גן העדן האוטיסטי

arana1

New member
לולאה לא מצביעה על מבוי סתום, להפך.

ולתחושתי זה קשור גם למה שמאיה כתבה, שהבעייה היא עם המשקל המופרז שאנשים נותנים לאינטלקט ולכן שוכחים עד כמה האינטלקט בעצם מותנה על ידי חווית הגוף והחושים שבעצם משלימה לו
יש אומרים שהטעות הזאת נובעת ממורשתו של אפלטון שהיה חרא של פילוסוף אבל כמו כל הפסיכולוגים פוליטיקאי ולקקן בחסד ולכן השפעתו הממאירה צברה משקל מאוד בעייתי ביסודות ההגות המערבית כנטיה להבדיל בצורה נוקשה בין האידיאי לתחושתי
אוטיסטים מוכיחים בעצם קיומם עד כמה ההפרדה הזאת אינה רלוונטית ולכן החברה לא מסוגלת לסבול אותם בכלל

ואיך כל זה קשור ללולאה.
שלאדם אינרטי, כחני, עצם הצורך להביט לצדדים, לאחור, ולעשות סיבובים על המקום, נתפש כהפרעה בלתי נסבלת, כמעצור, כמבוי סתום
אבל כמו שיודע כל מתמטיקאי או איש תוכנה אז לולאה היא מבנה מאוד חיוני ושימושי לפתרון בעיות

גם חזרתיות היא שימוש בלולאה לביטוי אמת עמוקה אבל אנשים אינרטים, אלימים, גסים ולא מתחשבים, יזהו אותה לכן כהפרעה או כביטוי חסר הקשר וקשר ולכן ימנעו מאוטיסטים להתפתח בדרכם הרגישה לקיום אנושי קצת יותר מהקקה הנורמטיבי

לולאה אינה מבוי סתום
היא צורה של תשתית לפתרון אפשרי לפרדוקסים הכי עמוקים
אלא שנוגעים בניגוד בין הקו לעיגול, בין הלב לשכל, בין הזכר לנקבה...

אנשים אמביציונים,תחרותיים, שרואים רק את עצמם, שונאים לולאות, ואת האנשים שמנסים לחיות דרכם, כי בוער להם לרוץ קדימה ולכן הם כופים על סביבתם ללכת אחורה כל הזמן
 

ענתנוי

New member
גן עדן וגיהנום

לפני 20 שנה התעוררתי ב-4 לפנות בוקר למציאות אחרת. הייתי מוקפת בבני משפחה אבל המציאות שאליה התעוררתי הייתה חשיכה גמורה שאין לאף אחד את היכולת לראות או לחוות או ללוות אותי.
משהו/מישהו משך אותי לתוך מערבולת של חושך ואימה, לתוך האינסוף ודרש שאיכנע. נכנעתי, כי אין דבר מלבד האינסוף ואין משמעות בתוך התוהו האינסופי, אבל נזכרתי בעצמי והבנתי שבמקום שאין בו שום משמעות - כל משמעות היא אפשרית ולכן מספיק שיש לי את עצמי כדי ליצור משמעות עבורי.
זה נשמע כמו חלום, נורא מופשט ונורא "רוחני", אבל המשמעות הייתה ברורה מאד, כי חזרתי "למציאות הנורמלית" והרגשתי כאילו יושב לי פיל על החזה ומוחץ אותי - כלומר, זו הייתה מציאות מוחשית מאד של המצב הפיסיולוגי שלי.....

