דברים שראיתי !!

דברים שראיתי !!

היום בין שינה לערות, בין מודעות ללא מודעות, ועדיין מנסה לעכל. דברים שראיתי – הגוף הפיזי נושר מהאדם והאדם כולו רק כדור אור אחד במרכז הלב – כדורי האור מקושרים אחד לשני בקרן אור ממרכז למרכז. סוף סוף הצלחתי להביע במילים במודעות את מה שהרגשתי כל חיי התחלתי אם "אני מאמינה" אני מאמינה באלוהים אני לא מאמינה בתנך אבל אני אוהבת את המסורת אני מאמינה בעצמי אני מאמינה באדם האני – גרעין של אמונה של אלוהים- גרעין של אור בלב בכל אדם יש את גרעין האור טהור – זוהר במרכז הלב כל מה שמסביב הוא קליפה שהאדם יצר במו ידיו מהסתכלות ממרכז הגרעין אין שיפוט , אין אגו, ואין טורף הכל אשליות. אין הפרדה בין גרעין אור לגרעין אור כולנו אחד כולם מחוברים בקווי אור בין אחד לשני והגוף נעלם , הקליפה איננה ולא קיימת מבט ממרכז הגרעין והכל אשליות הכל שטיות הכל לא רלוונטי לעומת האדם עצמו גרעין אור טהור. שבכל אדם ואדם
 

desert water

New member
אוף!

למה יש כזו יהירות בנושא החומריות? כבודה של החומריות במקומה מונך! החומריות כאן מסיבה, רגשות שהם גם רגשיות שליליים כאן בשל סיבה! את האושר ואת העצב אפשר להניח על כפות המאזניים ולהביט בהן מתאזנות! מפני שלכל דבר שחווים יש איזשהו צורך! כמובן שמידה ואיזון רצויים! אבל! אם אדם יפתח בעצמו רק את הרוחניות, בסופו של דבר לא ישאר ממנו דבר! לא לעולם ולא לעצמו, הוא יאבד עצמו לידיים של משהו אחר שלא קשור לעולם הזה שמשום מה רבים ממי שמנסים לפתח בעצמם רוחניות סולדים ממנו וממה שיש לחומריות שבו להציע! אני מאוד מאוד מצטערת על העצבנות המובאת בכתוב זה, אבל, דבר הוא אינו אשליה! ודבר הוא אינו שטות! דברים כגון מה שתיארת נמצאים מסיבה! אפילו אם את צודקת ורק הגרעין חשוב! יתכן והגעת לחשיבה הזו רק מפני שיש סביבך את כל הדברים האלה שאת קוראת להם שטוית או אשליות! דבר מה שהוא חזק מפסיק כדי לפתח רגש, הוא אינו אשליה. פשוט יש לשמור על איזון. זו דעתי. מצטערת. עידן.
 
אין מה להצטער...

דבר ראשון דווקא שמחה לקרוא את נקודת המבט שלך למה שכתבתי - כי אכן כתבתי והתכוונתי לזה שעדיין אני מנסה לעכל את מה שעלה ממעקים
אין מסביבי שום שטויות ושום אשליות, יש מסביבי אנשים משפחה וילדים, יש חומריות, רגשות, מציאות ואני לא מרחפת או חיה בעולם של אשליות- הכל קיים כמו אצל כולם...אולם גם קיים נקודת הראיה שלי לדברים קבלה שלהם ותגובתי לסביבה שלי למה שקראת המציאות/החומריות, וזה הדבר שמשתנה בהבנתי. כשראיתי את מה שראיתי, התברר לי שאין הבדל בין אדם לאדם דרך עיני. יש את איך אני מתרגמת את זה להתנהגות שלי וליחס שלי כלפי כל אחד ואחד. הבחירה בידי, הקליפות שמתווספת לגרעין האור נתונים בידי ובאחריותי. האיזון מאוד חשוב - שום דבר שהוא "יותר מדי" ו/או "פחות מדי" הוא לא בריא את צודקת, וזה האיזון שבין "האני" שלי ולבין המציאות היומיומית כולל כל מה שמתווסף לה.
 

desert water

New member
חולקת בשנית...אבל...

יש נקודה של צדק בדבריך, שהיא אכן היחס לזולת אחרי חשיבה שכזו. בזה אני מסכימה, היחס צריך להיות שווה ללא שפיטה לפי רכוש, וכו´ וכו´... אבל! לדעתי לא רק המציאות החומרית משתנה, אפילו להיפך....אבוי ואבוי אם רק המציאות החומרית תשתנה. לעיתים החומריות משתנה עקב שינוי הרוח...ולעיתים מנסים לשנות את הרוח בעזרת החומר, דבר קשור בדבר... הנשמה היא דבר אקטיבי למדי, השינויים בה מתרחשים על ימין ועל שמאל, לאורך כל תקופת חיים של אדם. בנקודת הקליפות את צודקת, את יכולה לבחור לעצמך מה את רוצה שלדעתך ייצג אותך טוב מכל, אפילו אם את בוחרת בכנות...היא נחשבת. מצטערת על תגובתי מקודם, תערובת של עיפות והיפראקטיביות...קורה, קרה, יקרה... היה בריאה!!!! desert water
 

