דברים שבלב../images/Emo23.gif
אז אתמול בבוקר הגעתי אליך הביתה כדאי לקחת אותך אלי... יום חג ואין מועדון יום שאת הולכת ,,, שבשבילך המועדון הזה כל העולם.. והדוד שנשאר איתך נסע לאילת... אז אני חייבת להיכנס לתפקיד... אז הגעתי אתמול עליתי אליך שאלתי את מוכנה? אמרת כן אמרתי בואי נשים נעליים,,, כמו תמיד לא ידעת איזה נעליםם!! חיפשתי מצאתי ושמנו נעליים.. והסתכלתי מסביב וראיתי שעוד פעם פיזרת את כל הארון על המיט ה,,, התסכלתי וכאב לי,,,ואחרי זה אמרת אבל איפה השניים התותבות שלי? אז קמנו לחפש את השיניים?! ומצאנו אותם בארון,,, ולאט לאט יצאנו... ירדנו במדרגות... הסתכלתי עליך בכאב,,, ואמרתי בלב,,, איזה עולם אכזר... איפה הנמרה שהיתה רצה במדרגות האלה? איפה האשה שהיתה סוחבת את הסלים ושקיות? חיכתי לאט לאט שתרדי ובינתיים הדמעות זלגו לי... נכנסו לאוטו ... ישבת אחורה ואני קדימה,,, מתחילה לנהוג... ואז כמו תמיד את מתחילה לדבר על המועדון... 4פעמיים חוזרת על אותו משפט ואני אומרת לך נכון , כן , לא ,, רגילה כבר לשאלות וסיפורים ועדיין בוכה,,, הדמעות שוטפות לי את העיינים... ואת מדברת ואני לא שומעת אותך,, אלא בלב מחפשת אותך אמא חזקה ואמא נמרה,,,שאני מתה לשים עליה את הראש... מתה לספר לה את הכאבים שיש בלב... ואת מספרת על דוד מהמועדון איזה איש נפלא.. ואני אומרת לך כן .. ובלב אומרת הכי נפלאה זו את ,, אבל את לא פה,,, את כבר לא כאן ביבשבילי... זועקת בלב שלי........ אמאאאאאאאא אני צריכה אותך,,, אמא רני רוצה לשים את הראש על כתפיךך ולבכות כמו פעם,,, לשפוך את לבי כמו פעם,,, לשים את ראשי כמ ו פעם על הרגליים שלך ושתלטפי אותי... אבל לא כאן....... המחלה הארורה גמרה אותך.... מצד שני אני אומרת כל החיים שלך נלחמת והיית בשליטה... אף פעם לא לא נהנת,, עברת איתנו הילדים משברים ונפילות,,, אז סבבה היום את במקום אחר.... את במעודון... ואת בעולם של מסע אחר... אז עדיף להיות שם ולא להרגיש יותר שליטה... לא להרגיש יותר כאב של הקרובים.... אבל משפט אחת אני חייבת להגיד לך כמו תמיד... אמא אני אוהבת אותך ואין כמוך בעולם .. אפילו שאת חולה היום
אז אתמול בבוקר הגעתי אליך הביתה כדאי לקחת אותך אלי... יום חג ואין מועדון יום שאת הולכת ,,, שבשבילך המועדון הזה כל העולם.. והדוד שנשאר איתך נסע לאילת... אז אני חייבת להיכנס לתפקיד... אז הגעתי אתמול עליתי אליך שאלתי את מוכנה? אמרת כן אמרתי בואי נשים נעליים,,, כמו תמיד לא ידעת איזה נעליםם!! חיפשתי מצאתי ושמנו נעליים.. והסתכלתי מסביב וראיתי שעוד פעם פיזרת את כל הארון על המיט ה,,, התסכלתי וכאב לי,,,ואחרי זה אמרת אבל איפה השניים התותבות שלי? אז קמנו לחפש את השיניים?! ומצאנו אותם בארון,,, ולאט לאט יצאנו... ירדנו במדרגות... הסתכלתי עליך בכאב,,, ואמרתי בלב,,, איזה עולם אכזר... איפה הנמרה שהיתה רצה במדרגות האלה? איפה האשה שהיתה סוחבת את הסלים ושקיות? חיכתי לאט לאט שתרדי ובינתיים הדמעות זלגו לי... נכנסו לאוטו ... ישבת אחורה ואני קדימה,,, מתחילה לנהוג... ואז כמו תמיד את מתחילה לדבר על המועדון... 4פעמיים חוזרת על אותו משפט ואני אומרת לך נכון , כן , לא ,, רגילה כבר לשאלות וסיפורים ועדיין בוכה,,, הדמעות שוטפות לי את העיינים... ואת מדברת ואני לא שומעת אותך,, אלא בלב מחפשת אותך אמא חזקה ואמא נמרה,,,שאני מתה לשים עליה את הראש... מתה לספר לה את הכאבים שיש בלב... ואת מספרת על דוד מהמועדון איזה איש נפלא.. ואני אומרת לך כן .. ובלב אומרת הכי נפלאה זו את ,, אבל את לא פה,,, את כבר לא כאן ביבשבילי... זועקת בלב שלי........ אמאאאאאאאא אני צריכה אותך,,, אמא רני רוצה לשים את הראש על כתפיךך ולבכות כמו פעם,,, לשפוך את לבי כמו פעם,,, לשים את ראשי כמ ו פעם על הרגליים שלך ושתלטפי אותי... אבל לא כאן....... המחלה הארורה גמרה אותך.... מצד שני אני אומרת כל החיים שלך נלחמת והיית בשליטה... אף פעם לא לא נהנת,, עברת איתנו הילדים משברים ונפילות,,, אז סבבה היום את במקום אחר.... את במעודון... ואת בעולם של מסע אחר... אז עדיף להיות שם ולא להרגיש יותר שליטה... לא להרגיש יותר כאב של הקרובים.... אבל משפט אחת אני חייבת להגיד לך כמו תמיד... אמא אני אוהבת אותך ואין כמוך בעולם .. אפילו שאת חולה היום
