*-מרקי-קקטוס-*
New member
דואליות כלכלית
כמעט מדי חודש אנו מתבשרים בחו"ל כי מצבה הכלכלי של ישראל
הנו יציב, שפיר,וכמעט אידאלי.
הדירוגים-קופצים כלפי מעלה. המחמאות לא פוסקות.
כיצד ניתן לפרש אם כן, את "משב הקיטורים" הבלתי פוסק
אצל חלק ניכר של אוכלוסיית ישראל ועיתוניה?
מתברר שאין כל סתירה.
אילו צודקים וגם ההם צודקים.
הממוצעים שלנו מצויינים.
השכר הממוצע הנו 10 אלפי ₪ בחודש.
לכאורה, אפשר לחיות מזה בסדר גמור.
אבל רק לכאורה.
כי השכר החציוני הנו רק 6000 ₪ לחודש, 40% פחות מהשכר הממוצע.
ואם מחצית האוכלוסיה משתכרת עד 6000 ₪, המשמעות הנה
שהעשירונים התחתונים משתכרים אף פחות מכך.
בהערכה גסה-הרביע התחתון משתכר בישראל רק
כחמישית מהרביע העליוןזהו עינין של פער קיצוני בין שכר שכבות
האוכלוסיה, פער המשקף מציאות עגומה של "עניים ועשירים".
יש שיאמרו שככה זה בכל העולם.
נכון, ברוסיה יש שכבת אוליגרכים דקה כשמרבית האוכלוסיה נאנקת
תחת עול הפרנסה. גם בדובאי זה כך.
על הפער הקיצוני הזה מעידים גם נתוני ההשואה מחו"ל.
בתחום הפערים, אנחנו בטופ הלא המחמיא הזה.
כך קורה שהממוצעים דוקא בסדר, והדירוג גבוה בהתאמה.
אבל מה עם משתכרי שכר המינימום ומטה, שאין ביכולתם
לקנות קילו עגבניות ב 10 שקל? מדינה נאורה, או אולי להפך?
ומי שסבור שההתסדרות תפתור את הבעיה-טועה.
היו ימים בהם שמשתי כסטטיסטיקאי במרכז סולל בונה.
כבר אז הם דאגו שם לתנאי העבודה של "היציבים והמנהלה", שהוו
שכבה דקה של משתכרים בשמיים.
מרבית המועסקים-עובדי שטחים וזמניים קיבלו שכר מינימום, נקודה.
ככה זה לכל אורך הדרך, בנמלים,בחברת החשמל בכל מקום בו ההסתדרות
שולטת באמצעות הועדים.
זאת ללמדכם.
בריל מרק
כלכלן תעשיה ותיק – כ"ס
כמעט מדי חודש אנו מתבשרים בחו"ל כי מצבה הכלכלי של ישראל
הנו יציב, שפיר,וכמעט אידאלי.
הדירוגים-קופצים כלפי מעלה. המחמאות לא פוסקות.
כיצד ניתן לפרש אם כן, את "משב הקיטורים" הבלתי פוסק
אצל חלק ניכר של אוכלוסיית ישראל ועיתוניה?
מתברר שאין כל סתירה.
אילו צודקים וגם ההם צודקים.
הממוצעים שלנו מצויינים.
השכר הממוצע הנו 10 אלפי ₪ בחודש.
לכאורה, אפשר לחיות מזה בסדר גמור.
אבל רק לכאורה.
כי השכר החציוני הנו רק 6000 ₪ לחודש, 40% פחות מהשכר הממוצע.
ואם מחצית האוכלוסיה משתכרת עד 6000 ₪, המשמעות הנה
שהעשירונים התחתונים משתכרים אף פחות מכך.
בהערכה גסה-הרביע התחתון משתכר בישראל רק
כחמישית מהרביע העליוןזהו עינין של פער קיצוני בין שכר שכבות
האוכלוסיה, פער המשקף מציאות עגומה של "עניים ועשירים".
יש שיאמרו שככה זה בכל העולם.
נכון, ברוסיה יש שכבת אוליגרכים דקה כשמרבית האוכלוסיה נאנקת
תחת עול הפרנסה. גם בדובאי זה כך.
על הפער הקיצוני הזה מעידים גם נתוני ההשואה מחו"ל.
בתחום הפערים, אנחנו בטופ הלא המחמיא הזה.
כך קורה שהממוצעים דוקא בסדר, והדירוג גבוה בהתאמה.
אבל מה עם משתכרי שכר המינימום ומטה, שאין ביכולתם
לקנות קילו עגבניות ב 10 שקל? מדינה נאורה, או אולי להפך?
ומי שסבור שההתסדרות תפתור את הבעיה-טועה.
היו ימים בהם שמשתי כסטטיסטיקאי במרכז סולל בונה.
כבר אז הם דאגו שם לתנאי העבודה של "היציבים והמנהלה", שהוו
שכבה דקה של משתכרים בשמיים.
מרבית המועסקים-עובדי שטחים וזמניים קיבלו שכר מינימום, נקודה.
ככה זה לכל אורך הדרך, בנמלים,בחברת החשמל בכל מקום בו ההסתדרות
שולטת באמצעות הועדים.
זאת ללמדכם.
בריל מרק
כלכלן תעשיה ותיק – כ"ס
