גשר

גשר

שלום לכם.זה אומנם שיר,אבל הוא בעצם משל מחורז. 'כשנגיע לגשר נעבור אותו' (?) שלושה הגיעו בטיולם, אל גשר מעל האגם. הראשון אמר-אין בעיה! אעבור בקלות,ועיני עצומה! רברבן שכמותו,שאנן, מהגשר מעד לאגם... השני,כולו חיל ורעדה, החליט כבר מראש על תבוסה. הוא צעד,ורגליו רועדות, כעלה הנידף. חוששות. כמובן שאיבד את שויי המשקל... וגם הוא,מעד,וצלל... השלישי,שם רגלו בביטחה, ופקח זוג עיניו לרווחה. זהיר הוא צעד, עד הגיע לצד- השני של הגשר. תבינו לבד,מה הפשר...
 
ומישהי חיפשה סיפורים בהם האשה

היא הנבונה...אז הנה אחד: מנחה של תה (או תה של מנחה...) אדם מאינדונזיה,ביקש לקבל בירכת האל,לשידוך ראוי והגון לביתו.באינדונזיה,כשרוצים לבקש דבר-מה מהאל נותנים לו מנחה.והיות ואל,לפי האמונה,הוא יישות גדולה בהרבה מהאדם,על המנחה להיות בגודל מתאים. האינדונזי גבור סיפורינו החליט להגיש כמנחה ספל תה ענק במימדיו. ומדוע?-כי התה ידוע בהשפעתו המרגיעה על הקיבה,הקלה על חולים,הוא סמל לידידות-באינדונזיה,כמו בארצות רבות אחרות,מגישים לאורחים תה. הוא קיווה,שהאל ייעניק לשדוך של בתו כל אלה: מזור לרגעי משבר,ידידות טובה בינה לבין הבעל,וכו'. כדי להכין ספל שתכולתו היא כבריכה קטנה,הוא נדרש לעליי תה רבים. שכר לו אבי הכלה כמה קוטפות עליי תה,והן עסקו יום שלם בקטיפת הכמות הדרושה למנחת התה שלו. לפנות ערב,העלים נערמו בערימה-מוכנים לחליטה.האינדונזי ניגש למלאכה,אולם עצר על מקומו-ישנה אמונה עתיקה,לפיה גם לצמחים יישנה נשמה...ומה אם זה נכון??-האל ייפרש את החליטה של העלים במיים רותחים,כאכזריות,ולא יעתר לבקשתו.אולי אפילו ייעניש אותו... הוא יישב שם,כל אותו הלילה,מתלבט מה עליו לעשות.בבוקר,חזר עייף לבייתו.אישתו המודאגת שאלה מייד מדוע התעכב כל-כך? סיפר לה הבעל על ההתלבטות שלו.והוסיף,שהשאיר את העלים כמות שהם-כי לא יכול היה להחליט מה לעשות. האשה ענתה":במקום להתלבט איזו מנחה להעלות,השקע זמנך בלהתלבט באיזה חתן לבחור!" היא שאלה היכן השאיר את מלאי העלים,וייצאה לשם... היא לקחה עימה כמות גדולה של עלים,ככל שייכלה לשאת עימה. כל הדרך משם לבייתה,חילקה חופן עלים לכל עני שראתה-והוסיפה מילה טובה. המילים הטובות חיממו את הלב,והתה-כשייחלט,ייחמם את הגוף... חופן קטן שמרה לעצמה,וכשחזרה הבייתה,הכינה ספל תה מהביל והגישה אותו לבעלה:"שתה את התה.אין כמוהו להשיב רוחו של אדם עייף...ואתה תזקק לכוחות גדולים היום-כדי לתהות על קנקנם(ולא קנקן תה...)של המבקשים את יידה של ביתנו." אותו היום,הגיעו כל אותם חתנים פוטנציאליים,והזוג דיבר וחקר כל אחד מהם. בערבו של אותו יום,נזכר לפתע הבעל שלא העלה מנחה עדיין... אשתו הרגיעה אותו '"את העלים חילקתי.מעשה של חסד עולה על מנחה לאל.כי ממנחה לאל נהנה רק האל,וממעשה של חסד נהנה האדם המקבל אותו,וכן האל,שיש לו נחת לראות את בניו מסבירים פנים איש לרעהו".ועוד הוסיפה: אין סומכים על הנס,על האדם לעשות השתדלות בעצמו,לפני שהוא פונה אל האל שייעזור לו".
 
סיפור עם חסד של אמת../images/Emo39.gif

שוב שלום לאמה של שירה סיפור ממש מקסים עם הרבה חסד... אין מה לומר אישה מעשית ורבת חסד תודה על הסיפור היפה המלכה
 
אין מה לומר... את כותבת יפה מאוד...

