גשר מזהב

BARBARIAN CONAN

New member
גשר מזהב

בעקבות הפורום המקסים הזה, והגשרים שרצים פה... כתבתי סיפור על גשר מזהב קצת ארוך מה דעתכם? תהנו.... גשר מזהב פעם אחת היה איש נודד, כמו הנוודים האמיתיים של פעם, הולך יחף עם שק קטן בו אוכל, מרבד וגשר מזהב. אוכל אתם יודעים....שלא ירעב לנו הנווד מרבד...שיהיה על מה לנוח אחרי שאכל אבל גשר מזהב?? מזה? ולא מדובר בגשר לשיניים! כך זה היה: בחור יפה תואר ומקסים מבפנים, כולו אור וכישורים גדל בעיר הגדולה איפה שכל הדברים המעניינים קורים. בן לאמא ואבא אוהבים, אח אחות מעצבנים....נו אתם יודעים.... הוא עבד עם אביו בעסקים, בילה בכל המקומות הסוערים ונראה יד ביד עם הנשים הכי יפות בעיר. איך זה קרה בדיוק אני לא יודעת אבל מספרים שהוא נשא לאשה את בת החלבן, שלו מכולת קטנה בדיוק ליד המשרד, יום יום הם החליפו מבטים היא מוכרת חלב והוא מכור לקופאין. הם עברו לגור באחד מהביניינים שנושקים לעננים וחיו חיים נעימים ושלווים. יום אחד חבר אותו שאל אם לא חסרים לו ריגושי העבר....נשים, בשמים ורוקנרול...השמים פתוחים רק בו לרקוד. כך הם רקדו עד אור הבוקר. התבשמו, שתו ונהנו...ואז התחילו עירעורים בראשו האם זאת בחירת ליבו אולי הוא צריך עוד לחפש את האישה שתרגש ותרגש. הוא החליט לצאת למסע חיפושים, לראות עוד ערים וכפרים בעצם עוד נשים. הוא הלך והלך והלך והלך...התעייף קצת נח, הסתכל מסביב - פעם ראשונה מחוץ לעיר. פתאום הוא הבחין שהוא הגיע לנהר גדול ומדהים, איזו זרימה, איזו עוצמה, אבל איך עוברים? הוא הלך לאורך הנהר ימים עד שנשבר והתיישב חסר אונים, זקן אחד אותו ראה ופניו לעזרה.... אמר הזקן "נערי היקר אני כבר זקן ולא אוכל עוד להמשיך בו והתן לך את הגשר שלי" גשר? "גשר זהב" והוא הוציא גוש נכבד (גוש זהב) זה הגוש יהפוך לגשר ויעביר אותך מעל כל פלא! הזקן שם את הגוש בידו ושכב לישון מתחת עץ לימון. הבחור החזיק את הגוש נלהב, חשב על הצד השני של הנהר ו...הופ קפץ הגוש וגשר מזהב נפתח בדיוק מעל הנהר, הבחור דילג לו על הגשר, ושהגיע לצד השני נסגר הגשר וחזר להיות גוש זהב תמים....כמה מדהים! וכך ללא שום בעיה הוא דילג מעל עיר וכפר התארח במקומות מעניינים ונדבק בחיידק הנוודים. לאט לאט התעייף מהחיפושים ומכל הנשים והתמכר לאפשרות שהוא יכול לנוע בכזאת חופשיות. הוא חצה הרים, עמקים ואוקינוסים ראה ארצות חצה יבשות, דילג מעל האוורסט ירד לים המלח שתה מיץ אננס טבעי אכל פלאפל ותבשיל שועית. ואז הוא נזכר באותו זקן שנראה עייף ובודד, בטח גם הוא נדבק באותו החיידק....והאמת היא שגם אני קצת עייף אומנם הכרתי הרבה אנשים אבל חמימות אמיתית לא זכיתי להרגיש. באמת עברו הרבה שנים מאז שהתחיל ואז הוא חשב לעצמו...אם גוש הזהב הופך לגשר עד המקום אליו אני רוצה להגיע, אני אראה בדמיוני את מקום חפצי...אני רואה ציפורים, עצים, בית מעץ עם חצר ענקית ואישה.....אוהבת....איך לא חשבתי אל זה קודם! זה הדיר! ו...הופ קפץ הגוש והגשר נפתח והאיש הלך והלך והלך קצת דילג אבל בעיקר הלך ימים ארוכים הילך על הגשר וביום השישי ראה זה פלא... סוף הגשר. זהו בית החלבן בכפר ליד העיר בה גדל, ציפורים, עצים ואישה....אוהבת? אישתי היקרה חשב... חלפו כל כך הרבה שנים אולי התחתנה אולי ילדים, היא בטח כועסת, איזה שטות עשיתי איך לא ראיתי! הוא לא הגיע לסוף...פחד לראות שאהובתו כבר לא שלו. הסתובב והחל ללכת חזרה על אותו הגשר, ימים הלך והלך והלך ושהגיע חזרה הגשר נסגר ולגוש הפך ואז החליט האיש (הלא צעיר) שמספיק, את גוש הזהב הוא זרק לנהר, חסל סדר נדודים. אחרי שינה טובה בצל עץ התאנה קם בבהלה!!!!!!!!!!!!!! הגשר לא איכזבהו עד היום ותמיד הביא אותו למקום הנכון והרי הוא ראה בראשו אישה אוהבת ואם הגשר הוביל אותו לשם זה אומר....זה אומר....שאישתו האוהבת חיכתה לו כל הזמן. עכשיו הכל אבוד אין גוש ואין גשר ורחוקה עד בלתי אפשרית היא הדרך. עיניו נמלעו דמעות, גופו לא רצה עוד להמשיך ולפעום. הוא ניגב את עיניו והתאמץ לפתוחן ופתאום מולו עומדת אישתו. מנשקת את מיצחו ומנגבת את זיעתו.. שוב חלמת חלום רחוק? ממני יעל
 

