גרוש + 2 ורווקה...

גרוש + 2 ורווקה...

שבוע טוב לכולם, אם הגעתי עד לפה בניסיון למצוא תשובות אז כנראה אני ממש בסוף של סוף הבטריות שלי... אני יודעת עלי כשאני רוצה משהו אני אהפוך את העולם בכדי להשיג אותו. לקח לי 30 שנה להבין שלא כולם כמוני וזה בסדר, לכל אחד יש קצב אחר. אבל אולי תצליחו לשפוך לי אור על איך עובד הקצב של גרוש בן 34 עם 2 ילדים בני 14 ו-11 (גרוש כבר 7 שנים). הרי כשהכרנו הוא ידע שאני רווקה ולא ממש פרגית צעירה... הרי היה לו ברור שאם הקשר ביננו ימשיך אני ארצה להמשיך הלאה. אנחנו כבר שנה ביחד והתעייפתי מללכת על ביצים. התעייפתי מלוותר, מלא ללחוץ, מלתת לו להכתיב את הקצב. הוא לא מאמין במוסד הנישואים וזה בסדר כי גם אני לא מאמינה שחתיכת נייר שייתן איזה רב במעמד של 500 פולנים שיבואו לחתונה לא יעשה אותי מאושרת... אז על זה מוכנה לוותר. אבל על ילדים? ממש לא. לא מוכנה לוותר על הזכות להיות אמא. אחרי חצי שנה נכנסתי להריון. היו ביננו שיחות קשות שבסופן הוחלט שלא נעשה שום דבר מתוך אילוץ. ביני לבין עצמי הרגשתי שלא רוצה להעמיד אותו באותו מצב שבגללו הוא התחתן בפעם הראשונה. החלטתי שלא שומרת את ההריון כי מגיע לילד שלי שיירצו אותו ושהבשורה על התהוותו תהיה משמחת. אחרי הרבה לבטים - הפלתי. הוא אומר שהוא לא יודע אם הוא רוצה עוד ילדים. מפחד שוב למצוא את עצמו לא מגדל אותם. ואני אומרת - יש ביטחון במשהו היום בכלל? כל הזמן חשבתי שהזמן יעשה את ההבדל. שברגע שנעבור לגור יחד הכל יקבל קצב אחר. בינתיים כלום לא קורה. רק דיבורים והרבה... וכמו שציינתי - אני על הסוף של הבטריות... חשוב לי שיהיה ברור שאוהבת אותו מאוד. יש ביננו זוגיות מדהימה. תקשורת שמאחלת לכולם אבל לא רוצה להתעורר עוד X זמן ולגלות שכבר מאוחר מדי... אשמח לשמוע מנסיונכם...
 

my sunshine

New member
תראי,

אם הבטריות שלך הגיעו לסופן, אחת משתיים: תחליפי או שתוציאי ת'מכשיר לפנסיה עברת הפלה, עשית הרבה וויתורים. שאלתי אליך - מדוע את עדיין שם? הוא גרוש + 2 לא רוצה ולראיה הפלה שעברת. את רווקה ללא, מאוד רוצה ילדים... איתו זה כנראה לא יהיה. באמת חבל שתתעוררי מאוחר מדי.
 

רות 2

New member
נסיוןאו לוגיקה קרה ...

מה את בוחרת לשמוע / לקרא?..... נסיון זה עניין דיי סובייקטיבי למי שהתנסה ועם מי שהתנסה ...... בגדול מבינה אותו ... מבינה אותך .... וכמו שאני מבינה ........... את מבזבזת ת'שעון הביולוגי שלך איתו ......
 

א ש לי

New member
חבל שאין לי משהו מעודד להגיד לך.

זה פשוט לא נשמע טוב. אני הייתי מוותרת על הסוללות (בטריות) ומחפשת מטען רציני. SORRY בהצלחה.
 
../images/Emo45.gif גם לי חבל שאין משהו מעודד...

אבל אני עם אש לי.... חבל שתתעוררי מאוחר מידי... אל תוותרי על הזכות שלך להיות אמא!! ככל שתחכי יותר - יהיה קשה יותר "לחתוך"... מגיע לך מישהו שירצה אותך.. גם כאישה - רעייה ואם.
 
הוא צריך לקבל החלטה ברורה

וההחלטה שלך גם נגזרת משם באופן ברור. יש נשים שמוכנות לותר על ילדים, וזו בחירה לגיטימית לחלוטין. יחד עם זה, אם זה לא המצב אצלך, אני חושבת שאת צריכה להיות חד משמעתית בנושא, ויפה שעה אחת קודם. את אומרת "הרי היה לו ברור שאם הקשר ביננו ימשיך אני ארצה להמשיך הלאה". אני מבינה לפי זה שאת אומרת שיש ביניכם תקשורת מלאה, שאת לא ניחשת שזה ברור לו, אלא דיברת איתו על זה, נכון? זה הזמן להבהיר שאת מתכוונת למה שאת אומרת. לא כדי להעניש אותו, אלא כדי לנהל את החיים שלך כמו שאת רוצה.
 

