גשר מזהב
בעקבות הפורום המקסים הזה, והגשרים שרצים פה... כתבתי סיפור על גשר מזהב קצת ארוך מה דעתכם? תהנו.... גשר מזהב פעם אחת היה איש נודד, כמו הנוודים האמיתיים של פעם, הולך יחף עם שק קטן בו אוכל, מרבד וגשר מזהב. אוכל אתם יודעים....שלא ירעב לנו הנווד מרבד...שיהיה על מה לנוח אחרי שאכל אבל גשר מזהב?? מזה? ולא מדובר בגשר לשיניים! כך זה היה: בחור יפה תואר ומקסים מבפנים, כולו אור וכישורים גדל בעיר הגדולה איפה שכל הדברים המעניינים קורים. בן לאמא ואבא אוהבים, אח אחות מעצבנים....נו אתם יודעים.... הוא עבד עם אביו בעסקים, בילה בכל המקומות הסוערים ונראה יד ביד עם הנשים הכי יפות בעיר. איך זה קרה בדיוק אני לא יודעת אבל מספרים שהוא נשא לאשה את בת החלבן, שלו מכולת קטנה בדיוק ליד המשרד, יום יום הם החליפו מבטים היא מוכרת חלב והוא מכור לקופאין. הם עברו לגור באחד מהביניינים שנושקים לעננים וחיו חיים נעימים ושלווים. יום אחד חבר אותו שאל אם לא חסרים לו ריגושי העבר....נשים, בשמים ורוקנרול...השמים פתוחים רק בו לרקוד. כך הם רקדו עד אור הבוקר. התבשמו, שתו ונהנו...ואז התחילו עירעורים בראשו האם זאת בחירת ליבו אולי הוא צריך עוד לחפש את האישה שתרגש ותרגש. הוא החליט לצאת למסע חיפושים, לראות עוד ערים וכפרים בעצם עוד נשים. הוא הלך והלך והלך והלך...התעייף קצת נח, הסתכל מסביב - פעם ראשונה מחוץ לעיר. פתאום הוא הבחין שהוא הגיע לנהר גדול ומדהים, איזו זרימה, איזו עוצמה, אבל איך עוברים? הוא הלך לאורך הנהר ימים עד שנשבר והתיישב חסר אונים, זקן אחד אותו ראה ופניו לעזרה.... אמר הזקן "נערי היקר אני כבר זקן ולא אוכל עוד להמשיך בו והתן לך את הגשר שלי" גשר? "גשר זהב" והוא הוציא גוש נכבד (גוש זהב) זה הגוש יהפוך לגשר ויעביר אותך מעל כל פלא! הזקן שם את הגוש בידו ושכב לישון מתחת עץ לימון. הבחור החזיק את הגוש נלהב, חשב על הצד השני של הנהר ו...הופ קפץ הגוש וגשר מזהב נפתח בדיוק מעל הנהר, הבחור דילג לו על הגשר, ושהגיע לצד השני נסגר הגשר וחזר להיות גוש זהב תמים....כמה מדהים! וכך ללא שום בעיה הוא דילג מעל עיר וכפר התארח במקומות מעניינים ונדבק בחיידק הנוודים. לאט לאט התעייף מהחיפושים ומכל הנשים והתמכר לאפשרות שהוא יכול לנוע בכזאת חופשיות. הוא חצה הרים, עמקים ואוקינוסים ראה ארצות חצה יבשות, דילג מעל האוורסט ירד לים המלח שתה מיץ אננס טבעי אכל פלאפל ותבשיל שועית. ואז הוא נזכר באותו זקן שנראה עייף ובודד, בטח גם הוא נדבק באותו החיידק....והאמת היא שגם אני קצת עייף אומנם הכרתי הרבה אנשים אבל חמימות אמיתית לא זכיתי להרגיש. באמת עברו הרבה שנים מאז שהתחיל ואז הוא חשב לעצמו...