הבוקר התעוררתי ב-4 לפנות בוקר למציאות אחרת. הודיעו לי שגנבו לי את הרכב וגיליתי שפרצו לי לדירה, גנבו את התיק עם המפתחות שהיה למרגלות המיטה, ועם המפתח פרצו לרכב, ניטרלו את הקודון ונעלמו. אני גרה לבד, באזור קצת מבודד, ולכן "המציאות האחרת" הייתה דווקא מבול של שוטרים במשך כל היום, שלהפתעתי הרבה מצאו את הרכב, ארבו לגנבים ותפסו אותם, מצאו את התיק שלי עם כל המסמכים ועשו עבודה נפלאה שמעולם לא האמנתי שקיימת מחוץ לסרטים.
ואם לפני 20 שנה ניצחתי את הפחד הנורא מה"אין", היום ניצחתי את הפחד הנורא מחברה, טובה או רעה, ארגונית, ממסדית או רישמית. (וזה תמיד היה בעיני הרבה יותר גרוע ממפגשים עם מוות, אבדן שפיות ושאר מרעין בישין...) במקום לחוות פחד, זעם או חוסר אונים חוויתי תחושת חיבור לאור ואהבה, שמחה פשוטה ומחוברת למציאות המעשית וה"רוחנית" - וזו המשמעות של "לחיות בגן עדן" - כי את הפירוש ואת המשמעות של כל הדברים אנחו יוצרים....
 

schlomitsmile

Member
מנהל
שיר מקסים

https://www.youtube.com/watch?v=cWPDYrHR8sQ
&nbsp
ואם עצים, וחוה'לה, וסיפור על לא מתאימים שבכ"ז צומחים---
&nbsp
(לא מצאתי קישור שבו אפשר לשמוע, אז הנה רק המילים):
&nbsp
עץ עירוני
חוה אלברשטיין
מילים: נדב לויתן
לחן: חוה אלברשטיין
&nbsp
לכוד בגומת בטון לוחצת
בעיר ללא שינה ללא עונות שנה
זוהי סביבה עוינת לעץ.
&nbsp
חסרי בית שרגליהם כבדות
נשענים עליו כדי להתגרד ולשתות
ואין הוא יכול להתנגד או למחות
&nbsp
זוהי סביבה עוינת לעץ אבל הוא מסתדר
&nbsp
עוברים ושבים תלשו ממנו את בדיו
ועכשיו הם נועצים בגזעו העירום
את המודעות הנואשות שלהם
&nbsp
ואת התקוות הקטנות האלה
מסלקת במהרה יד נעלמה
אבל את הנעצים שתקעו בו
בולע הגזע כמי שבלע עלבון
&nbsp
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא מתגבר.
&nbsp
הוא שולח את שורשיו חשופי האצבעות,
עמוק מתחת לאספלט ולמדרכות
ומרווה את צימאונו במי שפכים
שדלפו ממערכת הביוב העירונית
ועלוות צמרתו הדלילה ירוקה תמיד.
&nbsp
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא לא מוותר.
&nbsp
אדרבא, הוא מוסיף כל שנה לקומתו,
השנה עבר את קומת משרדי הביטוח הלאומי,
בעיר ללא שינה, ללא עונות שנה,
בקצב הזה הוא עוד יגביה מעל הבנק הגדול במדינה.
&nbsp
זוהי סביבה עוינת לעץ
זוהי סביבה עוינת לעץ
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא מסתדר
זוהי סביבה עוינת לעץ, אבל הוא מסתדר.
הוא מתגבר, הוא לא מוותר, הוא מסתדר.
הוא מתגבר, הוא לא מוותר.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ענתנוי

New member
שיר מקסים

ובכלל, תמיד נדמה לי שדווקא הצמחים והעצים הם הכי חכמים....

מוחשי ומופשט נבדלים זה מזה רק בנקודת המבט - כי הם שני פנים של המציאות שאנחנו חיים בתוכה. אלו רק פירושים שונים לאותה תופעה שנקראת חיים....

