גן העדן האוטיסטי

[ענתנוי]

גן העדן האוטיסטי

זכיתי להרבה כינויי גנאי וקללות בגלל שהבטחתי לכאורה את גן העדן האוטיסטי -
אבל "גן עדן" זה מצב ולא מקום,
הדרך היא מסע ייסורים רצוף מלכודות ומכשולים שמובילה לגיהנום,
ורק מי שנשרף באש הגיהנום יכול לשרוד באור הנורא של הידיעה השלמה.

כי ההבדל בין חושך לאור הוא רק הבנה....

מי שחי באור לא זקוק לחברה ולכן הוא מוגדר כ"אוטיסט", אבל מי שמוגדר כאוטיסט לא בהכרח חי באור - כי יש הרבה סיבות לאי התאמה חברתית......

 

[רונן שפירא1]

לא יודע מי קילל אותך ומי קרא לך כינויי גנאי

הדבר היחיד שכתבתי שאת טועה במה שאת כותבת ומטעה אחרים...
וגן עדן קיים רק לאחר המוות, אם הוא ישנו.
בדרך צריך לחיות את החיים כאן ועכשיו ולנסות ולשפר אותם.
אני דווקא מכיר הרבה אוטיסטים שצריכים מאוד חברה אבל לא יודעים איך לעשות את זה....

 

[שייך למיעוט]

הדרך לגהנום רצופה כוונות טובות בעיקר של חמורים שקופצים בראש

איך נתתי לעצמי מחמאה, הא!!!
גן העדן האוטיסטי האישי - כאן, מתחת לאף.
להביא אותו לידיעת כולם זה הקושי האמיתי
ועל פועלך לחשיפה זו

 

[dina199]

 

[טסרקט]

ענת תודה על מה שאת עושה למען אוטיסטים

מאוד קשה לשנות את המצב הקיים, ולדבר ולעשות עבור מי שהסביבה לא מבינה אותם, והדרך רצופה במכשולים. תבורכי על פועלך וכל הכבוד, את עוזרת להרבה אנשים

 

[dina199]

אמנם לא קשור לנושא הפורום

אבל קשור לקושי של לשנות מצב קיים. קראתי אתמול כתבה על 'שמנופוביה' יחס החברה השלילי לשמנים. והמעליבים העיקריים הם הרופאים. קודם כל הרגשתי הזדהות כי קיבלתי מרופאים בדיוק אותו יחס מעליב. וחשבתי גם על הפורום ועל הא"סים כי שם היה מדובר על אגודה חדשה שמנסה לשנות את היחס לשמנים.

 

[טסרקט]

כנראה שאין ברירה ורק אם אנשים יתקוממו

יקבלו את היחס הראוי ויתרחש השינוי. כל עוד מצפים שזה יגיע מלמעלה, זה לא יגיע. ככה כשמדובר בשמנים וגם באוטיסטים, כל עוד אנחנו משלימים עם היחס השלילי ושותקים, הוא ימשיך.

 

[dina199]

 

[1דרור ב]

מחפשים את המפתח

לפי השיר הידוע יכול להיות שלמילים יש יותר ממשמעות אחת.בנתיים המדרגות לגן העדן אולי נבנות
בעצלתיים,אבל כדאי כבר למצוא את האיש עם המפתח המתאים לדלת.

 

[ענתנוי]

יש מפתח

אבל כמו בשיר של חווה אלברשטיין "עץ של כוכבים" - כולם קונים רק גזר וכרוב.....

 

[שייך למיעוט]

מפתח מופשט, לא חומר. איך נקבל דבר מופשט ובלתי נראה ?

אולי יש לו שיניים בזנב...
איתמר והארנב נפגשים

 

[arana1]

היחס בין המופשט והמוחשי, בין הנראה והבלתי נראה,הוא כל העניין

הנראה והלא נראה משנים אחד את השני כל הזמן דרך היחס המשתנה ביניהם
אוטיזם זה סוג מאוד מסויים של יחס בין נראה לבלתי נראה
בין מוחשי ולמופשט
במקום לשנות את היחס הזה כדי שיתאים לנורמה
כדאי לנסות ללמוד אותו ולהשתנות איתו ודרכו
וזה לא קורה גם בגלל שחלק מהותי מהיחס בין הנראה לבלתי נראה הנורמטיבי מתבטא כנתינת משקל עודף ומופרז לשליטה ולכפיה ולבטחון עצמי מופרז שאין מאחוריו כלום למעשה

 

[שייך למיעוט]

רגע, אתה רוצה להגיד שלאנשים אין באמת יכולת לשלוט על חייהם ?

ולא על חיי אחרים אפילו לא בכפייה ?
אז איך מצליחים להוביל לכך שאחרים נוטלים תרופות ?
הרי זו שליטה מובהקת,
אפילו שלא לזה התכוונו....

