דואט שמים ואיש אוהב

דואט שמים ואיש אוהב

אָחְוָה יְצוּקָה בְּמִלִּים. בְּבֵיתִי טָמְנוּ קִירוֹת שׁוֹתְקִים מִלִּים שֶׁמְבַקְּשׁוֹת לִבְקֹעַ, וּבִהְיוֹת הָגִיגַי קוֹפְאִים בֵּין הֶמְיַת מְצִלּוֹת, חָשְׁתִּי כִּי הִנֵּה הִגִּיעוּ צְלִילִים וְכָרְתוּ בֵּינֵךְ לְבֵינִי בְּרִית לֵאמֹר - לֹא עוֹד. בָּקְעוּ מִלּוֹתֵיךָ חָלָל מִתְקַמֵּר רִחֲפוּ נִרְעָדוֹת עַל גַלֵּי אָוִיר מְבַקְּשׁוֹת לַחֲדֹר מִבְּעַד לִזְגוּגִית חָלוֹן קָרָה פּוֹרְטוֹת חֵרֵשׁ בִּבְרִית שֶׁל צְלִילִים וְשִׁירִים פָּרְשׂוּ מַרְבָד בִּכְסוּת חֹרֶף פּוֹקְעִים בַּלְֹבָבוֹת נִִצָּנִים רִאשׁוֹנִים שֶׁל אָבִיב . יָחַד פָּרַשְׂנוּ שָׁטִיחַ שֶׁל אָחְוָה וּבַלֵּילוֹת, קוֹטְפִים הָיִינוּ כּוֹכָבִים מִשָּׁמַיִם וְכוֹלְאִים אוֹתָם כִּיְּקוֹדוֹת רוֹשְׁפִים לְהַסִּר אֶת נִכּוּר הַצִּנָּה וּלְקַרֵב נֶפֶשׁ הוֹמָה אֶל לַב כַּמֵּהַ בְּהָגִיגִים טְעוּנֵי אַהֲבָה בְּרֹךְ נָגַעְנוּ בְּמַדָּפֵי לְבָבוֹת , וּבְאֶצְבָּעוֹת כַּלּוֹת אָלְמוֹנִיוּת מִתְעָרְטֵלֵת הֵחֵלָה צוֹבָעָת לֵילוֹתֵינוּ בְּשִׁיר מִתְּפַּתֵּל בְּשֹׁבְלֵי עֶרְגוֹת הַלּוּמֵי סַהַר. מִשְׁאָלוֹת פּוֹרְשׂוֹת כָּנָף מִתְלַכְּדוֹת בִּטְלָלִים שֶׁל שַׁחַר.
 
למעלה