אם גוש הזהב הופך לגשר עד המקום אליו אני רוצה להגיע, אני אראה בדמיוני את מקום חפצי...אני רואה ציפורים, עצים, בית מעץ עם חצר ענקית ואישה.....אוהבת....איך לא חשבתי אל זה קודם! זה הדיר! ו...הופ קפץ הגוש והגשר נפתח והאיש הלך והלך והלך קצת דילג אבל בעיקר הלך ימים ארוכים הילך על הגשר וביום השישי ראה זה פלא... סוף הגשר. זהו בית החלבן בכפר ליד העיר בה גדל, ציפורים, עצים ואישה....אוהבת? אישתי היקרה חשב... חלפו כל כך הרבה שנים אולי התחתנה אולי ילדים, היא בטח כועסת, איזה שטות עשיתי איך לא ראיתי! הוא לא הגיע לסוף...פחד לראות שאהובתו כבר לא שלו. הסתובב והחל ללכת חזרה על אותו הגשר, ימים הלך והלך והלך ושהגיע חזרה הגשר נסגר ולגוש הפך ואז החליט האיש (הלא צעיר) שמספיק, את גוש הזהב הוא זרק לנהר, חסל סדר נדודים. אחרי שינה טובה בצל עץ התאנה קם בבהלה!!!!!!!!!!!!!! הגשר לא איכזבהו עד היום ותמיד הביא אותו למקום הנכון והרי הוא ראה בראשו אישה אוהבת ואם הגשר הוביל אותו לשם זה אומר....זה אומר....שאישתו האוהבת חיכתה לו כל הזמן. עכשיו הכל אבוד אין גוש ואין גשר ורחוקה עד בלתי אפשרית היא הדרך. עיניו נמלעו דמעות, גופו לא רצה עוד להמשיך ולפעום. הוא ניגב את עיניו והתאמץ לפתוחן ופתאום מולו עומדת אישתו. מנשקת את מיצחו ומנגבת את זיעתו.. שוב חלמת חלום רחוק? ממני יעל
בעקבות הפורום המקסים הזה, והגשרים שרצים פה... כתבתי סיפור על גשר מזהב קצת ארוך מה דעתכם? תהנו.... גשר מזהב פעם אחת היה איש נודד, כמו הנוודים האמיתיים של פעם, הולך יחף עם שק קטן בו אוכל, מרבד וגשר מזהב. אוכל אתם יודעים....שלא ירעב לנו הנווד מרבד...שיהיה על מה לנוח אחרי שאכל אבל גשר מזהב?? מזה? ולא מדובר בגשר לשיניים! כך זה היה: בחור יפה תואר ומקסים מבפנים, כולו אור וכישורים גדל בעיר הגדולה איפה שכל הדברים המעניינים קורים. בן לאמא ואבא אוהבים, אח אחות מעצבנים....נו אתם יודעים.... הוא עבד עם אביו בעסקים, בילה בכל המקומות הסוערים ונראה יד ביד עם הנשים הכי יפות בעיר. איך זה קרה בדיוק אני לא יודעת אבל מספרים שהוא נשא לאשה את בת החלבן, שלו מכולת קטנה בדיוק ליד המשרד, יום יום הם החליפו מבטים היא מוכרת חלב והוא מכור לקופאין. הם עברו לגור באחד מהביניינים שנושקים לעננים וחיו חיים נעימים ושלווים. יום אחד חבר אותו שאל אם לא חסרים לו ריגושי העבר....נשים, בשמים ורוקנרול...השמים פתוחים רק בו לרקוד. כך הם רקדו עד אור הבוקר. התבשמו, שתו ונהנו...ואז התחילו עירעורים בראשו האם זאת בחירת ליבו אולי הוא צריך עוד לחפש את האישה שתרגש ותרגש. הוא החליט לצאת למסע חיפושים, לראות עוד ערים וכפרים בעצם עוד נשים. הוא הלך והלך והלך והלך...