דד ליין

הבית...

אני מסכים מאוד. נראה לי שזה יתן לה את חופש ההתבטאות (בכל מובן המילה) שהיא תרצה לבטא. קל או קשה - אין לדעת... חשוב לי שהיא תדע קודם. אחר כך כבר נמשיך עם שאר המשפחה. מי שלא רוצה לקבל - לא חייב. הוא רק מפסיד. ותודה רבה
 

יעל Y

New member
ואולי עוד מחשבה...

לפעמים יש צורך 'במסגרת מחזיקה' כמו 'בית הקפה' הרעיון הראשוני שלך.. ששומרת על גבולות ההתבטאות ויכולה לשרת את התקשורת ולהגן מפני 'ההתפרקות' ...יהיה את כל הזמן שבעולם לחופש ההתבטאות בהמשך... תחשוב גם מה נכון לך, איזו תפאורה אתה רוצה כשאתה עולה על הבמה והופך להיות השחקן הראשי.. בהצלחה יעל
 
דד ליין ../images/Emo133.gif

החלטתי לתת דד ליין לפחד שלי לספר למשפחה, בייחוד לאמי, הקרובה אליי מכל בני המשפחה. אני קורא על המון מקרים של ילדים שיצאו מהארון, על כאלה שאני מכיר ויצאו מהארון בפני הוריהם (לרובם הלך די טוב) וגם בספרים שקראתי בנושא ('אמא יש לי משהו לספר לך'). אני בכל פעם חושב מהי הדרך הטובה ביותר. יש לי כבר מכתב מוכן שהייתי רוצה לתת לה מזה ימים רבים. הייתי גם רוצה לקחת אותה באיזה שישי לאיזה בית קפה, ב-4 עינים, באווירה טובה, שהזמנתי אותה לאיזו ארוחת בוקר. זה לא ממש יהיה פייר, משום שהיא לא ממש תוכל להביע את עצמה נכון (צעקות, בכי, בריחה וכו'). גם בבית זה בעייתי, זה יכול להתפתח למשהו לא נעים (חלילה אלימות). יש בפורום הזה מס' הורים שבנם / ביתם שכבר סיפר/ה להם, ואני תוהה האם ילדיכם עשו זאת על הצד הטוב ביותר. אני בטוח שהם ניסו, אבל אני רוצה להקל עד כמה שאפשר על אמי כאשר אספר לה. אני מאוד מפחד (או ליתר דיוק חושש) מהתגובה שלה. קצת פרטים : אמי קצת חושדת, עושה רושם שהיא "משחקת אותה" לא יודעת. משפחתי בגדול גם קצת חושדת, כי בכל אופן, בן 19 שיוצא כל כך הרבה ואין לו חברה ולא מביא בנות הבייתה... יש כל הזמן שאלות באויר ואני משנה נושא בכל פעם ופעם. אשמח לקבל תשובה
נער חלום.
 

יעל Y

New member
בהצלחה...

כל כך הרבה רגישות בחשיבה שלך עליה ועליך... ללכת עם הפחד לקראת השיחה ... אני חושבת על התהיה שלך אם הבן שלי 'עשה זאת על הצד הטוב ביותר'.. מבחינתי הדבר הכי חשוב שקרה שהוא 'עשה את זה' ששיתף בסוד ענקי שהיה לו בלב ואולי גרם לו להרגיש פחד, התחמקות, חשש לאכזב...שיכל 'להגיש' את הביטחון שלו ואת ליבו על מגש ושיכולתי לשמור לו על לב שלם וביטחון באהבה ובבן הנפלא שיש לי. החשוב שאתה מרגיש בשל ומוכן לפתוח ולשתף ואני בטוחה מתוך עולמך והקריאה שכתבת עליה שיש לך גם את הכלים והדוגמאות שנותנות לך כוח. מקווה מכל הלב שהשיחה תתקיים באוירה שיש בה גם כאב ובעיקר קבלה ענקית ואוהבת. שתף אותנו ... בהצלחה יעל
 
זה יהיה מעורפל

וכל כך מעורבל בכאב וקבלה ענקית. אינני יודע לאיזה צד זה יטה, אך אני מקווה שעם הזמן, והזמן באמת יעשה כאן את שלו, שינויים טובים יחולו. תודה רבה
 

טליאמתי

New member
../images/Emo24.gif

קודם כל שיהיה לכולכם בהצלחה. אתה כל כך מתחשב שזה מחמם את הלב. ושנית חושבת שאתה צודק בהתלבטות לגבי מיקום הפגישה הגורלית. בית קפה זה אחלה אבל אכן לא יאפשר לה להגיב בדיוק כמו שהיא תרגיש. בבית הכי טוב לדעתי. גם אנחנו התלבטנו בנושא כשספרנו לילדינו שאביהם הומו. ובחרנו בבית. בדיעבד התברר שהבחירה הייתה נכונה. לאחר השיחה כל אחד מצא את מקומו בחדרו ואנחנו נדדנו ביניהם ושוחחנו עם כל אחד בנפרד. זה אפשר לכל אחד לשאול ברמה שלו מה שאי אפשר כשהפער ביניהם היה של גיל 11 הקטנה ו20 הגדולה (ובאמצע שנ בנים שהיו אז 14 ו-18 בערך). עכשיו, אם להערכתך היא יודעת בתוכה, הכל ילך קל יותר אבל קח בחשבון שבין יודעת בתוכה לבין אמירה בקול יש הבדל. לפי התיאור שלך היחסים ביניכם כאלה שלמרות הקושי (ויש בזה קושי לשני הצדדים) אתם תתגברו. רוצה לאחל לך בהצלחה ובעניין הפחד...מבינה את החשש. ברור שיהיה. זה צעד מאוד משמעותי עבורך וכמובן עבורה אבל צעד שחייב להעשות בשלב כלשהו. מנסיון, כל כמה שתדחה את זה...יהיה קשה יותר. אם אתה בשל לזה כעת, תעשה את זה.
שיהיה לך יום טוב. טלי
 
הסוף כל כך נכון...

"כל כמה שתדחה את זה - יהיה קשה יותר". קשה לי בכל רגע שעובר לחשוב על זה אם לספר, איך, מתי...אפילו איפה נשב, גם מה נשתה. לכן החלטתי להציב בפניי מטרה, שהיא קדושה בעיניי לעצם קיום הרעיון. תודה לך
 
למעלה