גננת ממין זכר?

[ליליה והגמדים]

אותו כנ'ל

 

[הילהל]

איפה ענית לי?

לא מוצאת הודעה לגבי הגישה השונה לחחים - תעזרי לי למצוא? לגבי ה"נקרה" - לא ציפינו שבארוחת ערב שהוזמנו אליה תתגלה כימיה אדירה ומיידית בין האח הצעיר של חברנו לבין הבן שלנו. זה בהחלט היה משהו שהתרחש במקרה ובלי הכוונתנו. כמובן שאני שמחה שכך קרה (מצחיק - אני עדיין זוכרת את עצמנו בגיל 16, בהיסטריה כי עומר בו השלוש הלך לאיבוד! והנה היום הוא משגיח על הבן שלי).

 

[אפרתש]

ההודעה שלי נעלמה?!

היא היתה די קצרה. הבעתי הערכה ליכולת השיקום שלך. ואמרתי שאני, מאז שאני זוכרת את עצמי, חיה בגישת ה"כבדהו וחשדהו". אני מעולם לא הטמנתי מצלמה לרגל אחרי מטפלת או משהו כזה, אבל אני חשדנית, ערה לכל ניואנס. מנסה להיות עירנית אבל לא פרנואידית.

 

[הילהל]

../images/Emo51.gifעל השחזור המהיר

גם לי נעלמה הודעה היום ושחזרתיה. התפוז וצרותיו הרגילות. כנראה אני לוקה בבעית נאיביות קשה...

 

[שרוֹן]

לנו אין כסף לביביסיטר,

ובכלל זה נדיר שאנחנו לא מוצאים פתרון בינינו. במקרים הספורים שלא היינו, עידו נשאר עם חברים טובים או חברות טובות שלנו, בזוג או לחוד. ותמיד, לא משנה מה, אני ועידו עושים שיחה על מה היה.

 

[הילהל]

דעתי שונה מאוד

בתור מי שסבלה קשות מבייביסיטרית נערה (לא מינית, אבל נפשית). ובתור אקס-בייביסיטר לתפארת, שיודעת כמה בייביסיטריות אוהבות להזמין את החברים שלהן לבקר ומה הילדים לפעמים רואים ככה. אני חושבת שצריך לשקול כל מקרה לא לפי המין אלא לפי האדם הספציפי. עומר, הבייביסיטר של יונתן, הוא מציאה אמיתית! הוא בן 17, אחראי, חכם וחם. הוא אח של החבר שהכיר לי את האיש שלי, ובן של שני אנשים יקרים לנו מאוד. לא חושבת שהמין שלו היה צריך לפסול אותו משמרטפות, בדיוק כמו שהייתי שמחה אם היתה אחות של ידיד שתשמור על יונתן, טוב לי עם האח.

 

[ליליה והגמדים]

תיסלאם על הפתיחות

אבל זה עדיין היכרות אישית אחת שאינה מכריעה את הסטטיסטיקה. ומי בכלל לוקחת בייביסיטריות בנות 17 שמביאות את החבר? אני לא. בייביסיטר זו עבודה, לנשים מעל גיל 18 ועם קוד אתי ברור כמו כל עבודה.

 

[הילהל]

לא דיברתי על עצמי

דווקא הייתי שמרטפית אחראית מאוד (לפתארת כבר אמרתי?). אבל אני יודעת מה חברות שלי עשו. ולא רק הבאת החבר מפריעה לי, יש דברים גרועים יותר.

 

[ליליה והגמדים]

אז לא ניכנס לזה

כי ממש לא בא לי לחשוב כעת על כל הדברים הרעים. איתך, הייתי משאירה הרי את ילדי בלי לחשוב פעמיים

...אז מה איכפת כרגע האחרות?

 

[הילהל]

כבר היה שווה לקום הבוקר../images/Emo9.gif

 

[הילהל]

לדעתי זה לא "גננת ממין זכר"

זה גן של בני-זוג. אני חושבת שיש הבדל בין גננת גבר או גננת אישה לבד, לבין השילוב של שניהם. נשמע לי טוב - כי זה מודל יותר מגוון עם דמויות שונות להזדהות. כמובן, זה תלוי בזוג עצמו - צריך לקבל המלצות ולבדוק איך הם, בדיוק כמו שעושים לגבי כל גן "רגיל" עם גננת אישה.

 

[אפרתש]

דווקא פה יש בעייתיות ...

