שמורה במערכת
New member
גרים עם ההורים
היי לכם,
אני ובעלי עברנו לגור זמנית עם ההורים שלי (כולל האחים) עד שנעבור לדירה החדשה שלנו עוד כמה חודשים.
חשוב לי לציין שיש לי משפחה מדהימה ואוהבת ותומכת ומאוד מפרגנת לנו.
בהתחלה כשעברנו והתמקמנו לנו, ידענו שפרטיות כמו שהייתה לנו כשגרנו לבד לא תהיה יותר, אבל הסתדרנו עם זה וג כולם פה נתנו לנו להרגיש בנוח.
אחרי שלושה שבועות בערך אני ובעלי נקלענו לריב (כמו בכל זוגיות). וכמובן שריב כזה אי אפשר לנהל בסודיות. כולם ישמעו/ יראו.
במצב כזה המשפחה שלי הרגישה צורך להתערב. ממטרה טובה- הרי לא נעים להם לראות אותנו ככה. אז ניסו לדבר איתנו ולהרגיע ולנסות לעזור בבעיה.
בריב הבא שלנו הם מצאו לנכון לשפוט רק אותי כי בעלי לא נמצא בטריטוריה שלו. ושזה לא פייר ולא נעים לו שאנחנו רבים. (שוב אציין שבעלי מרגיש כאן כמו בן בית לכל דבר).
פה כבר הסברתי להם שזה לא מקומם להתערב. ושזה חייב להיפסק.
כאן הגיע השלב כנראה שבעלי הרגיש נוח מספיק כדי לריב איתי מולם או לידם. למשל אם אנחנו בחדר ויש ויכוח, הוא יצא לסלון לידם וימשיך לריב איתי משם. כאילו הוא צריך את החיזוק שלהם ותשומת הלב.
וכמובן, שכמעט כולם פה יתנו את דעתם שאני לא בסדר. ולא משנה מה היה ביננו, הם הרי לא יודעים את כל הסיפור. הסברתי לו ולהם מה זה גורם לי להרגיש כשכולם נגדי למרות שזה ריב שלי עם בעלי.
אז הם הפסיקו. וזה החזיק מעמד בדיוק שבוע.
כי לצערי אני ובעלי רבים המון לאחרונה (אבל זה כבר סיפור אחר), וזה הפך כבר לבלתי נסבל.
אמא שלי והוא חברים מאוד טובים, ולכן הריבים שלי איתו עוברים לניתוח טלפוני עם אמא שלי. הוא מתייעץ איתה, היא עוזרת לו להבין אותי ומצד אחד אפשר רק לשמוח שיש בינהם קשר כזה,
אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני ואמא שלי התחתנו עם אותו בנאדם. בכל בעיה הוא פונה אליה. בכל ריב שלנו הוא מבקש את דעתה, שואל מה לעשות, איך להתנהג, מה הפיתרון.
אבל הכי גרוע בשבילי זה שכל הבית (שלי!) מופנה נגדי אפילו בויכוח קטן ביננו.
וגם אם הוא אשם, מבחינתם אני אשמה.
ואני לא בטוחה שהם מבינים איך אני מרגישה, למרות שלא קשה להבחין בזה. כי זה הפך כבר למגוחך . וכמה כבר אפשר גם לבקש מהם לא להתערב? או ממנו שלא יערב אותם?? שגם ככה אין לנו פרטיות, אז לפחות את הריבים נשמור לעצמנו!
אני באמת חושבת שכל המתחים ביני לבעלי בזמן האחרון נובעים המון מהסיטואציות האלה. בגלל זה הריבים גוברים. ואני והוא בקושי מדברים בשבועות האחרונים.גם ביני למשפחה שלי המצב לא מזהיר.
לא חשבתי בחיים שזה יכול לקרות לנו, עם משפחה כמו שלי. אבל הנה הופתעתי.
איזה פיתרון יכול להיות שלא ניסיתי כבר?!