המפתח לגן העדן הוא "להיות עץ החיים",
ובדרך יש ארבעה שערים:
הראשון הוא להבין שכל סוף הוא התחלה, וכל מכשול הוא הזדמנות חדשה, או בקיצור לפתח נחישות והתמדה כמו עץ עירוני :)
השני הוא חידת הזהות, כי רק מי שמכיר את עצמו יכול להכיר את חולשותיו ויתרונותיו ולתכנן נכון את צעדיו. המפתח הוא "כל אדם הוא עולם ומלואו" - כי אין "נמוכים" ו"גבוהים" או מנצחים ומפסידים או מוצלחים ונחשלים. ולכן אני חוזרת ומדגישה שוב ושוב ש"אוטיזם" זו שונות ולא לקות, כי להיות אוטיסט זה להיות אדם ורק מנקודת המבט הזו יש אפשרות לשנות את המציאות.
השלישי הוא חידת המצפון, כי כולנו טובים ורעים ורק מי שמכיר בעובדה הזו יכול למצוא את שביל הזהב בהתנהלות מול אחרים. למפתח קוראים "ואהבת את רעך כמוך", ולכן כל תיוג, כל עמדה שיפוטית וכל "טיפול" הוא התנשאות, שפוגעת ביכולת להקשיב לזולת ולמצא את המפתח לליבו.
הרביעי הוא חידת היצירה כי כולנו נבראנו בצלם אלוהים וכולנו יכולים ליצור יש מאין ולברוא מציאות חדשה. למפתח קוראים "הכל צפוי והרשות נתונה" ורק מי שמצליח להגיע למקום שבן אין שום משמעות יודע איך ליצור משמעות חדשה, ולהשתחרר מכל המגבלות של החברה - כי יש חוקים שקודמים לנורמה החברתית ומאפשרים לנו לחצות לא רק את האטמוספירה בדרך לחלל אלא גם את השחיתות, הקטנוניות והרשעות שאורבת לנו בכל פינה - ואת השקרים, העיוותים והזיהומים שהורסים לנו את הבריאות....
 

arana1

New member
מוחשי ומופשט

השינוי האמיתי והמהות מתרחש ברובד נסתר
כדיאלוג משתנה ומשנה בין המוחשי והמופשט
אנשים עם זכרון טוב ויכולת הכללה טובה יודעים לזהות גם מתוך התבניות שעולות מההיסטוריה וגם מתוך השיגרה( בעצם גם הקשר בין ההיסטורי והשיגרתי הוא קשר בין מוחשי למופשט שלכן גם הוא משתנה עם הזמן) שעצם הצורה וההגדרה של המוחשי והמופשט משתנים כל הזמן,
ומה שהיא נחשב אתמול למופשט הופך למחרת למוחשי,
והדרך שבה זה קורה מגדירה בעצם את צורתו של הזמן,
אז מצד אחד יש נטייה לזהות את הגבול בין המוחשי למופשט בצורה הכי נוקשה ( יש אומרים שזו מורשתו של אפלטון ובכלל של כל הפילוסופיה היוונית הקלאסית אבל לדעתי מפילים עליו יותר מדי כי הוא בסך הכל ייצג את הלכי הרוח של זמנו,חרא של פילוסוף אגב)
אבל מצד שני מסתבר שזהו הגבול הכי גמיש ודינמי.

מציאות זו היא הבסיס, למשל, לאחת התעלומות שהכי מטריפה אנשים שעוסקים בפילוסופיה של המדע, שהיא הקשר הכל כך לא יתכן וכל כך לא מוסבר בין מתמטיקה ופיזיקה, שאין זה יכול להיות שהתחום שאין מופשט ממנו, שבכלל פותר את עצמו עקרונית ובמיוחד מכל היבט מעשי וקונקרטי או כזה שעולה מתצפיות נמצא בסופו של דבר ככלי העזר הכי משמעותי לתחום שכולו הכי מבוסס תצפיות בלתי מתפשרות בהתנהגות של החומר,
איך תחום שאין מטפיזי, מופשט\ ממנו נמצא בסופו של דבר ככלי הכי יעיל ומדוייק ומקדם לתחום הכי, מוחשי, פיזי,
איך זה שדיסציפלינה שפותרת את עצמה מלכתחילה מכל מגבלות המרחב והזמן וממציאה כאלה כרצונה ( תוך שמירה על כללי שפתה בלבד) היא זאת שבסופו של דבר מאפשרת לנו מגע הכי מדוייק עם המרחב ולכן גם משנה אותו בצורה הכי משמעותית בסופו של דבר.