 

[arana1]

רוצה להגיד שלאנשים אין שליטה על הצורך שלהם לשלוט באחרים

וכשהם ישתחררו מהצורך הזה אז אף אחד לא יצטרך תרופות

יש הבדל בין הצורך לכפות את נוכחותך על האחר לבין יכולת אמיתית לחיות את עצמך כאדם חופשי
הבדל אין סופי אפילו

 

[שייך למיעוט]

שוב לולאה, לא ניתן לבטל את השליטה בצורך,

כי אז האדם ימצא עצמו יוצא כנגד כל מוסכמות החברה שהוא חי בה.
מי שמבין זאת מבין שאין טעם בחומר מעבר לשימוש שוטף, אין טעם לאגור עוד ועוד
זה בדיוק הפוך מכל מה שמלמדים מינקות.
מצד שני לא נראה לי שאפשר לעשות את זה בשיטת הסלמי, לפעול כל פעם קצת, בקטנה,
או שמבינים
או שלא.
הבחירה בידנו באיזה מסלול נבחר.
למען תועלת אישית לטווח הקצר
או
למען כולנו, העולם של נכדנו ....
יש לחז"ל כמה סיפורים יפים בנושא
אולי אצליח למצוא אותם.

 

[arana1]

ניתן, זה מתבטל מעצמו, עם הזמן,ככה כל הלולאות נפתרות

מצירוף של נסיבות וסיבות שחלק תלוי בנו וחלק לא
במידה מאוד מסויימת ומאוד משתנה
הגאווה השחצנית של האנשים מונעת מהם לראות את זה
אבל מצד שני בגלל שרוב הזמן הם נופלים על האף
אז לפחות חלקם מתעוררים
לאיטם
או לפחות קצת

ברור שאהבה זו עברה על כל מוסכמות החברה
זה חלק מהעניין
אבל גם משום כך החברה משתנה עם הזמן
כי אנשים מחפשים מוצא מבדידותם
ולשם כך מוכנים אפילו לעשות מעשים נואשים ולא ראויים
כמו להיות קצת שונים מכולם

מצד אחד זו בחירה ומצד שני לא
וככל שעובר הזמן היכולת האנושית לפעול גם למען מה שמעבר למיידי ומעבר לקצה האף משתפרת
כמובן שאנשים שונים מזהים בצורה שונה את מה ההבדל בין הטווח הארוך לטווח הקצר
וזה חלק מהבעייה
לי למשל נשמע כאילו רוב האנשים ובוודאי רוב האנשים בפורום הזה חושבים שמה שיש היום זה גם מה שיש מחר
שזה מאוד אופייני לצורת הכללה הנורמטיבית
שהיא מאוד לא דינמית
אבל כאמור
גם זה משתנה עם הזמן

 

[שייך למיעוט]

זמן, ואפשרות לראות שיש אלטרנטיבה בחיים ע"י דוגמה מהאחרים

כתבתם פנינים
אתה וענת
לאט לאט
יפנימו
קצת אנחנו
קצת
הילדים והנכדים והנינים
עד שנחייה בחברה שקמים בבוקר עם חיוך
ולא בגלל שיש דירת פאר ואוטו מסנוור

 

[שייך למיעוט]

לולאה ושליטה

יש לי דימוי ללולאה, של סמל האינסוף, 8 אופקי.
צד אחד שולט, צד שני נשלט
באמצע נקודת האיזון
קטנה ובלתי נראית
חופש
בחיים אין משהוא סטטי, הכל בתנועה.
מה שסטטי, קבוע, לא חי, מת.
כדאי לשאוף לנקודת האיזון
לחיות חיים בלי לשלוט ובלי להיות נשלט
ולהרוויח חיים של יצירה, לראות את הזרימה בעולם
את ההשתנות
את החיים
ממקום של
חופש.

 

[ענתנוי]

אין שולט ונשלט

יש "עולה" ו"יורד" או "מפרק" ו"מחבר" או "הורס" ו"בונה".
ברגע שמבטלים את הערכיות ומאזנים את המושגים מאבדים גם את ההבדל בין "טוב" ו"רע" ונשארת רק ראיה צלולה.
ובמצב הזה, בנקודת האיזון של האינסוף, שאני קוראת לה "עין הסערה" נעלמת גם ההפרדה בין "חי" ל"מת" ונשארת רק הוויה נצחית שיכולה ליצור את המציאות שלה ולצייר את המציאות שסביבה.

וזה חופש.....

 

[שייך למיעוט]

אכן כן, מה שכתבת זה הדבר עצמו.

אבל רובנו עדיין חיים במציאות של שליטה מדומה על עצמנו, על האחר, ולכן גם נשלטים ע"י הזולת.
אחרי ההבנה של זה, הפיצול העצמי, ההפרדה המדומה, אם נוצרת כזו, אפשר להתחיל להבין עוד.
דוגמה ? להבין שתקשורת היא אינסופית ולא מוגבלת לשפה שלמדנו ואנו חושבים שאין בלעדיה.
עוד דוגמה ? אם אני רוצה שיכבדו אותי, עלי לכבד את האחר.
אבל מה, אנחנו מדברים על שנות השישים, עשו אהבה - לא מלחמה,
ופה כידוע זה פורום אוטיזם,
אז לחבר את הדברים צריך דרכים "מוזרות",
המוסיקה ששלומית מביאה,
העמידה הנחרצת של ארנה
וכמובן הקבלה וההכלה שלך את הדברים.
ככה לכל אחד שקורא יש דרכים שונות לראות את הדבר עצמו
ירצו יגידו אהבה
ירצו
יפנימו בשתיקה ויישמו.