבננה. ואכן - הפעם נתפס במלכודת חתול. "עלי להרוג אותך" אמר דוגידוג. "אכלת לי את כל האוכל". "בבקשה, בבקשה, חוס על חיי. הייתי רעב.אני בטוח שאוכל להביא לך תועלת. אל תהרוג אותי" התחנן החתול. ריחם עליו דוגידוג, ולקח אותו לביתו, וכבר לא התחשק לו בכלל לבנות את הרצפה מקני במבוק. למחרת, שקם בבוקר, ראה והנה החתול הפך לתרנגול גדול וצבעוני. שמח דוגידוג ואמר: "עכשיו אלך לעיר הגדולה מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים, וארוויח הרבה כסף". בעודו הולך ביער עם התרנגול מתחת לזרועו, פגש בתנין שהיה בנהר הסמוך. "לאן אתה הולך, דוגידוג?" "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קח אותי איתך. אני אוכל להתחרות בכל מי שירצה לשהות מתחת למים ולנצח". דוגידוג הסכים והתנין הלך לידו. והנה פגשו באיילה. "לאן אתה הולך, דוגידוג? "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קח אותי איתך. אני אוכל להתחרות בריצה בכל אחד ולנצח". וכך הלכו דוגידוג, התרנגול, התנין והאיילה בצוותא והנה ראו תלולית עפר שהכינו נמלים. "לאן אתם הולכים?" שאלה התלולית. "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קחו אותי איתכם, אני אוכל להתאבק עם האדם הכי חזק בעולם, ולנצח". עוד הם ממשיכים, ובטרם יצאו מהיער, שמעו קול: "לאן אתה הולך, דוגידוג?" זה היה קוף. וכששמע את התשובה אמר: "קח אותי איתך. אני אוכל לטפס יותר גבוה מכל אחד אחר, ולנצח". וכך הלכה החבורה הנכבדה והגיעה לעיר מגסינגל. דוגידוג שם את התרנגול שלו בזירה, וזה, שכזכור היה קודם חתול, השתמש בצפורניו החדות, וניצח את כל התרנגולים. דוגידוג קיבל כסף רב, אבל זה לא הספיק לו. הוא רצה להשתתף בעוד תחרויות, ולהרוויח עוד כסף. וכך התנין התחרה באיש שצלל למים, אך הרים את ראשו חיש מהר, והתנין ניצח. והאיילה התחרתה בריצה עם רץ אחד, וניצחה אותו. ותלולית העפר מצאה מתאבק גדול מימדים, אך ניצחה אותו בקלות. והקוף התחרה עם טפסן מומחה על עץ, וניצח אותו. ודוגידוג זכה בהרבה הרבה כסף. הוא קנה שני סוסים כדי לשאת את שקי הכסף שאיתו, ונפרד לשלום מחבריו, לא לפני שהודה להם מאד על עזרתם ועל חברתם. כשהגיע לבית העלוב שלו, דבר ראשון קנה בית חדש גדול ויפה, וישב בו כל הימים והתבטל,כי היה עשיר גדול, ולא היה צריך בכלל לעבוד יותר כל חייו.
דוגידוג היה עצל מאד. כשהוריו חיו, הם טיפלו בו אך הם נפטרו והוא נשאר לבד בעולם, וגר בבית רעוע. "עוד מעט יגיע החורף" חשב דוגידוג. "אני חייב שתהיה לי רצפה בבית, אחרת אשקע בבוץ". הוא עטף את האורז שבישל בעלה בננה, והלך ליער לקטוף במבוק להכין לעצמו רצפה. את העלה הוא תלה על עץ, אך כשנפנה לאכול את ארוחתו גילה שמישהו אכל אותה לפניו. למחרת, שוב תלה דוגידוג את עלה הבננה עם האורז על העץ, אך שוב מישהו אכל לו את ארוחת הצהריים. ביום השלישי הכין דוגידוג מלכודת, ועליה שם את עלה הבננה. ואכן - הפעם נתפס במלכודת חתול. "עלי להרוג אותך" אמר דוגידוג. "אכלת לי את כל האוכל". "בבקשה, בבקשה, חוס על חיי. הייתי רעב.אני בטוח שאוכל להביא לך תועלת. אל תהרוג אותי" התחנן החתול. ריחם עליו דוגידוג, ולקח אותו לביתו, וכבר לא התחשק לו בכלל לבנות את הרצפה מקני במבוק. למחרת, שקם בבוקר, ראה והנה החתול הפך לתרנגול גדול וצבעוני. שמח דוגידוג ואמר: "עכשיו אלך לעיר הגדולה מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים, וארוויח הרבה כסף". בעודו הולך ביער עם התרנגול מתחת לזרועו, פגש בתנין שהיה בנהר הסמוך. "לאן אתה הולך, דוגידוג?" "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קח אותי איתך. אני אוכל להתחרות בכל מי שירצה לשהות מתחת למים ולנצח". דוגידוג הסכים והתנין הלך לידו. והנה פגשו באיילה. "לאן אתה הולך, דוגידוג? "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קח אותי איתך. אני אוכל להתחרות בריצה בכל אחד ולנצח". וכך הלכו דוגידוג, התרנגול, התנין והאיילה בצוותא והנה ראו תלולית עפר שהכינו נמלים. "לאן אתם הולכים?" שאלה התלולית. "לעיר מגסינגל, להשתתף במלחמת תרנגולים". "קחו אותי איתכם, אני אוכל להתאבק עם האדם הכי חזק בעולם, ולנצח". עוד הם ממשיכים, ובטרם יצאו מהיער, שמעו קול: "לאן אתה הולך, דוגידוג?" זה היה קוף. וכששמע את התשובה אמר: "קח אותי איתך. אני אוכל לטפס יותר גבוה מכל אחד אחר, ולנצח". וכך הלכה החבורה הנכבדה והגיעה לעיר מגסינגל. דוגידוג שם את התרנגול שלו בזירה, וזה, שכזכור היה קודם חתול, השתמש בצפורניו החדות, וניצח את כל התרנגולים. דוגידוג קיבל כסף רב, אבל זה לא הספיק לו. הוא רצה להשתתף בעוד תחרויות, ולהרוויח עוד כסף. וכך התנין התחרה באיש שצלל למים, אך הרים את ראשו חיש מהר, והתנין ניצח. והאיילה התחרתה בריצה עם רץ אחד, וניצחה אותו. ותלולית העפר מצאה מתאבק גדול מימדים, אך ניצחה אותו בקלות. והקוף התחרה עם טפסן מומחה על עץ, וניצח אותו. ודוגידוג זכה בהרבה הרבה כסף. הוא קנה שני סוסים כדי לשאת את שקי הכסף שאיתו, ונפרד לשלום מחבריו, לא לפני שהודה להם מאד על עזרתם ועל חברתם. כשהגיע לבית העלוב שלו, דבר ראשון קנה בית חדש גדול ויפה, וישב בו כל הימים והתבטל,כי היה עשיר גדול, ולא היה צריך בכלל לעבוד יותר כל חייו.