גננת עם בעית אמינות

ימימה

New member
ואני שלחתי מרגלת...

הילדים שלי נמצאים בגנים בקיבוץ. על הגן של אביגיל שמענו דברים נפלאים כבר לפני שנכנסה לשם, ומכיון שהיא גדולה (עולה ל-א´!), גם אפשר לשמוע ממנה הרבה. אבל נמרוד קטן ולא כל כך מילולי, ולמרות שנראה היה לי שהגננת נהדרת, והגן מקסים, מי יכול לדעת באמת? אז עכשיו גיסתי, שהיא תושבת בקיבוץ, עשתה תקופה כ"מחליפה" בגנים, גם בגן של נמרוד, ומיד מיניתי אותה למרגלת הפרטית שלי
ואיזה מחמאות הגן, הגננת ושאר הצוות קיבלו ממנה - הלוואי על כולכן. כבוד לילדים, חום, פעילות יפה... ככה שעכשיו אני באמת רגועה לגמרי, רק דואגת מהמעבר לגן אחר בשנה הבאה...
 

נעה גל

New member
למה אי אפשר לבקר בגנים של ממלכתי

דתי? ותשמעי... גם המדריכות (וגם הגננות) הן בני אדם והן לא מושלמות. כבר ראינו כמה קשה להשריש תפיסות לגבי מעמד האישה בחברה ובבית, במיוחד כשהאוכלוסיה מתחנכת על ברכי אי השיוויון. בדיוק בשביל זה יש אותך (או כל הורה אחר) - שתהיי ערה ותעירי לצוות. אני משתדלת להעיר אם אני נתקלת במקומות שנראה לי שלא חשבו עד הסוף על דברים. כמו לדוגמא, שאורן חזרה אלי עם "סוד" שאסור לה לגלות לי ושהוא קיים בינה לבין הגננת. אני חטפתי חלחלה מהרעיון של עידוד סודות בין מבוגר לילד ועוד מפני ההורים. וניגשתי לגננת הסברתי לה את הרגישות שלי ואיפה אני חושבת שהיא טעתה. וגם בכל הנוגע להבטים הטכניים בגן גיליתי שדעתי שונה משל הורים אחרים. לי לא איכפת כמה ומה הילדים אכלו (אני בטוחה שהם בסדר), לא איכפת לי אם הגן לא נקי ואם המוצץ לא הורתח. יש הורים שהדברים האלה מעבירים אותם על דעתם. קצת התברברתי. מה שאני מנסה להגיד הוא - שאין גן מושלם. אף פעם לא יהיה. ואם מישהו חושב שהגן של הילד שלו מושלם, זה רק אומר שהוא לא מבקר מספיק ולא יודע מה קורה שם. זה טבעי, שלהורים יהיו חילוקי דיעות עם הגן וצוות הגן לגבי נושאים שונים. אז מדברים על זה ופותרים את הבעיה. אני חושבת שהקריטריון שבן רץ בבוקר לגננת בשמחה הוא קריטריון טוב כדי לבדוק את רמת שביעות הרצון שלו. המטרה של הריחרוחים של ההורים בשעות שונות היא כדי לראות שבאמת אין חריגות שעלולות לפגוע בילדים (כמו שרמזה הסייעת שקורה בגן בהודעה הראשונה). לא צריך להפוך שולחנות בגלל כל חילוקי דיעות ואי הסכמות. טוב?
 

מירי,

New member
אני אנסה לנחש...

לא ממש התעמקתי בזה - כי ידעתי מראש ש"ככה זה!", אבל גן עם 25 ילדים (ואנחנו הרי מקרה נהדר יש גנים עם 35 ילדים) ו -2 אנשי צוות, השער נעול- אם אני רוצה להכנס ולצאת זה דורש היתפנות של אחד מאנשי הצוות- וכאמור גם ככה אין הרבה,מה גם שבגלל מיעוט הצוות הרי שזה עלול לשבש את הפעילות, ומה "דווקא" באותו היום יחליטו שני הורים לבקר את הגן... זה קצת בעייתי... ה"מזל" שלנו שגם התת חובה וגם החובה הם גנים "על הכביש" אפשר לעקוב מבחוץ אחר ההתנהלות של הגן - עשיתי את זה די הרבה.... לעולם לא הישלתי את עצמי שהגן מושלם - לא יכול להיות גן מושלם שעונה על צרכיהם של 30-20 ילדים ועוד יותר מכך 60-20 מבוגרים (ההורים), אבל יש דברים אלמנטריים - וגם אם לי ניראה שהגישה לא מי יודע מה , אבל הפעוט מאושר..... בגיל חובה יש עוד דברים שחשובים לי פרט להמון חום ואהבה - אני שמה לב לדברים אחרים מאשר בשלב הפעוטון ושלב התת חובה.... אבל שוב , התייעצות עם הורים אחרים לא בהכרח תביא לתשובות שיתאימו לילדים שלי ולי...
 