התרשמתי מאוד. את נוהגת לפרסם את מה שאת כותבת? הייתי שמחה לקרוא דברים נוספים שקראת. למען האמת התלבטתי מאוד אם לשלוח לך מסר אישי... בכל מקרה מאוד התרשמתי... חבל שהצד האישי בפורום עדיין לא קיים. יש פה בהחלט אנשים מסקרנים ויצירתיים. להתראות
 
תודה!.יש לי בלוג-כאן,בתפוז

יש בו מעל 300 רשומות... בחודשים יולי עד ספטמבר,בעיקר אגדות ומשלים.ומספטמבר והלאה-בעיקר שירים... בכטיס האישי שלי יש קישור לבלוג-פשוט לוחצים על 'הבלוג שלי' ומגיעים לשם...
 
הצד האישי בפורום

שלום לגבירה התרשמתי שמשתתפים בפורום אנשים די מעניינים. לפעמים אני נכנסת לכרטיסים האישיים אבל לא לומדת מהם שום דבר על האדם בגלל שלא הכניסו לשם כמעט שום פרט. אני מבינה את הרצון באנונימיות, כי הרי גם אני אנונימית. אבל אני יכולה לקוות שאולי עם הזמן אולי נוכל להפגש, או לדעת יותר אחד על השני. אני אישית די סקרנית לגבי חלק מהאנשים. לפעמים באמת בא לי לשלוח מסר אישי לחלק מהאנשים מרוב סקרנות אבל עדיין קיים מרחק... אני מקווה שעם הזמן אולי באמת נוכל להכיר באמת. זה הכל.
 
אירוח של חברי הפורום ../images/Emo72.gif

כפי שמקובל בפורומים לארח אנשים מעניינים מבחוץ יש אפשרות לארח את חברי הפורום עצמם, להציג בפניהם שאלות, לשאול על רקע ועיסוק וכד'. זו אפשרות שנשקול בהמשך. אני מסכימה איתך שיש בפורום הזה אנשים מעניינים. בכלל, חברת מספרי סיפורים היא חברה מעניינת. תודה על ההגיגים.
 
סיפור על פרגים...

שלושה פרגים שונים` שלושה נסיכים בקשו את ידה של הנסיכה היפה.מחזרים נלהבים ועקשים. המלך(אביה) רצה לעמוד על אופיים,ולהחליט מי מהם יהיה הבעל הטוב ביותר עבורה,וכן דמות שתשכיל להנהיג את העם,לכשהוא יילך לעולמו.היתה זו בתו היחידה,וימים רבים התלבט כייצד ייתהה על קנקנו של כל אחד מהם. הוא התייעץ עם מיטב יועציו,והחכם שבהם,העלה רעיון למבחן... "אני שולח את שלושתכם לשדה פרגים.חיזרו אליי עם הפרח,או הפרי שבו,או כל חלק אחר מצמח הפרג.."-הורה להם. ייצאו שלושתם לשדה הפרג. הראשון,אסף את זרעי הפרג,ואפה עוגה במילוי פרג.טעמה-טעם גן עדן. השני,קטף את פרחי הפרג,וצרר אותם לזר מרהיב עין. והשלישי,השתמש בפרחי הבוסר של הפרג,להכין מהם את הסם אופיום. חזרו שלושתם אל המלך,ותשורותיהם בידם: "הנה הבאתי לך,הוד מלכותך,עוגת פרג"-הגיש הראשון את תשורתו.התפעל המלך-מאפה ערב לחיך,וכושר אמצאה גילה הבחור. "זר שאינו משתווה ביופיו לנסיכה-אבקש את סליחתך,הוד מעלתך,כי הזר הזה,נופל בהרבה מיופיה-אך ספקני אם יש בעולם זר שיופיו אפילו קמצוץ קטן מיופיה של הנסיכה"-הגיש השני את תשורתו.ובכן-חשב המלך-זהו אדם בעל רגשות עזים... "שיקוי לאושר"-הגיש השלישי את תשורתו.המלך ציין לעצמו בדאגה-איש מלא באשליות,החושב שישנם קיצורי דרך לאושר...מסוכן... אשאיר לכם לנחש,במי בחר המלך.ואולי הייתה זו דווקא הנסיכה,שהובאו בפניה תוצאות המבחן והיא בחרה? אומר דבר אחד,שעולה מספור לא גמור זה: לדברים רבים בעולמינו יש צדדים חיוביים,ושליליים. החוכמה,להיזהר ולהשתמש בתכונות החיוביות .כמו סכין-בשמוש זהיר,היא חותכת עבורינו יירקות.בשימוש נמהר-היא חותכת בבשרינו.
 
למעלה