גרושה טרייה...

גרושה טרייה...

לילה טוב.. אני גרושה טרייה עם ילדה מקסימה בת שלוש כמעט. איך ממשיכים הלאה? לא קל כל עניין הגירושים? הוא כבר המשיך הלאה, מעולם לא באמת אהב אותי או העריך אותי... חברות אין לי יותר מידי וגם המעט נשואות. כל אחת בחיים שלה. לא פשוט. איך אתם התגברתם? למרות שלא אתם יזמתם את הגירושים? אלא הצד השני החליט שהוא לא רוצה אתכם. אשמח לשמוע ממנוסים ממני.
 

b e c k y

New member
לצד שיזם את הפרידה תמיד קצת יותר קל

מי שיזם את הפרידה, "התבשל" במחשבות זמן רב לפני ההחלטה. לעומתו, הצד המופתע, צריך להתחיל את ההתמודדות במקביל לתהליכי הפרידה. זה יותר קשה. אל תאמיני להצגה של "המשיך הלאה". הרבה גברים בורחים לקשרים שניראים רציניים זמן קצר אחרי הפרידה. זה מנגנון הגנה. לרוב מדובר בקשרים שיטחיים, עם נשים שדומות מאד לאשה שממנה נפרדו. זה נגמר כשהם מרגישים שהם מסוגלים להתמודד עם המציאות. החברות הנשואות שלך אכן עסוקות, ועכשיו (כמו כולנו) את צריכה לייצר לך מערך חברתי חדש שכולל אנשים מה"שבת שלך". עולם הגו"ג מתחלק לאלה שב"שבת שלך" ואלה שלא. יש לך הרבה ללמוד. דרך ארוכה לעבור, אבל את לא לבד. יש הרבה כמוך וכל מה שאת צריכה הוא להחליט להיות אמיתית לכנה עם עצמך. לכי בדרך שלך, אל תקשיבי לאף אחד שיגיד לך ש"ככה זה היום" החליטי בכל פעם על מטרה אחת חשובה והתמודדי איתה. אם כרגע את בודדה, החליטי שהמטרה שלך היא לייצר מעגל חברים תומך. פורומים, מפגשים סביב תחומי עניין, התנדבות... יש המון דרכים לפגוש אנשים. יש לך עכשיו ערבים פנויים וסופ"שים פנויים. נצלי אותם לעשות דברים שאת אוהבת. אל תצפי מעצמך להתאושש מהר או לאט יותר מבו זוגך לשעבר. זו לא תחרות. כולנו מתאוששים בשלב כלשהו בחלק מהאספקטים, ובאחרים, אנחנו נשארים פצועים. את תגלי הרבה יופי חדש והרבה כיעור שלא היית מודעת לו. אני מקווה שלא תשכחי להנות מהדרך. ואת מוזמנת, כמובן, להשאר איתנו פה.
 
התשובה שלך ריגשה אותי...

זה לא בא לי בבום. היה לנו קשה והיו הרבה ירידות וגם רגעים יפים. בסוף כבר היה ממש לא טוב. הרבה ריבים, חילוקי דעות. האשמות הדדיות ועוד... אבל עדיין...זה קשה, מאוד. ברור שקל לו יותר כי הוא לא באמת אהב או העריך אותי. הייתי מעין ברירת מחדל שלו ולכן זה עוד יותר כואב. אני חושבת שהוא מרגיש הקלה כי הוא לא היה מאושר איתי. כן, המשפט ככה זה היום כבר שמעתי אותו כל כך הרבה פעמים.... זה לא עושה את זה פשוט יותר. שוב, תודה על התשובה.. כל כך התחברתי ....
 

אייבורי

New member
שיבעה

ביום הראשון סופגים את ההלם ביום השני מדברים בשבחו של המת ביום השלישי מדברים רעות על המת ביום הרביעי מדברים על הכאב ביום החמישי מאחלים למת מסע קל לגן עדן ביום השישי שותקים מצער ביום השביעי מדברים על העתיד
 

b e c k y

New member
תחליפי.

תחליפי את מיקוח בהסתגלות ותוסיפי אשמה כסעיף 2.5 ואני איתך בתיאוריה.
 

b e c k y

New member
יפה... נרשם בספר המעשים הטובים.

אתה ממש
.
 
דווקא הפעם

אני לא חושבת שהוא זלזל כלל הוא פשוט הקביל את הגירושים ופירוק המשפחה לתהליך שאנחנו מתאבלים על מישהו שנפטר תחשבי על זה שוב :)
 
אז כנראה לא הבנתי אותך....

אתה באמת משווה את זה לשבעה? ועכשיו אני רצינית...
 

אייבורי

New member
בוודאי

אבל הוא צער על מה שהיה ואיננו עוד ויש טקסים וחשיבות לשלבי האבל השונים. ואחת לכמה זמן כדאי להזכר בצורה מסודרת.
 
אפילו אני

אומר מילה בשבחו ... חד ונוקב אבל לא ציני ... אגב ההקבלה - לשבעה ימי "שיבעה" .. או לשבעה ימי בריאה, כך שכל יום הוא יום לוגי .. אורכו בפועל - משתנה בהתאם לאדם .. בריאות ואושר ..
 
ברור... שכל יום הוא יום לוגי...

הכאב החד הזה עובר מתי שהוא?תחושת ההחמצה והפיספוס? של אולי אם הייתי עושה דברים אחרת...
 
למעלה