harpa

New member
אני בטעות...

בטעות שלחתי משם שלא שלי לא בכוונה.
 
שלום לך

בהחלט סיפור שיש בתוכו כמה רעיונות מפתיעים ודימויים מעניינים. הייתי הולכת על כמה תיקוני עריכה ושימוש מדוייק יותר בשפה אבל בהחלט סיפור ששווה להשקיע בו. מרשה למספרי סיפורים להשתמש בו? מקובל בינינו לבקש רשות ואם זו יצירה מקורית אז ודאי וודאי. למרות שהסיפור נשמע כמו מעשייה אורבנית הוא סיפור שלך ולכן מי שירצה בו יזדקק לרשותך. ???
 

harpa

New member
שלום שלום

אין לי בעיה שמספרי סיפורים השתמשו בו, ואם מישהו מתקן אותו אני אשמח לקבל עותק מתוקן :)
 
הצעה לגרסה מתוקנת, מה דעתך?../images/Emo35.gif

גשר מזהב מאת: harpa, עיבוד: הגבירה מן האגם היה איש נודד אחד כזה כמו הנוודים האמיתיים של פעם הולך יחף עם שק קטן על הכתף ובו אוכל, מרבד וגשר מזהב. אוכל, אתם יודעים – שלא ירעב לנו הנווד מרבד – שיהיה על מה לנוח אחרי האכילה... אבל – גשר מזהב? ולא מדובר בגשר לשיניים.. כך זה היה: בחור יפה תואר ומקסים מבפנים, כולו אור וכישורים גדל בעיר הגדולה איפה שכל הדברים המעניינים קורים. בן לאבא ומא אוהבים, אח אחות מעצבנים... נו, אתם יודעים. הוא עבד עם אביו בעסקים, בילה בכל המקומות הסוערים ונראה יד ביד עם הנשים הכי יפות בעיר. איך זה קרה בדיוק אני לא יודעת, אבל מספרים שהוא נשא לאישה את בת החלבן, לו חנות קטנה בדיוק ליד המשרד בו עבד הבחור שעליו מספר הסיפור. יום יום הם החליפו מבטים, היא מוכרת חלב והוא מכור לקופאין. הם עברו לגור באחד הבניינים הנושקים לעננים וחיו חיים נעימים ושלווים. יום אחד שאל אותו חבר אם לא חסרים לו ריגושי העבר – נשים, בשמים ורוקנ'רול – השמיים פתוחים רק בו לרקוד. הם רקדו עד אור הבוקר, התבשמו, שתו ונהנו ואז עלו ההירהורים בראשו – האם זו בחירת ליבו או שאולי צריך הוא עוד לחפש את האישה שתרגש ותתרגש. הוא החליט לצאת למסע חיפושים לראות עוד ערים וכפרים עוד נשים. הוא הלך והלך, התעייף קצת, נח, הסתכל מסביב – פעם ראשונה שיצא מחוץ לעיר. הוא הגיע לנהר גדול – איזו זרימה, איזו עוצמה, אבל איך עוברים? הוא הלך לאורך הנהר ימים עד שהתיישב חסר אונים. מולו הופיע זקן ופניו לעזרה. "נערי היקר" אמר "אני כבר זקן ולא אוכל עוד להמשיך. בוא ואתן לך את הגשר שלי". "גשר?" שאל הצעיר "גשר מזהב" ענה הזקן והוציא מתרמילו גוש זהב גדול "כל מכשול אם רק תרצה לחצות, כל פלא, בקש ותענה". שם את גוש הזהב בחיק הצעיר ושכב לישון תחת עץ הלימון. הבחור אחז בגוש הזהב, נלהב, חשב על הצד השני של הנהר ו.. קירטע גוש הזהב מתוך