ומוסיפה...
זקנים שמתחילים איתך,אנשים שלא משגיחים על הילדים שלהם (שבנתיים משחיטים לך את החנות),אנשים עם בקשות דביליות (לשמור להם על הילד/כלב/הגלידה המטפטפת),הורים שיוצאים מהבית בלי טישו/מגבונים לילדים ואת צריכה להציע להם,אנשים שמדברים כזה חצי איתך חצי עם הילד/חבר/פלאפון ומצפים שתעקבי אחרי השיחה,אנשים שמדברים בג'יבריש -כן יש כאלה ! (כנראה בעיה פיזית או מנטלית קשה..לא עלינו מסכנים
),הורים שיוצאים עם הזעטוטים בלי חיתול כדיי שיתרגלו (והופכים אותך לעובדת ניקיו
ן),אנשים שמברברים ומברברים ומברברים (ממש עושה לי פיזית כאב ראש
),בני נוער שמחליטים לעבוד עלייך ולצלם את זה באייפון,אנשים שאת צריכה לקחת מהם כסף והידיים שלהם...לא הכי נקיות
,אנשים שבאים אלייך עם חידה בלוגיקה/סיפור חיים/בקשת תרומה בשיא העומס (ועל הדרך מנסים ללמד אותך להירגע),ילדים שמכניסים כל דבר לפה,אנשים שעושים סצינות על כלום (כי לא התייחסת אליהם שניה/אמרת להם שלא מקבלים את כרטיס האשראי שלהם/הערת להם בנימוס על משהו)...אשכרה כמו ילדים מגודלים שלקחו להם ת'סוכרייה
...
ואני מודה ומתוודה-מיום ליום אני אוהבת ילדים פחות ופחות....
(לגביי אנשים בכללי זה לא חדש
)