דסי אשר

New member
נעה, ילד שרץ בשמחה לגן- קריטריון

נעה, אני יודעת שההודעה הראשונה שלי הייתה מאד עמוסה הן תוכנית והן רגשית. הגן שנסגר, הגן עליו סיפרתי, הגן שהוגשו נגדו תלונות ב"מועצה לשלום הילד", במשטרה, בפיקוח של משרד החינוך =אל הגן הזה הילד רץ בשמחה בבוקר,כל בוקר, ועד היום, כאשר קשה לו בגנים אחרים, הוא בוכה שהוא רוצה לגן של ר... הוא רק ירד מהמכונית ורץ לגן. ואם זו "נרדמה בשמירה", כי גם היא חשבה שאם הילד כל כך שמח= אז כנראה הגן נפלא, למרות שהיה ברור לה שמפעילת הגן לא כל כך...(אני מאד נזהרת). דסי
 

מירי,

New member
אני ממש לא מבינה?

איזו מן התעללות עברו הילדים שבכל זאת הילד כל כך אוהב את הגן? אני מסכימה עם נעה שאין גן מושלם , אבל השאיפה העיקרית שלי בפעוטון שהילד יהיה מאושר.... (בגיל גן זו השאיפה הראשונה ברשימה..) גננת שצעקה על ילדה שברח לה... זו לא התעללות , לדעתי זו שיטת חינוך לוקה בחסר , אני יכולה להסכים איתה או לא , ולפי זה להחליט אם הילד שלי יטופל ע"י אישה כזו או לא , אבל זו עדיין לא התעללות (אני אספר "סוד" - בן נגמל בגיל 2.2 , ביום הראשון שהורדנו לו את הטיטול ברח לו, אני לא הגבתי , אבא שלו הגיב בכעס תוך כדי שאני מחווירה בצד <את הכעס שלי הוא ספג אח"כ>, האם זה אומר שהוא אבא מתעלל? בן אגב לא פיספס כמעט אח"כ אלא כשרצה להרגיז את אבא שלו..) אני חושבת שאי אפשר להדריך אדם להיות חם ואוהב - זה הדבר הכי חשוב מבחינתי בצוות שמטפל בבן, וגם אם יש דברים שניראה שאני מעלימה מהם עין (או אולי שאיני על המשמר מספיק) זה כי בן אוהב את הגן ומאושר שם!
 

vered4

New member
ודוגמא אחרת

ילדונת שמאוד שמחה ללכת לגנון כל יום. חברה של האם באה לראות את המקום בשביל הבן שלה, הגיעה בשעה שאותה אחראית משפחתון, מגדירה כשעת שינה. הבית היה חשוך, וכאשר הבת של החברה הרימה ראש ורצתה לרוץ לחברה, הורידה לה המטפלת את הראש למזרון וגערה בה "עכשיו ישנים". אותה אם כמובן שלא רשמה את בנה לשם, אבל חברתה שקיבלה דיווח על המקרה, בכלל לא התרגשה. ילדים מתרגלים לראות דברים מסוימים כנורמה, ולכן לא יחשבו שיש בעיה עם התנהגות כזו.
 

אפרתש

New member
וזה שהם יראו את זה כנורמה זה לא

בעיה ?!?!?! לעומת סיפורי האימים של דסי זה סיפור קטן, אבל מרגיז. אני לא רוצה שהילדה שלי תחשוב שזה נורמה שאסור לפעמים לחרוג מסדר היום, ואני לא רוצה שהיא תחשוב שזה הנורמה להוריד לה את הראש, ואני לא רוצה שהיא תחשוב שאם לא בא לה לישון אז מכריחים אותה.
 

vered4

New member
לא הבנת אותי

התכוונתי שזו ההוכחה לכך שילד שהולך שמח לגן זה לא תמיד קריטריון.הוא מתרגל למשהו שלילי, ולא רואה אותו כשלילי.
 

דסי אשר

New member
מירי, כדי לא להפחיד אני לא כותבת

את זוכרת, שכמה פעמים בדיונים כאן בפורום, נכתב על כך שילד מאד קטן, רואה בגננת דמות סמכותית, וגם אם משהו בתגובתה מאד לא בסדר, הוא מקבל זאת ככך זה צריך להיות, וזה בסדר. התוצאה - למשל אצל הילד הזה, אולי, שהפך להיות מאד חסר שקט. להכניס תינוקת בוכה , בת 10 חודשים למחסן, לבד,לחצי שעה, עד שתפסיק לבכות מעייפות ותרדם - והילדים כולם רואים זאת ושומעים את הצוות מדבר על מה עושים עם הבכיינית הזו..., מציעים פתרון ומבצעים אותו, ברוח הנהלת המקום... הילד שרץ בשמחה אל הגן, אולי לומד- כאן בגן לא מקבלים בעיין יפה בכי שלא נפסק. אם מציק לי משהו, אני צריך ללמוד להתנהג בהתאם, כי אחרת לא אוכל להנות מהדברים היפים שהגן מציע לי... כל כולו בגיל הרך, עוד לא יכול לספר להוריו. רק קצה הקרחון. לא סתם סוגרים גן... הגן לא נסגר על ידי מפעילת המקום - היא רצתה לפתוח עוד תינוקיה. במקום אחר, בעיר אחרת, השקו אקמול נוזלי תינוקות שבכו(עדות של המטפלות שאולצו לעשות זאת...), הניפו על טרמפולינה תינוק שלא הפסיק לבכות, וצרחו עליו.... לא תרצי לשמוע על דברים כל כך איומים שהורים לא ידעו, ולא היו קורים אם משהו מההורים היה מבקר באותה שעה בגן.... דסי
 