לדעתי זה כי, אלוהים הוא אוטיסט, ולכן מתקיים במה שענת מכנה "זמן חלום", שזה זמן ששורשו בקשר בין החלום למציאות, בין הנראה ללא נראה, בין המוחשי למופשט, בין המותנה ללא מותנה, בין חלל ליניארי המושתת על קשר חד כיווני בין סיבה לתוצאה, קשר שמושתת על עובדת מוצקותם לכאורה של הדברים, על העובדה שיש להם נפח וחלל ומקום במרחב לבין העובדה עצם החלל והמקום בחלל הוא לא יותר מתוצאה של יחס מאוד מסויים בין הדברים, יחס הכי מופשט לכאורה, של תנועה,הקבוע הוא תוצאה של יחסי , ולהפך.
זו תפישה שדי זרה לתשתית התרבות האנושית, בוודאי המערבית, אבל פרקטית בשטח היא זאת שבעצם מאפשרת את התפתחות,
והצורך הזה לעכל מה שכל כך הכי זר הוא גם זה שגורם למאבקים המאוד קשים ואלימים מצד אחד אבל מצד שני גם מגלם את התקווה.
.
הנורמה החברתית מגלמת תפישה מאוד חלקית ומאוד זמנית של המציאות האובייקטיבית
ברגע שפסיכולוגים וניורולגים וחוקרים אחרים יתחילו לתפוש את העובדה הכל כך פשוטה הזה אז החיים של כולנו יהיו הרבה יותר קלים,
כי אז הם יקבלו פרספקטיבה אמיתית על החיים וילמדו איך לאמוד את האובייקטיבי גם מתוך החולף והזמני והחלקי
דבר שבלתי אפשרי לעשות מתוך הקונופורמיות שמאפיינת את תוצרי האקדמיה המאוסים עד עתה
כי לפחות בינתיים
חלק מהנורמה מתבטאת כדרישה בלתי מתפשרת לדבקות חסרת שאלות בכלליה
ולכן מי שישאל שאלות בלווא הכי לא ימצא לעצמו מקום והשפעה ופרנסה

אבל מי שרואה רואה שגם זה משתנה
 

1דרור ב

New member
אולי צריך להחליף את העם

או כמו שעושים כיום אצלינו באזור....כוריםבורות גדולים ויורים בעם למוות.
 
קראתי לאחרונה ספר המתאר את המצאת הנשק האולטימטיבי

שינוי גנטי בבני אדם לא חשובים,
רק משהו השתבש והם הצליחו להימלט, המוטציות הלא חשובות,
והכחידו את מרבית העולם כפי שמוכר.
המחקר לא הגיע לרמה זו (כנראה) אבל עושה רושם שהוא בדרך זו,
אז הפתרון שהצעת יוכל לחסוך את הצורך לחיות חיים שאנחנו מובלים אליהם בעל כורחנו ע"י קבוצת אינטרסנטים.
ומה נגיד אח"כ ? בסה"כ עשינו את מה שאמרו לנו לעשות.
מעניין, כששומעים את זה בדיעבד , יש נטייה להזדעזע....
 

1דרור ב

New member
קראתי את כל הספרים של

המרקיז דה סאד.יש בהם אמת פשוטה ותשובה לא פחות פשוטה לשאלה למהאנשים מעדיפים גיהינום על גן עדן.מי שמחפשמוסר וצדק ,נידון לחיים ארוכים של סבל,זה לא ישתנה בקרוב....
 

1דרור ב

New member
לי אישית זה נראה די הוגן

אבל לא כדאי להסיק מזה כלום על הכללכי אני חרא של בן אדם,גנבתי,רימיתי,שיקרתיועוד מיני חטאים ששולחים אותך ישר לגיהינום.
 

arana1

New member
אני גנבתי ומכרתי סמים והרגתי המון אנשים

עדיין יתכן ויש לי סיכוי לחיות בגן עדן
ככה לפחות אני רוצה להאמין
אולי גם כי אני כנה ונדיב ולא שקרן ולא מנסה לרמות אף אחד ומעולם לא בחרתי באלימות מרצוני החופשי כפו עלי לממש אותה בשם הערכים המעוותים של החברה
ובעיקר בגלל שאני מאוד משתדל לחפש את הטוב גם במחירים הכי לא משתלמים בעולם
 

גור42

New member
מה שעשית בעבר (ובוודאי מה שעשית מתוך כפייה) לא יפריע לגן-עדן

מה שאתה עושה היום, לעומת זאת...