ידיו, וגשר מזהב נפתח בדיוק מעל הנהר. הבחור דילג על הגשר וכשהגיע לצידו השני הגשר נסגר וחזר להיות גוש זהב תמים... כמה מדהים! וכך ללא שום קושי דילג מעל עיר וכפר והתארח במקומות מעניינים, נדבק בחיידק הנוודים. עם חלוף הזמן התעייף מכל הנשים ומן החיפושים אחר אותה אחת שתרגש ותתרגש והתמכר לאפשרות שהוא יכול לנוע בכזו חופשיות. הוא חצה הרים, עמקים ואוקיאנוסים, ראה ארצות, חצה יבשות, דילג מעל האוורסט, ירד לים המלח, שתה מיץ אננס טבעי, אכל פלאפל ותבשיל שעועית. אז נזכר באותו זקן שנראה עייף ובודד... כנראה שגם הוא נדבק באותו חיידק של נדודים. "גם אני כבר עייף" חשב, "אמנם הכרתי הרבה אנשים, אבל חמימות אמיתית לא זכיתי להרגיש וכבר עברו הרבה שנים". הוא התבונן בגוש הזהב שליווה אותו בכל מסעותיו ובראשו עלתה תמונת מחוז חפצו – ציפורים, עצים, בית מעץ עם חצר גדולה ואישה אוהבת.. "איך לא חשבתי על זה קודם!" והופ! קירטע גוש הזהב והגשר נפתח והנווד עלה בו והלך, קצת דילג ואחרי ימים ארוכים, ליתר דיוק שישה בדיוק הגיע אל – סוף הגשר. לנגד עיניו נגלה המראה שראה בדמיונו – בית החלבן בכפר ליד העיר בה גדל, ציפורים, עצים ו"אישה... אוהבת? חלפו כל כך הרבה שנים, אולי היא כבר התחתנה, אולי ילדים? היא בטח כועסת, איזו שטות עשיתי, איך לא ראיתי?" הנווד לא ירד מן הגשר. הוא פחד לראות ולגלות שאהובתו כבר אינה שלו. הסתובב והחל הולך בדרך חזרה על אותו הגשר. ימים רבים הלך ואולי שישה בדיוק, מי יודע עד שירד משם. הגשר נסגר והפך לגוש זהב דומם. התכופף אליו האיש הלא צעיר והשליך אותו לנהר. אז שכב תחת עץ תאנה ונרדם אך לא לזמן רב, משום שפתאום התעורר בבהלה! "הרי עד היום לא אכזב אותי הגשר ותמיד הביא אותי למקום הנכון. ואם ראיתי בראשי אותה אישה אוהבת והגשר הוביל אותי לשם הרי זה אומר ש..זה אומר ש... היא חיכתה לי כל הזמן!" אבל אין גוש זהב ואין גשר ורחוקה ובלתי אפשרית עוד הדרך. עיניו נמלאו דמעות, גופו לא רצה להמשיך ולפעום. הוא ניגב דמעותיו ופקח את עיניו ומולו ניצבה אישתו, בת החלבן. היא קרבה אליו, כרעה, נישקה את מצחו, ניגבה זיעתו ושאלה "שוב חלמת חלום רחוק?"
 
גשר זהב-פנטזיה

היי הגבירה. סיפור נחמד.כוחה של פנטזיה.ומי לא אוהב לפנטז...??? חן חן ביי פרי...
 
רק רוצה להזכיר

שיוצרת הסיפור היא המכונה בפורום harpa, לא אני. אני רק עיבדתי אותו ברשותה ומקווה שהעיבוד ימצא חן בעיניה. בברכה,
 

harpa

New member
מקסים....תודה

תודה גבירה נכבדה אני שמחה שתיקנת אותו, יותר מובן ונעים לקרוא ובלי שגיאות כתיב :)
 
למעלה