סיפורי הסייעת, רגשי אשמה, ושינויי
התנהגות. נושא סיפורי הסייעת, יכול להיות אמיתי ונכון, כפי שאספר בהמשך, אבל גם יכול להיות התחשבנות של הסייעת עם המפעילה הראשית של המסגרת, ואני כמובן מדברת על נסיון רב בתחום- במשפחתונים הפרטיים(רק בהם יש יותר מאיש צוות אחד). ד.א- כמעט בכל הגנים הקיבוציים, יש הרבה מאד אנשי צוות ביחס למספר הילדים = כוח האדם מאד זול שם...אבל לא בכל קיבוץ מקפידים גם על קבוצות קטנות. לפעמים גם שם, הכסף מדבר- ופותחים קבוצות גדולות מאד, עם יחס של מטפלת ל3 תינוקות, אתם מדמיינים כמה דמויות מסתובברות בשטח בקבוצה של 20-30 תינוקות... לפני כחודשיים, התבקשתי ובצדק, למחוק הודעה על מסגרת באזור , בה טופלו 35 תינוקות מגיל 3 חודשים ופעוטות עד גיל 3 שנים. המסגרת - נסגרה בחודש האחרון, כאשר שנים, גורמים שונים,פרט להורים, יודעים על התעללות נפשית ופיזית. אתמול התקשרה ליזמות, לעמותה -אם, שחפשה מסגרת לפעוט שלה, בן השנה ושלושה חודשים. תוך כדי שיחה, מתוכן הדברים, סיפרה שאינה סומכת יותר על " מטפלות שנראות רציניות ונבונות" כי נפלה חזק מאד עם בנה הבכור, במסגרת הזו, עליה ספרתי. ואיך יכלה לדעת, היא שואלת אותי? המקום היה יפה מאד, מצויד ונקי. המטפלות חמות מאד. מפעילת המקום נראתה לה....., אבל היא חשבה לתומה שהיא מעט זמן במקום, והילד הלך בשמחה לגן. הם היו חונים בקצה הרחוב, והוא היה צועק שרוצה ללכת לגן של .... נכון, הוא נכנס ילד רגוע למסגרת, ופתאום החל להשתנות, הפך להיות חסר שקט, ועוד מאפיינים. אבל באותה תקופה נולד אחיו(לגביו פנתה אלי). והיא חשבה שזה משום לידת האח. היום, לאחר שהגננת האחרונה עזבה לפני חצי שנה, שהייתה נפלאה לדעת ההורים, ויידעה את כל ההורים במה שקורה בגן, וכן הגישה תלונה במשטרה, ערבה את המפקחת שלה (שגם אותה הצליחה מפעילת המקום לסובב), המקום נסגר. האמא מלאת רגשות אשמה. איך יכלתי לדעת? איך כל כך הרבה הורים טעו? איך כל כך הרבה הורים לא הבחינו במי המדובר? נכון, אני בעלת מקצוע, ומשיחה אחת עם האשה, נחרדתי. לפני זה גם שמעתי עליה סיפורים מחרידים. אבל כולם פחדו ממנה. כל הצוות. כל מי שהעיז לדבר- קבל הזמנה לבית משפט בגין הוצאת דיבה. המועצה לשלום הילד הייתה מיודעת על המפעילה 2 פעמים- פעם על ידי השכנים, ופעם שניה, כאשר הורים פנו אלי לעזרה. גם המפקחת של משרד החינוך הייתה מיודעת. לפני שנתיים הוגשו תלונות במשטרה- דבר לא נעשה. האם מספרת, שגם ההורים האחרים מספרים היום על שינויים בהתנהגות הילדים, כמו הילד שלה, ש"זכה" לאח. אני חוזרת וטוענת ביזמות שלי- להורים יש כוח צרכני, לגרום למטפלת לקבל ייעוץ מקצועי, לווי. מטפלת שמקבלת לווי מקצועי לא תמשיך לפעול בדרכים שהוצגו בדוגמאות שהובאו על ידי האמהות. כאשר בעל/ת מקצוע מגיע למשפחתון- הוא רואה מה הילדים אוכלים, הוא יודע אם יוצאים אתם החוצה או לא.הוא יכול לראות מה שכל הורה ממוצע אולי לא יודע לזהות. למה הורים לא רואים ולא שומעים- אין לי תשובות מלאות על כך. אבל אני יודעת בבטחון, שיש להורים כוח, והם לא משתמשים בו. גם אני חושבת שאמון במטפלת, הוא הדבר הבסיסי ביותר, לפני כל דבר אחר. מנסיוני בעמותה, אני שומעת מהורים סיפורים "לא טובים", שהתגלו להם במשך שהות ילדם במשפחתון= מהכנסת תינוק בן 8 חודשים בוכה לחדר האמבטיה- כי המטפלת לא יכולה להכיל את הבכי של התינוק, ועד להתחלת גמילה של פעוט, ללא יידוע האם, על ידי המטפלת, מבלי שהילד מוכןלגמילה. וזו אם שוחחה איתי הרבה מאוד, שיודעת היטב על היזמות שלי, שנעזרה בייעוץ שלי באופן אינטנסיבי. המפקחת של משרד החינוך, זו שלוותה את הגן שנסגר, שמעה לפני שנתיים את תלונת האם, שראתה במו עיניה התעללות נפשית. המפקחת הגיבה בתשובה: "נפגשתי עם האשה ובעלה, הם עשו עלי רושם טוב". בשיחה שלי אתה, ביוזמתי(למרות שלא מדובר במשפחתון- כל ילדי ישראל יקרים...), אמרה לי: "אני לא דואגת. הכנסתי גננת טובה, אני שולחת את הצוות להשתלמויות..." הגננת הקודמת ירדה 10 ק"ג, וברחה, כשהיא סותמת פיה מרוב פחד, וגם עברה עבירה= אי דווח למשטרה. זה לא צריך להיות כך. יש פתרונות. הוצאת הילד הפרטי של האם שראתה את מה שקרה(לפני שנתיים), ואם נוספת, לא פתרה את בעית שאר ההורים, שלא האמינו, לא ראו, לא שמעו. כמובן, שתי האמהות קיבלו זימון לבית משפט באשמת הוצאת דיבה, כי אמרו למפעילת המקום שהם מוציאים את הילד משום הסיבה האמיתית אותה ראו... כל המטפלות שהלכו להעיד במשטרה, קבלו גם הן זימון לבית משפט, באשמת הוצאת דיבה... הבעיה שלהן היא לא אם ימצאו חייבות או זכאיות, אלא כל הבלאגן הכרוך בכך... לפני שנתיים הייתה כתבה מצמררת של שושנה חן, העיתונאית במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"- על גנים שונים, חלקם בפיקוח, ועל תנאים פיזיים מזעזעים... שושנה יכלה לבדוק רק דברים שנראים בעין ישירה, מידית, שניתנים לתיאור. במשרד החינוך נרעשו, קיימו ישיבות, אבל דבר לא השתנה- אותו גן, עליו כתבתי, עליו לא כתבו בכתבה, אבל כן היה בפיקוח, ולפיקוח נמסרו העובדות, המשיך לפעול עד עכשיו. וכמו שאמרה לי נציגת המועצה הישראלית לשלום הילד= גם אשה שהתעללה בילדים בישוב אחד, תוכל ללכת לישוב אחר, ולפתוח מחדש מסגרת לילדים, ואיש לא יעצור בה... עצוב מאד. אבל ניתן לפתרון. הורים, כקבוצה יש לכם הרבה יותר כוח מול המגזר הפרטי מאשר כיחידים. נגמר הנאום!!!. דסי