ערסlight

New member
הסוף של הבטריות

בשביל שתהיה זוגיות צריכים [בין היתר] מטרה משותפת. אתם דוגמה קלאסית שזיווג בין גרוש לרווקה יש בו סתירה בהגדרה. ההחלטה היא שלך. [הוא נתון מבחינתך בהגדרה הזאת, לא צריך ליפול בפח של ניסוחים מעורפלים, לי הוא נשמע ברור]. זה מה יש.
 
הגעת לרחוב ללא מוצא

לוותר על הזוגיות או לוותר על זכותך להיות אמא לא מקנאה בך,בחיי....כל בחירה לכאן או לכאן היא קשה ומתסכלת... אבל אם הייתי במקומך....הייתי מנסה זוגיות אחרת שמתאימה יותר לייעוד שלך....אבל זה לשלם מחיר גבוה.מחיר האי ידיעה .
 

יערית

New member
מכירה סיפור דומה

והיא חיכתה לאמהות שלה במשך 10 שנים ועברה את שנות הארבעים ובמשך כל אותן שנים היא ציפתה שישנה את דעתו, היא ציפתה שהזמן יבשיל אותו לרעיון.. וכלון נאדה... הזוגיות שלכם יכולה להיות מדהימה אבל לא תמיד עומדת מול אותם רצונות וחלומות. לעומת זה יכולה לספר לך שהגרוש שלי נשוי כיום למי שהיתה רווקה עד שנות השלושים המאוחרות, הוא יצא איתה כמה שנים טובות והפרידות שלהם נסובו סביב הרצון שלה לממש את הקשר עד הסוף, הוא חשש בדיוק כמו בן זוגך מגרושים נוספים ופירוק משפחה..בסופו של דבר הוא מימש את חלומה והיום הם מגדלים ילד חמוד, אח לילדיי. אין ביטוח לשום קשר....תבדקי איתו האם הוא מוכן לאבד את הקשר הנפלא הזה בגלל החששות שלו. בהצלחה
 

isaacm

New member
ברשותך, אספר לך על זוג שאני מכיר

גרוש + 2 ורווקה. היא החליטה שהיא מעוניינת ללדת. נכנסה להריון וילדה בת. מתחילת ההריון הודיעה לו שהיא אינה מעוניינת להפיל עליו את הנטל. היה בהלם, לקח לו יותר מארבעה חודשים להתאושש. מאוד אוהב. כיום הוא בביתו והיא בביתה - והם זוג. הם בוחרים להיות האחד עם השניה יום יום. וכאשר תשתנה הבחירה אצל אחד מהם - היא תשתנה. אני לא יודע אם המודל יתאים לכם, כי אני לא מכיר אתכם. חשבתי שתרצי לדעת שיש גם זוגות כאלה
ערב טוב איציק
 
בואי נסתפק בתיקרה במקום בשמיים

סוף מעשה במחשבה תחילה. ומי שחושב שיש זירות שבהן המחשבה מיותרת ושהדברים יסתדרו בלעדיה, טועה. יש הסבורים ברוב צניעות, שאם הם לא יחשבו, אז יש סיכוי שהדברים יסתדרו ויש סוכי שלא ומסבירים לעצמם את התוצאה במשפט הנבוב: "מה שצריך לקרות יקרה". והמציאות מלמדת שגם בעניינים שבלב, ברומנטיקה ובעולם האהבה - צריך לחשוב, לראות את המציאות ולא להתעלם ממנה. התעלמות מנתונים אישיים כגון מצב משפחתי, כמוהה כהתעלמות מנתונים פיזיים ומדובר בעצימת עין ולא יותר. טוב שלא הבאת את ההריון הלא רצוי הזה לכלל לידה. שימרי נפשך ושיקלי דרכייך בתבונה. או אז תגלי שלבטריות יש גם מטענים ושיש לקנות את הבטריות מהסוג הטוב ולהשקיע בהן ולא רק במכשיר שהן מפעילות. ואסיים במשפט שכתבתי קודם - סוף מעשה במחשבה תחילה. זהו לא סתם משפט. זוהי דרך חיים ותפיסת עולם.
 

m i n i m a u s

New member
אי אפשר ללמוד מנסיונם של אחרים.

מזדהה עם כל מילה שכתב לך ארס.. הוויכוח הניצחי על קשר זוגי בין רווק/ה לגרוש/ה שלטעמי לפחות מועד מראש לכישלון ,ולו רק בגלל העובדה שבשביל שקשר יצליח צריך שיהיו מטרות משותפות בחיים , ומחשבה מנטלית דומה . סימני השאלה הם אצלך בראש בלבד. הבחור יודע בדיוק מה הוא רוצה,ובעיקר מה הוא לא רוצה ,ומדובר בדברים עקרוניים ,ולא על צבע הריהוט בבית ,שעליו אפשר להתפשר... גם לא נראה לי שיש לו בעיית קצב ,מעצם העובדה שהוא בן 34 ,אב לילד בן 14 ,ניתן להבין ,שמתישהו ,אצה לו הדרך... לטעמי ,חתונה היא הרבה יותר מ500 פולנים שיאכלו רבע עוף , וגם הרבה יותר מפיסת נייר ,אבל בואי נניח זה לרגע. לשורה התחתונה אני חושבת שהגעת בעצמך ,בעצם האמירה שלך ,שאת לא מוכנה לוותר על זכותך להיות אמא. מכאן אין שום דרך להמשיך .
 
למעלה