לאור ולנעממה
אור יקרה - היות ולא כולם עקשנים ועקביים כמוך - רבים בני-האדם ששימוש בתוספי-מזון או תוספת מזון טרי כלשהו - מספק אותם, והם 'שוכחים' שעליהם להמשיך ולהתמיד בשינוי. כך, הם מספרים לכל העולם, שהם אוכלים בריא, מתגאים ומתפארים שמשום כך הם בסדר גמור ועליהם להיות רק בריאים. וודאי פגשת אנשים כאלה. וכאשר את שואלת יותר לפרטים - את מבינה שכך הדבר ורק שינויים מעטים מאוד עשו, הסתפקו בכך והאשליה גדולה, כשהם משוכנעים שהכל נפלא. ו'פתאום' אינם מבינים כיצד חלו או הופיעה מצוקה כזאת או אחרת. כנ"ל, לגבי פעילות גופנית. גם אני סבורה, כפי שהתחלתי, לאחר השרות הצבאי שלי - בו רק שמנתי מאכילת שטויות - שמ-2 דקות (כן, רק 2 דקות) של תרגול בהם התחלתי והתמדתי כחודש, נמשכו 2 הדקות, בהדרגה והתארכו והגיעו ל-2 ו-3 שעות של תרגול בעצמי - רק בקלות ובכיף, בהנאה ובשמחה לבריאות רעננה יותר. כך, בעוד תחומים בחיי. כי, גם אני, כנראה, כמוך. כשאני מציבה לעצמי יעד מסוים - לא אוותר עד שאשיגו. אך, כן, אתפשר עם עצמי ואעשה כפי יכולתי בכל זמן ועת. אינני מקפידה על כלום. הסב את תשומת-לבי מישהו שלא כדאי ללטף ובוודאי לא לחבק קיפוד. כך, היא הקפדה - שכלית בלבד, עלולה להלחיץ, לגרום לאי-התחשבות בגורמים אחרים, פרט ליעד ולעניין עצמו. ולעומת הקפדה - תשומת-לב היא עשייה משולבת של השכל והרגש יחדיו, בהרמוניה, באכפתיות. ואני מציעה לאנשים - נסו יומיים, רק יומיים לאכול כך בריא. אחר-כך, תאכלו מה שבא לכם. אחר-כך, נדבר שוב. גם אם לא ניפגש - נדבר בטלפון ונחליט איך להתקדם. ולשמחתי, לא מעט אנשים 'התפתו'. וביומיים הללו הרגישו כבר טוב יותר והמשיכו והמשיכו והמשיכו..... ורק לאחר חודש ויותר 'הועילו' לשתפני ולשמחני. ולמעשה, לא חייבים לדווח לי - העיקר שמצבם מוטב יותר ויותר. לנעממה היקרה - לעניין 'מאכל בהמה' = מקרה 1 - המלצתי למטופלת שלי על אכילת ריג'לה=רגילת הגינה. ירק קייצי בריא ומומלץ. צמח שגדל בר כמעט בכל מקום. כמה שתיארתי לה - לא ממש הבינה. וכשהראיתי לה צמח זה בגינתי - קפצה ואמרה - אהה, זה מה שהורי ביקשו, ממני ומאחיי בילדותי, לקטוף לתרנגולות למאכל. מקרה 2 - במושב שגדלתי, נהגו להביא לשכננו כמויות ענקיות של 'מאכל בהמה' לפרותיהם הרבות שגידלו. כילדים, סקרנותנו הייתה ב"ה פורייה, וזו בכלל הייתה אטרקציה מרתקת וחיטטנו בערימות - כל ילדי הסביבה - וברשות שכנים אלה, נהנו כמה בתי-אב מכמויות נכבדות של סלק, כרוב וכבר אינני זוכרת מה עוד היה שם, והיה בהחלט. לא הכל, אבל, הייתה כמות של ירקות באיכות של א'א'. מקרה 3 - צמחו לי עגבניות שרי איכותיות וטעימות, בכמות גדולה. חילקתי לכל מי שיכולתי. כמובן, חוץ מכמות גדולה שאכלתי גם אני ובני משפחתי. ומי עוד, לדעתך, היה שותף באכילתן - חלזונות. אותם חלזונות בעלי בית גדול, בצבע חום. ואולי היו שותפים נוספים, שלא זכיתי לראותם אוכלים. וישנן דוגמאות רבות נוספות, פרט ל3 הנ"ל. וכאשר מנסים להקניטני על כי אני הולכת לאחו וכדומה לאכול כמו הפרות ובהמות אחרות, ועופות וכדומה, תשובתי - אני מעדיפה לאכול מיד ראשונה, את מה שאוכלת הפרה, ולא דרכה. אינני זקוקה שמישהו ילעס ויעכל בעבורי את מזונותיי. והרגשתי מצוינת עם כך ושלמה אני מאוד בעשייתי זו. והאוכל, כמזון, טעים לי ונעים. ואם לא - לא אוכל. חוץ מזה, שבתפישה השכלית והרגשית שלי - בשר, דגים, עוף ודומיהם - אינם מזון לבני-אדם.. מכל מקום לא לי. מי שרוצה - שיאכל מה שבא לו. אם כן, מועדים לשמחה - חגים וזמנים לששון חג סוכות שמח גמר חתימה טובה ושבת-שלום וכולם וכולכם מבורכים,
שלומית נצח