אם אתה גונב היום מאנשים חפים מפשע (ופירטאיות זה בהחלט נחשב) ועושה זאת מרצונך החופשי, שום תירוץ לא יעזור לך. וכנ"ל אם אתה דן את משפחתך לחיי עוני וסבל בגלל אמונות שמעולם לא טרחת לבדוק.

כמובן שאני לא בוחן כליות ולב, ואין לי שום זכות (או יכולת) לשפוט אותך. אבל אני כן יכול להעיר לתשומת ליבך, שלפחות מאיפה שאני עומד, המצב לא נראה טוב. תעשה עם זה מה שאתה רוצה (והלוואי שאני טועה).
 

arana1

New member
לדעתי פיראטיות מקנה לי מקום בגן עדן

כי היא מבוססת באמונה נלהבת ועמוקה בחופש המידע והיצירה ובקיום המבוסס על כלכלה הרבה יותר נאורה מהאמונה בקקפיטליזם שיזכה דווקא את מאמיניו ,כולל אותך, בגהנום המגיע להם

מהמקום שבו אני עומד דווקא עמדות כמו שלך נראות לי כסיבה מאוד טובה לירות בעצמי
ולכן אני נשמר מהן כמו מאש
ואפילו יותר

משפחתי חיה יפה מאוד גם בגלל נדיבותי וכשרוני ומקווה שמצב זה ימשך למרות אנשים כמותך
 

גור42

New member
בדיוק בגלל טיפוסים כמוך, לאמנים אין מה לאכול

ואני לא חושב שקפיטליזם זה כל-כך נהדר. אבל אני כן חושב שמי שמונע ביודעין מאנשים טובים והגונים להתפרנס, בעולם שבו החיים שלהם תלויים בזה, הוא אדם רשע.

ומה זה החרטא הזה "משפחתי חיה יפה מאוד גם בגלל נדיבותי..."? רק לפני כמה שבועות סיפרת כאן עד כמה אתה מודאג ממצבכם הכלכלי. אז פתאום עכשיו הכל טוב? מסתבר שאתה לא רק גנב, אלא גם שקרן.
 

arana1

New member
לאמנים אין מה לאכול בגלל שאתה מבלבל בין אמנות למסחר

זה שאני מודאג לא אומר שאני לגמרי חסר אונים
אני אדם שמנסה גם להתמודד לפעמים
ועד היום הצלחתי בזה במידה שהיא סבירה , אפילו מאוד, בהתחשב בעובדה שבניגוד לרוב האנשים כאן אני מנסה גם להיות בן אדם לפעמים

מי שנהנה מהתמלוגים זה לא האמנים שמקבלים ברוב המקרים אחוזים בודדים
מי שנהנה מהקטע שאותו אתה מאליל כאן זה בעיקר החזירים השמנים והמנוונים שמתמחים רק בדבר אחד, בלהתעלק על כשרונם של אחרים
ולכן יותר ויותר אמנים, אמיתיים, עוברים למגע ישיר וחסר תיווך, שאפשר גם בזכות הרשת, שאגב, נבנתה בעיקר בזכות מאמציהם של אנשים שבגלל שהם יוצרים אמיתיים אפילו לא ניסו לרשום את פירות יצירתיותם כפטנטים אלא פעלו בנדיבות האופיינית לאנשים שבאמת יודעים ומודעים ומכבדים את שורשי היצירתיות