דסי אשר

New member
מירי, ההדרכה שאני מדברת עליה

אינה כמעט הדרכה על תכנים. ההדרכה המקובלת אצל מורות וגננות, היא אכן על תכנים בלבד. הלווי המקצועי שנתתי עת שימשתי רכזת משפחתונים ציבוריים בעירית תל אביב, כללה - הדרכה פרטנית - הגעתי למשפחתון פעם בשבוע, ופעם בשבועיים הגיעו כל המטפלות אלי להדרכה קבוצתית. בהדרכה הפרטנית צפיתי בפעילות הילדים, צפיתי בפעילות המטפלת עם הילדים ובאינטראקציות בינהם. הייתי יושבת עם המטפלת ומשוחחת אתה בשעות שהילדים ישנו, על נושאים שהיא רצתה להעלות, או על נושאים שאני רציתי להעלות. התכנים, מבחינתי, לא כללו בכלל תכנים הקשורים לנושאי תוכן ומה להעביר לילדים. הלווי המקצועי שאני מציעה ביזמות שלי, ואני מציעה להורים ליזום, גם בגנים הפרטיים, מבוסס הן על נסינוי במודל העבודה כרכזת משפחתונים ציבוריים, והן מחוברת נפלאה, שנכתבה על ידי צוות פסיכולוגים מהשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, הנקראת בשם המפוצץ(כיאה לפסיכולוגים)=" קונסולטציה קבוצתית בתחום בריאות הנפש לגננות". לפגישות, שהיו מוצלחות מאד, הגיעו גם המפקחות של הגננות= והיה להן הרבה מה ללמוד. העבודה התרחבה מאד בירושלים, קמו כמה קבוצות. לצערי, זה לא עבר מעבר לירושלים.. החוברת מתארת בדיוק את סוג מודל העבודה שאני מציעה- בדיוק באותם נושאים שמעסיקים את ההורים לאוכלוסית הגיל הרך- לא נושאי תוכן, גריה, אלא נושאים של אינטראקצית, התמודדות עם התנהגויות , עמדות רגשיות, הבנת עולמו של הילד, היכולת לקרוא ולהכיל= עולם ומלואו. אם תחזרי למאמר שלי, תוכלי לקרוא רק חלק קטן מתחומי ההדרכה הקבוצתית. ההדרכה הפרטנית עוסקת במטפלת ובילד האחד, הנמצא מולה במשפחתון, ומעורר בה איזה סוג של קושי... נפגשתי עם פסיכולוגית בכירה לאחרונה,ד"ר תמר ארז. היא הקשיבה לשיחה שלי עם אחר על תפיסת עולמי ועל היזמות. היא פנתה אלי(אני מכירה אותה מהרצאה שנתנה בנושא מתחום מקצועה), ואמרה שהדברים מאד מעניים אותה. היא ספרה שקבוצה של פסיכולוגים באיגוד הפסיכולוגים חושבים על יוזמה של כניסה מסודרת ומאורגנת, לאותם גנים פרטיים, שלא זכאים לשירות הפסיכולוגי חינוכי(מתחת לגיל 3 שנים)- לשם יצירת מערך של לווי מקצועי. אני שוב חוזרת, אם אמא ראתה שצעקו על בתה בת השנתיים משום שהרטיבה(או משהו סיפר לה), והאם הוציאה את ילדתה, הבעיה לא נפתרה. הצוות ימשיך לנהוג לא נכון מקצועית עם הילדים האחרים. כאשר ההורים שוכרים את בעל המקצוע- אין לו נאמנות לגננת, אלא נאמנות לילדים, להורים, לגננת =למקצועיות. זו אמוניתי, וזהו נסיוני רב השנים. דסי
 

ת ב נ

New member
אם כל הדברים שכתבת נכונים

כלומר דברי הסייעת נכונים , יש לשמוע את דעתם של שאר ההורים , להשוות דיעות ואז אם גם ההורים לא מרוצים יש לבקש שיחה (כמו אסיפת הורים)מהגננת יחד עם ההורים ולהעלות את הסתיגויותכם, במידה ולאחר זמן מה אין הבעיות נפתרות יש , לדעתי, להעביר את הילדה גן.
 
למעלה