התעייף קצת נח, הסתכל מסביב - פעם ראשונה מחוץ לעיר. פתאום הוא הבחין שהוא הגיע לנהר גדול ומדהים, איזו זרימה, איזו עוצמה, אבל איך עוברים? הוא הלך לאורך הנהר ימים עד שנשבר והתיישב חסר אונים, זקן אחד אותו ראה ופניו לעזרה.... אמר הזקן "נערי היקר אני כבר זקן ולא אוכל עוד להמשיך בו והתן לך את הגשר שלי" גשר? "גשר זהב" והוא הוציא גוש נכבד (גוש זהב) זה הגוש יהפוך לגשר ויעביר אותך מעל כל פלא! הזקן שם את הגוש בידו ושכב לישון מתחת עץ לימון. הבחור החזיק את הגוש נלהב, חשב על הצד השני של הנהר ו...הופ קפץ הגוש וגשר מזהב נפתח בדיוק מעל הנהר, הבחור דילג לו על הגשר, ושהגיע לצד השני נסגר הגשר וחזר להיות גוש זהב תמים....כמה מדהים! וכך ללא שום בעיה הוא דילג מעל עיר וכפר התארח במקומות מעניינים ונדבק בחיידק הנוודים. לאט לאט התעייף מהחיפושים ומכל הנשים והתמכר לאפשרות שהוא יכול לנוע בכזאת חופשיות. הוא חצה הרים, עמקים ואוקינוסים ראה ארצות חצה יבשות, דילג מעל האוורסט ירד לים המלח שתה מיץ אננס טבעי אכל פלאפל ותבשיל שועית. ואז הוא נזכר באותו זקן שנראה עייף ובודד, בטח גם הוא נדבק באותו החיידק....והאמת היא שגם אני קצת עייף אומנם הכרתי הרבה אנשים אבל חמימות אמיתית לא זכיתי להרגיש. באמת עברו הרבה שנים מאז שהתחיל ואז הוא חשב לעצמו...אם גוש הזהב הופך לגשר עד המקום אליו אני רוצה להגיע, אני אראה בדמיוני את מקום חפצי...אני רואה ציפורים, עצים, בית מעץ עם חצר ענקית ואישה.....אוהבת....איך לא חשבתי אל זה קודם! זה הדיר! ו...הופ קפץ הגוש והגשר נפתח והאיש הלך והלך והלך קצת דילג אבל בעיקר הלך ימים ארוכים הילך על הגשר וביום השישי ראה זה פלא... סוף הגשר. זהו בית החלבן בכפר ליד העיר בה גדל, ציפורים, עצים ואישה....אוהבת? אישתי היקרה חשב... חלפו כל כך הרבה שנים אולי התחתנה אולי ילדים, היא בטח כועסת, איזה שטות עשיתי איך לא ראיתי! הוא לא הגיע לסוף...פחד לראות שאהובתו כבר לא שלו. הסתובב והחל ללכת חזרה על אותו הגשר, ימים הלך והלך והלך ושהגיע חזרה הגשר נסגר ולגוש הפך ואז החליט האיש (הלא צעיר) שמספיק, את גוש הזהב הוא זרק לנהר, חסל סדר נדודים. אחרי שינה טובה בצל עץ התאנה קם בבהלה!!!!!!!!!!!!!! הגשר לא איכזבהו עד היום ותמיד הביא אותו למקום הנכון והרי הוא ראה בראשו אישה אוהבת ואם הגשר הוביל אותו לשם זה אומר....זה אומר....שאישתו האוהבת חיכתה לו כל הזמן. עכשיו הכל אבוד אין גוש ואין גשר ורחוקה עד בלתי אפשרית היא הדרך. עיניו נמלעו דמעות, גופו לא רצה עוד להמשיך ולפעום. הוא ניגב את עיניו והתאמץ לפתוחן ופתאום מולו עומדת אישתו. מנשקת את מיצחו ומנגבת את זיעתו.. שוב חלמת חלום רחוק? ממני יעל