געגועים

[DREAMER שכמוני]

גם אני!!!

דווקא זכור לי מקרה אחר מהפורום. מישהי כתבה כל פעם כמה שהיא בדכאון שהם נפרדו. אנשים ניסו לעודד אותה, להסביר לה שכדאי שתפנים שנגמר, ושהגיע הזמן להמשיך הלאה, אבל היא בשלה, לא מוכנה. כל כמה זמן הוציאה הודעה מאד מרגשת כמה היא מתגעגעת. כמה אוהבת אותו. כמה שהזדהיתי איתה. בסוף הם חזרו האחד לשניה!!!! הסיפור שלך קצת שונה, הוא כבר הקים משפחה והאמת שבאמת כדאי להמשיך הלאה. למרות כל זאת אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת. לפעמים כשיוצא ואת מכירה מישהו מיוחד במינו כל כך קשה לשכוח אותו והזכרונות צפים ועולים, למרות שאת בטוחה שהנה נגמרו להם הימים הקשים. מאד מרגש מה שכתבת. מאד!!!

 

[ע פ ר ל ה]

קצר חשמלי../images/Emo59.gif

(הג'קונטה מכה שנית

) טוב,הבנתי בשכל.מה הלאה?מה עושים כאשר שתיי המחלקות,השכלית והרגשית,ממשיכות לפעול במקביל מבלי להיפגש? לדוגמא:אם השכל מצווה עלינו להפסיק לאהוב בן זוג לא מושג או הרסני שמזיק לנו ואילו הרגש ממשיך לדבוק דווקא בהרסני ביותר ולאהוב אותו,ראשית חשוב להיות משוכנעים באופן מוחלט ברמה השכלית.לפניי שמטפלים ברגש,יש לזנוח תירוצים: בלה בלה בלה... רק אחריי שזורקים את התירוצים אפשר להתחיל לעבוד על הרגש.לשוחח עימו.לשאול אותו למה הוא דווקא רוצה ככה.למה הוא דוחה אפשרויות אחרות.לבדוק באילו תנאים הוא יהיה מוכן לוותר על ההתניות המזיקות.וככה,לאט לאט,כמו צמח הנוטה לכיוון האור,לאפשר לעצמנו לנטות לכיוון הטוב לנו ולתגמל את עצמנו על כך.העבודה על הרגשות דורשת המון פעולת שכל.כל נסיגה וכל קונפליקט,כל תמרון ערמומי של הרגש המפתה לסטות מן הכיוון שעליו החלטנו דורש עצירה לבדיקה ומחשבה.אנו נזקקים למודעות בהירה ביותר כדי לבדוק כיצד מופעלים מנגנוני ההגנה שלנו,כיצד עובדים התירוצים,ההכחשות וההשלכות,שנועדו לסלף את המציאות או להנציח את ההרס העצמי. העבודה הזאת חייבת להיות מסורה מאוד.כשם שספורטאי משקיע באימונים... ומוסיקאי בנגינתו...מרבית התהליכים החשובים נמשכים חודשים ואפילו שנים.

 

[Den3]

עפרלה...

ברור שזה לא קל, מי הבטיח לנו שהחיים יהיו לנו קלים? אני כמובן כותב רק מהמקום שלי ומנסיוני ומהחוויות שעברתי. תקראי את הרשומה הזו שלי שנכתבה ממזמן, היא מראה על הרגש וההיגיון ומה שבינהם. http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=294740

 

[ע פ ר ל ה]

../images/Emo45.gif דן3 ,אקרא בעונג רב

 

[ע פ ר ל ה]

../images/Emo124.gif))) קראתי בעיון דן3

מכאן,שולחת לך הצלחה רבה להמשך חיים מאושרים ומלאי תובנות.

 

[DREAMER שכמוני]

ללא ספק.

וכשבן אדם פונה לעזרה, את תנסי להפנות אותו להגיון. ללא ספק. גם אני לו חברה היתה פונה אלי בשעת מצוקה, לא הייתי מעודדת אותה להמשיך בהתייסרות הריגשית, ולא משנה כמה הייתי חשה הזדהות. "תפקידי" היה לנסות ולעזור לה לשים את הרגש טיפה בצד, למרות שקשה ולמרות שנכון לתת לו קצת לעבוד, עד שקצת ייקהה. אבל, אבל, כל כך התרגשתי מהדברים שכתבה. אין מה לעשות כנגד זה. מרגש!!! שמאלצי נורא, אבל זה מה שקורה כשאת קוראת דבר אהבה למישהו.

 

[פברואר68]

כתבת כל כך יפה מבינה אותך.....

בהצלחה לך....בדרכך

 

[יעלילה1]

הקושי להניח, לוותר..

אם אי אפשר לתקן, צריך לדעת לוותר ולהניח. זה לא פשוט, אבל זו הדרך היחידה להמשיך הלאה. חבל לבזבז את הזמן ואת החיים בבכי על חלב שנשפך. ויש המון חיים שממתינים לך שם, אם רק תרימי עינייך תאמרי לעצמך, לפחות אף אחד מהיקרים לך לא מת. לפחות איש אינו חולה במחלה קשה (כולל את עצמך). ובאמת יש המון חיים, והזמן יקר, אני לא חושבת שיש לנו עוד חיים אחרי שנמות, אז את אלו שיש, צריך להשתדל לחיות אותם טוב.. תרגישי טוב.

 

[בפריחה מחודשת]

תודה לכל התומכים, ואני שואלת את עצמ

למה כתבתי כאן את מה שכתבתי? הרי את הכאב אני נושאת בתוכי כבר שנים ואני יודעת למה: כי בראשית הסתיו, כמו עכשיו לפני X שנים הוא עזב. וכמו שמציינים ימי הולדת ויום נישואים אני גם סופרת את השנים מאז שעזב מאז שהשתנו לי החיים ולכל מי שתהה אספר שניסיתי בודאי שניסיתי את כל האפשרויות טיפול כזה ואחר יציאה עם אחרים מסגרות של פנויים וגם לימודים מסגרות אחרות ולהיות עם חברות. וגם לתת לזמן לרפא והנורא הוא שכלום לא קורה כל הנסיונות נכשלים והבור נשאר ריק השנים עוברות ורק מחדדות את תחושת ההחמצה הטעות הכאב הגעגוע והריק מקנאה בכל הכותבים שמתארים פריחה מחודשת ואני רק ככינוי בחרתי לי בפריחה בפנים אני לגמרי נבולה. מתפללת שהכאב יעבור משתדלת לקוות לעתיד יותר ורוד הלואי והפריחה המחודשת תפציע לפתע באביב כמו צמח שנראה קמל ויבש ונראה שלעולם לא יפרח ופתאום מפתיע ומתחיל ללבלב.

 

[ע פ ר ל ה]

מאחלת לך הצלחה מכל ה ../images/Emo23.gif