גם אני, כמו לא מעט מתכנתים, תרמתי אלפי שעות בחינם ובחשק ובתשוקה ובעניין אמיתי לטובת ובהתאם לאהבתי ליצירה טכנולוגית
אני מאמין שעולם ללא כסף הוא עולם הרבה יותר מדוייק ומבוסס כלכלית ומוסרית ויצירתית ולכן אני פועל בשם עקרונות שמצויים הרבה מעבר להשגה של בורגני מסוגך
אז כן, נדרשת מעט הקרבה וסיכון על מנת לקדם עולם כזה אבל זה טעם החיים של מי שנוגע ונגע ביצירה אמיתית

אגב
גם כשפיסלתי וציירתי לא הייתה לי שום בעייה לתת ולחלק עובדות בחינם
וזה למרות העובדה שגם הציעו לי כסף וגם הייתי זקוק לכסף
גור
לא כולם מושחתים כמוך
למזלו של העולם
 

גור42

New member
אתה לא מעודכן. יש היום הרבה אמנים שעובדים באופן עצמאי.

בימינו זה ממש לא בעיה להוציא לאור דיסק או ספר או כל דבר אחר באופן עצמאי, ויש אמנים רבים שעושים את זה. כבר ניהלנו את הדיון הזה בעבר, ואתה אמרת שלא תהיה לך שום בעיה לגנוב גם מהם.

ועם כל הכבוד, לא ברור לי מה "מושחת" בזה שבן-אדם רוצה להתפרנס מהאומנות שלו. אתה מעדיף שאני אגווע ברעב? שאקבץ נדבות? או אולי אתה מעדיף שאלך לעבוד כשכיר אצל מישהו שרוב הסיכויים שיהיה באמת מושחת, ואהרוג את עצמי מהבוקר את הערב, ואז לא יישאר לי אנרגיה להשקיע ביצירה?

אתה צועק "מושחת! מושחת!" אבל אני לא רואה אותך מציע שום אלטרנטיבה. ואני מתכוון לאלטרנטיבה שאפשר ליישם כאן ועכשיו בעולם האמיתי, ולא לחזונות אוטופיים רחוקים (שכבודם במקומם מונח, אבל אי-אפשר לשלם איתם את החשבונות). אין לי בעיה עם לקחת סיכונים, אבל גם אלטרנטיבה מסוכנת לא הצעת.

בוא ואשאל אותך שאלה פשוטה:

מה *אתה* עושה בעניין הזה? אני מניח שאתם הולכים למכולת ומשלמים חשבונות ומיסים בדיוק כמו כל אחד אחר. והכסף הזה צריך להגיע מאיזשהו מקום. מאיפה לדעתך הוא אמור להגיע? אתה יכול לדבר מכאן ועד להונולולו על "עולם ללא כסף", אבל like it or not, אתה זקוק לכסף כדי לחיות.
 
ארנה, זוכר שהיינו ילדים היה סחר חליפין בלי 4 מתווכים בדרך כך

שאפשר היה לקנות מוצר ב-10 אג' והיום בגלל המתווכים שבדרך זה עולה 10 ש"ח ?
ואם אוכל בדוכן פלפל ידוען המחיר קופץ בלי פרופורציה,
כשהיינו קטנים הילדים היו הידוענים
לא אף אחד אחר.
 

arana1

New member
זוכר טוב מאוד, הייתי מקבל לירה לבזבוזים וחוגג עליה כל היום

 
אני זוכר שב-25 אג' הייתי חוגג

ומי מתייחס היום סופר שמוציא ספר ? או דיסק לזמר ?
צריך לממן קודם את הבונוס של אני לא זוכר את שמה מסטימצקי.
ומה שנשאר לעובדים.
מה נשאר ליוצר ?
אז חוקקו חוק אבוסרדי מחיר מינימום לספר, כדי שמי שלא גומר ת'חודש לא יקנה יותר ספרים.
יוכל לקרוא רק ספרייה.
אז על איזה שינוי בעולם מדברים ?
כן אמן יכול להפיק בעצמו אבל לא יראה שקל בסוף יום אם הוא לא מוכר וידוע.
גם אם כן בודדים מרוויחים באמת למחייתם.
 
למעלה