גןקאן
לפני שהגעתי לפה, חשבתי שזה משעשע שיפניים תמיד שואלים "מה, בארץ שלך נכנסים עם נעליים לבית?". כלומר באופן כללי ידעתי שיש את ההבדל הזה, בארץ ובהמון מקומות אחרים, נכנסים עם הנעליים לבית וביפן לא. אבל אני לא יכול להגיד שהבנתי ממש מה היפנים חושבים או מרגישים כלפי הליכה עם נעליים בבית. זה כי כל חיי הלכתי עם נעליים בבית. ועכשיו, שלושה חודשים אחרי שאני פה... אני לא מבין איך חייתי עד עכשיו. איך כל יום הסתובבתי ברחובות זרועי הקקי ומצופי מיץ הזבל של תל אביב ובמיוחד דרום תל אביב ופלורנטין, ואז נכנסתי הבייתה עם כל זה מתחת לנעליים והסתובבתי בכל רחבי הבית. בשבילי, עכשיו, אולי כדי שישראלים שלא חוו את זה יבינו איזו הרגשה זאת, בשבילי עכשיו להכנס עם נעליים לבית שקול בישראל ללהכנס עם נעליים למיטה. משהו כזה. כל הבית פה מרגיש כל כך מופרד מהרחוב באופן מוחלט, הרגשה טובה. וזה כשהרחוב פה תכלס לא כזה מלוכלך כמו רחוב טיפוסי בתל אביב. יהיה לי כזה שוק כשאחזור לארץ
, אני כבר צופה את זה.
לפני שהגעתי לפה, חשבתי שזה משעשע שיפניים תמיד שואלים "מה, בארץ שלך נכנסים עם נעליים לבית?". כלומר באופן כללי ידעתי שיש את ההבדל הזה, בארץ ובהמון מקומות אחרים, נכנסים עם הנעליים לבית וביפן לא. אבל אני לא יכול להגיד שהבנתי ממש מה היפנים חושבים או מרגישים כלפי הליכה עם נעליים בבית. זה כי כל חיי הלכתי עם נעליים בבית. ועכשיו, שלושה חודשים אחרי שאני פה... אני לא מבין איך חייתי עד עכשיו. איך כל יום הסתובבתי ברחובות זרועי הקקי ומצופי מיץ הזבל של תל אביב ובמיוחד דרום תל אביב ופלורנטין, ואז נכנסתי הבייתה עם כל זה מתחת לנעליים והסתובבתי בכל רחבי הבית. בשבילי, עכשיו, אולי כדי שישראלים שלא חוו את זה יבינו איזו הרגשה זאת, בשבילי עכשיו להכנס עם נעליים לבית שקול בישראל ללהכנס עם נעליים למיטה. משהו כזה. כל הבית פה מרגיש כל כך מופרד מהרחוב באופן מוחלט, הרגשה טובה. וזה כשהרחוב פה תכלס לא כזה מלוכלך כמו רחוב טיפוסי בתל אביב. יהיה לי כזה שוק כשאחזור לארץ