Tal_Ya_Tal

New member
היי מתבוננת../images/Emo24.gifהיי מיי מדבר../images/Emo42.gif

נהנתי מאד לקרוא את שורותייך ואכן, הכל קיים והכל קורה בעיני המתבונן/ת. כי ה´מציאות´ הקולקטיבית שאנו חווים, נוצרת באמצעות ההכרה הקולקטיבית. א-ב-ל אנחנו נותנים את המשמעות למה שאנו רואים. ולרוב, המסכים שאנו מעדיפים להסתתר מאחוריהם מסתירים מאתנו את האמת. האמת המוחלטת. האמת האבסולוטית. אנו נוטים לשכוח את הבחירה שבתפישה."חוקי האלוהים, אינם מגיעים ישירות לעולם שבו שולטת התפישה, כי עולם כזה לא יכול היה להיברא על ידי השכל, שלגביו, אין לתפישה כל משמעות. אבל חוקיו משתקפים בכל מקום. אין זה אומר שהעולם שבו מצוייה השתקפות זאת,ממשי כלל וכלל. אלא שבנו (של האלוהים) מאמין בכך, והוא לא יכול להרשות לעצמו להיות מנותק לגמרי מאמונתו של בנו. הוא לא יכול להיכנס לאי שפיותו של בנו יחד אתו, אבל הוא יכול להיות בטוח ששפיותו שלו הלכה אתו לשם, כדי שלא יאבד לנצח בשגעון משאלתו"/קורס בניסים פרק 25 טקסט. L&L TALYA
 
היי טליה , וכולם .......

עוד לא נתתי לזה שום משמעות תפישתית (ואולי גם לא צריך) , מחפשת למזג את מה שראיתי בחיי במודעות שלי, ובצורת ביטוי שזה יקבל בתוך חיי היומיום שלי. כי התחושה היא תחושה שזו האמת שלי האני מאמין שלי, רק שהיא רחוקה מרחק עצום "מהציאות" שאני חיה בה יום יום...שאני לא יודעת איזה פנים זה יקבל
 

Tal_Ya_Tal

New member
וגם לא נחוץ../images/Emo42.gif מתבוננת

מה שכתבת, יפה כמו שיר. כמות שהוא.הוא מבטא(לדעתי) הצצה אל תוך האמת המוחלטת. האמת ללא אבחנה, וללא שיפוט. לכן כה אהבתי זאת.(אולי בגלל שזה דומה לתפישתי אני, רק הרבה יותר צבעוני) L&L TALYA
 

desert water

New member
סלחי על הקטנוניות

אבל...לדעתי לא קיימת אמת אבסולוטית... כי לכל אדם האמת שלו...שלוי באיזה עולם הוא חי... וזה דבר שדי קשה להתכחש אליו...עם כל הרצון להאמין שכולנו אחד, ואולי כולנו משרתים אותה מטרה (ושוב אולי לא...) ובכל זאת, כל אדם ואדם הוא עולם אחר ומפני התופעה הזו...כל אמת ואמת היא אמת אחרת. בברכה, desert water
 
עידן, הטוהר האלהי הגיע להתגשם בארצי

כמובן שהנפש, רוח, נשמה, חיה אמורות להתגשם כאן בעולם הזה ולשם כך קבלו בית אשר יהיה נוח להן ובהדרגה יאפשר להן להתגשם בדחיסות הארצית. הבית שלהן הינו החלק הגשמי והשדות האנרגטים. החומריות יכולה להיות כלי מעודד הגשמה וכן כלי המעודד את הקיום הארצי שאינו מניח להגשמה להתממש. אנו זקוקים לחומריות כדי לספק צרכי קיום (פרמידת הצרכים של מסלאו) וכן כדי לתת לנו יותר זמן פנוי. מה עושים עם הזמן הזה הינו הנעלם והמפרש את יכולת ההגשמה. המתבוננת ראתה את הטוהר הנכנס באמצעות צינורות הטוהר, לדעתי זה נפלא!!! ברכות אסתיה
 

desert water

New member
הסבר.

יקירי יקירי יקירי... ואף כי אתם צודקים ואני מסכימה בלב שלם כי ללא נשמה ונפש הכל דומם כפי שניסח אביר... אבל! אסתיה...טוהר...אינני מסכימה עם קריאתך למה שהיא ראתה טוהר... כמובן שזהו כמו הכל עניין סובייקטיבי... אבל, מהו טוהר? כלל...מדוע החומריות חוטאת והנשמה טהורה?...מה אם אומר שאפילו ללא חומריות לא תיתכן נפש שהיא לא כולה טוהר...שאף הוא סובייקטיבי לחלוטין, ואם טוהר הוא התנתקות מכל דבר עלי אדמות ושלווה שהיא כל זמן ללא שינוי, אני מורידה טוהרה מן התפריט שלי...לפי תיאורי אדם טהור, מפי אנשים כמובן, לטעמי זה נשמע כאדם לא משתנה, ורק שני סוגי אדם לא משתנים, או החכמים ביותר, או הטפשים ביותר... ואביר, אם היתה רק נפש ותו לא, הכל עדיין היה דומם... לדעתי אין לאן לברוח מזה, הנשמה צריכה את הגשמיות, הגשמי זקוק לנשמה, אחד שותה מן השני... העניין הוא לקחת אותם במידה! להעזר בגשמי לפיתוח הנשמה, ולהעזר בנשמה לפיתוח הגשמי... ללא מצבים שלדוגמא הגשמי ישלוט בנשמה...כי אז היא תיסגר על ידי חומות ברזל! ואם מצב זה יקרה, זה רק תלוי בנפש עצמה...אין זו אשמת הגשמיות... ואין צורך להתנתק ממנה... אומנם קשה לעיתים לקחת דברים במידה...או ריסון...אבל זה לא אומר התנתקות מלאה... לי אישית, מאוד חבל שאנשים שמגדירים עצמם רוחניים מתנתקים כליל מעולמינו שלנו... לא כולם כמובן, אני מדברת על כמה אנשים ספציפיים... זה בעקרונו מה שניסיתי לומר. סביר להניח שהבעיה בניסוחים שלי...ואם כן!...אנסה להסביר את עצמי שוב. שבוע טוב לכם... desert water
 
למעלה