קראתי כמה פעמים
ומרגיש לי כל כך עוצמתי.
והחיבור הזה לעניין הילדה הקטנה.
השיר שגאיה הזכירה, של מירי מסיקה... נוגע בי במקום כל כך רגיש.
היינו בהופעה של מירי מסיקה, היה שמח וכייפי ובסוף פתאום שרה את השיר הזה. בלי אזהרה מוקדמת, בלי להבין מה קורה לי, פשוט התחלתי לבכות בכי שלא ניתן לעצור.
בסוף בחרתי לעשות ריקוד אישי עם השיר הזה לפרוייקט הגמר בלימודים.
ולעניין האינטימיות...
כל כך מרגישה צורך להיות קטנה , שברירית.. ילדה ולקבל את הבטחון והסמכות מהגבר שאיתי.
קראתי מה שכתבת בבלוג בעיניין הילדה של אבא... לא מצליחה להתחבר לזה דווקא,
אבל מאוד מתחברת לילדה .
זה מעניין, כי אני מאוד עסוקה בזמן האחרון בזה, במהו הצורך הזה....
וממש כייף לראות שאני לא מוזרה וזה צורך גם של אחרות.
תודה