עברו יותר מיומיים, ללא משמע הקול, אבל בינתיים, להפסיק אני לא יכול. לחשוב על אישה, שיפה ממחישה, איך טוב לב, משביע בנאדם רעב. לאהבה, להיגיון, ולפעמים גם לסתם שיגעון. אבל המהות מלאת להבה, ולאישה זו - רוחש אני אהבה.
קולות לא נשמעו. היתה סיבה.. הייתה קדושה הית עם ניצן שנובט שם בחובה היית באמת.. ולא בבועה ונשארה המחשבה היפה והזכה והיה הגעגוע.. והיה סוף של שבוע היה והחל לו חדש כמו סב המעגל שבוע טוב חדש עלם חמודות אור