לגבי גנן זכר - אני בעד. אבל אני חוששת מגנים או משפחתונים שמופעלים על ידי בני משפחה. הפיתוי "לחפות" על השני גדול מדי. יש לנו חבילה חשובה בדואר, סידור דחוף בבנק, מאד מפתה שאחד מהמטפלים יילך והשני יישאר לבדו. בעלי עייף? שיילך לנוח קצת, אני כבר אסתדר. כל מיני "החלקות" שכאלה שלא הייתי עושה לעובדת שלי, אעשה אם העובדת היא אחותי או בתי. וגם לגבי "גבר עם ילדים" - איכשהו כשמדובר בבני זוג, זה כן מעורר חשש. האישה בוטחת בבן זוגה, אם חס ושלום הוא מתבודד עם אחד הילדים, היא לא תחשוד ולא תרגל אחריו.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[tonti]

לדעתי אין שום בעיה,

מתן הולך למטפלת שגם בעלה שותף לטיפול. הוא עם עוד ילדה שם והם מתים עליו. אם כי אני מסכימה עם ליליה שצריך לפקוח עיניים. כ"כ הרבה ילדים עם 2 מטפלים. צריך לשים לב.

 

[הילהל]

לליליה וליתר החוששות

נורא מטריד אותי. אני מרגישה כאילו עובר כאן מין מסר ש"גברים הם מקור הרוע בעולם" וצריך להזהר מהם. נראה לי שהרוע והטוב מתחלקים באופן די שווה בין המינים. מפריע לי ששופטים אדם לפי מינו הוא "אשם עד שלא יוכח אחרת". אנחנו גם אמהות לבנים (נכון לפחות לגבי, לגבי לאה וליליה) - האם ככה אנחנו רוצות שיראו אותם? ובמאמר מוסגר - כותבת לכן מישהי שעברה תקיפות מיניות בחייה, ע"י גברים. לקח לי שנים לחזור להאמין במין הגברי - ואני לא חושבת שאני טועה כשאני נותנת אמון באדם כאדם, ולא כגבר או אישה.

 

[ליאת +]

אני מסכימה עם הילהל

ועוד- למרבה הצער היום מתחילים להצבטר גם נתונים של התעללות מינית של נשים (אמהות, מטפלות) בילדים. ככה שלהיות עירניים- תמיד צריך. ובהקשר הזה- בהרצאה ששמעתי לאחרונה טענו בכלל שהשכיחות הגבוהה ביותר של תקיפה מינית היא- של אח שתוקף את אחיו או אחיותיו הצעירים

אז מה- לא נלד בנים??? לא נשאיר את האח הגדול עם אחותו בת השנתיים???

 

[maya100]

../images/Emo45.gif מאוד מסכימה עם הילהל

 

[ליליה והגמדים]

שופטים אותך כל חייך על פי מינך

ואני מסכימה עם הדילמה של אשה עם מודעות פמיניסטית עמוקה, שהיא אם לבנים. זו דילמה משמעותית שאני עוסקת לאחרונה לא מעט בלהעלות אותה לשיח הפמיניסטי, כי יש הסכמה שבשתיקה שאנחנו משתיקות אותה. אולם זה עדיין לא מכריע את הסטטיסטיקה ולהיפך - דווקא כאם לבן חשוב לי שהוא יכיר באחריות האישית שלו לקולקטיב שהוא שייך אליו מינית, מגדרית ותרבותית כמו שאני מכירה בזו שלי כאשה לנשים אחרות - כי רק משם יצמח שינוי.

 

[הילהל]

גדול עלי

לא מרגישה אחראית לכל בנות מיני. לא מאשימה כל גבר שאני מכירה כי היו גברים שפגעו בי. מנסה לעבוד על עצמי ועל סביבתי הקרובה, וגם זא לא פשוט וקל תמיד.

 

[ליליה והגמדים]

אחריות לקבוצת ההתייחסות שלך

אינה אחריות בפועל לכל בנות מינך אלא בניית עולם מושגים, התנהגויות וחשיבה שמייצג את ההכרה באחריות הקבוצתית. בדר"כ זה מופעל במעגל הקרוב אלינו. ללא אחריות כזו - מדוע את מפתחת תודעה פמיניסטית (שבעיקרה היא גם אישית וגם פוליטית - מחברת בין החווייה האישית לחוויית הנשים והנשיות בכלל) או תפיסת עולם שרואה בנו כישראליות חלק מעם כובש, למשל? המשמעות של אחריות היא בדיוק הפוכה ל"מאשימה כל גבר שאני מכירה כי היו גברים שפגעו בי" ויש פער של שמיים וארץ בין להאשים מישהו לבין להכיר בהשתייכותו לקבוצת התייחסות מסויימת, על הנגזר ממנה. הזהירות למשל שמובעת כאן מגנן ממין זכר, אינה בבחינת האשמת כל גנן שהוא פדופיל פעיל, אלא בבחינת זהירות שנסמכת על אמת כללית וסטטיסטית ותרבותית - זו עבודה שלו לשנות אותה, לא שלנו לצערי, ועד שהוא יכיר במחוייבותו כפרט לכלל שהוא משתייך אליו ברצונו או שלא ברצונו, אני אישית אמשיך לא לשלוח ילדים לגנן ממין זכר.