היי לכם,
אני ובעלי עברנו לגור זמנית עם ההורים שלי (כולל האחים) עד שנעבור לדירה החדשה שלנו עוד כמה חודשים.
חשוב לי לציין שיש לי משפחה מדהימה ואוהבת ותומכת ומאוד מפרגנת לנו.
בהתחלה כשעברנו והתמקמנו לנו, ידענו שפרטיות כמו שהייתה לנו כשגרנו לבד לא תהיה יותר, אבל הסתדרנו עם זה וג כולם פה נתנו לנו להרגיש בנוח.
אחרי שלושה שבועות בערך אני ובעלי נקלענו לריב (כמו בכל זוגיות). וכמובן שריב כזה אי אפשר לנהל בסודיות. כולם ישמעו/ יראו.
במצב כזה המשפחה שלי הרגישה צורך להתערב. ממטרה טובה- הרי לא נעים להם לראות אותנו ככה. אז ניסו לדבר איתנו ולהרגיע ולנסות לעזור בבעיה.
בריב הבא שלנו הם מצאו לנכון לשפוט רק אותי כי בעלי לא נמצא בטריטוריה שלו. ושזה לא פייר ולא נעים לו שאנחנו רבים. (שוב אציין שבעלי מרגיש כאן כמו בן בית לכל דבר).
פה כבר הסברתי להם שזה לא מקומם להתערב. ושזה חייב להיפסק.
כאן הגיע השלב כנראה שבעלי הרגיש נוח מספיק כדי לריב איתי מולם או לידם. למשל אם אנחנו בחדר ויש ויכוח, הוא יצא לסלון לידם וימשיך לריב איתי משם. כאילו הוא צריך את החיזוק שלהם ותשומת הלב.
וכמובן, שכמעט כולם פה יתנו את דעתם שאני לא בסדר. ולא משנה מה היה ביננו, הם הרי לא יודעים את כל הסיפור. הסברתי לו ולהם מה זה גורם לי להרגיש כשכולם נגדי למרות שזה ריב שלי עם בעלי.
אז הם הפסיקו. וזה החזיק מעמד בדיוק שבוע.
כי לצערי אני ובעלי רבים המון לאחרונה (אבל זה כבר סיפור אחר), וזה הפך כבר לבלתי נסבל.
אמא שלי והוא חברים מאוד טובים, ולכן הריבים שלי איתו עוברים לניתוח טלפוני עם אמא שלי. הוא מתייעץ איתה, היא עוזרת לו להבין אותי ומצד אחד אפשר רק לשמוח שיש בינהם קשר כזה,
אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני ואמא שלי התחתנו עם אותו בנאדם. בכל בעיה הוא פונה אליה. בכל ריב שלנו הוא מבקש את דעתה, שואל מה לעשות, איך להתנהג, מה הפיתרון.
אבל הכי גרוע בשבילי זה שכל הבית (שלי!) מופנה נגדי אפילו בויכוח קטן ביננו.
וגם אם הוא אשם, מבחינתם אני אשמה.
ואני לא בטוחה שהם מבינים איך אני מרגישה, למרות שלא קשה להבחין בזה. כי זה הפך כבר למגוחך . וכמה כבר אפשר גם לבקש מהם לא להתערב? או ממנו שלא יערב אותם?? שגם ככה אין לנו פרטיות, אז לפחות את הריבים נשמור לעצמנו!
אני באמת חושבת שכל המתחים ביני לבעלי בזמן האחרון נובעים המון מהסיטואציות האלה. בגלל זה הריבים גוברים. ואני והוא בקושי מדברים בשבועות האחרונים.גם ביני למשפחה שלי המצב לא מזהיר.
לא חשבתי בחיים שזה יכול לקרות לנו, עם משפחה כמו שלי. אבל הנה הופתעתי.
איזה פיתרון יכול להיות שלא ניסיתי כבר?!
