גמילה ממוצץ

[אפרת 123]

גמילה ממוצץ

בתי בת 3.5, בת יחידה.בכל פעם שהיא חוזרת מהגן היא דורשת מוצץ, ובמצבים של תסכול או כשהיא לא מקבלת מה שהיא רוצה, זה פשוט מרגיע אותה. איך ניתן לגמול אותה בהדרגה ממוצץ, או למצוא תחליף מרגיע אחר?

 

[לאה_מ]

למה לגמול?

את אומרת שהמוצץ מרגיע אותה. למה את רוצה לגמול אותה מזה? אני מבינה שהיא משתמשת במוצץ רק בבית ורק במצבים שהיא זקוקה להרגעה - זה נשמע לי שימוש מאד נכון. אני אישית לא הייתי מנסה לגמול אותה. תני לה להעזר במוצץ עד שהיא תרגיש מוכנה. ולמה את חושבת שתחליף מרגיע אחר הוא טוב יותר מאשר מוצץ? (אני שואלת באמת, לא כהתגרות).

 

[vered4]

מצב דומה אצלינו

וגם אני הייתי שמחה לצמצם למינימום את השימוש במוצץ, בגלל שהצורה שהוא מחזיק את המוצץ בפה- ממש "מוציאה את השיניים החוצה". אצל הגדולה היה מצב דומה, היא נפרדה מהמוצץ בגיל 3, ועד גיל 4 השיניים ממש חזרו למקום.

 

[ליליה והגמדים]

זו לא פעם ראשונה

שאנחנו מסכימות בנדון

 

[אפרת 123]

../images/Emo51.gif

את צודקת, כנראה שזה לחץ מהסביבה שמשפיע עליי . אני אנסה לתת לזה עוד קצת זמן.

 

[שחר של עמית]

לדעתי, אין טעם בגמילה ממה שמרגיע

הגמילה תגיע בבוא היום, ועדיף שמתוכה. ואני מצרפת לך לינק לשרשור שבו נדונה סוגיית המוצץ.

 

[MayaShuShu]

יש לנו אותו בעיה הבת שלי בת 4..

עוד כמה שבועות.. אם אין לה מוצץ היא מוצצת אצבע שזה נראה לי הרבה יותר גרוע.( בעלי מצץ אצבע עד גיל 15) גם אני בדילמה ניסינו הכל כולל שוחד - תקבלי אופנים /סקוטר.. פעם בשבוע היא אומרת מחר אני זורקת וכמובן שניה אחרי זה היא רוצה מוצץ. השאלה אם זה יעבור? אני כבר לא יודעת..

 

[לאה_מ]

מתי שהוא זה יעבור...

סביר להניח שהיא לא תעמוד מתחת לחופה עם מוצץ

אבל ככל שהלחץ לגמול אותה ירד, הסבירות שהיא תגמל מעצמה, לדעתי, תעלה. אני כן בעד להציב גבולות לשימוש במוצץ - אפשר רק בבית או רק במיטה או רק בסיטואציות מסויימות - אבל לדעתי אין דרך לאסור על ילד למצוץ מוצץ אם הצורך במציצה קיים אצלו - זה רק יגרום לצורך הזה להתבטא בצורה אחרת (והנה, את אומרת שבאין מוצץ היא מוצצת אצבע). היא לא זקוקה לתמריץ מכם להגמל מהמוצץ (תקבלי אופניים) - היא זקוקה לתמריץ פנימי שלה, לאיזו התגברות שלה על הצורך המסויים הזה בהרגעה והחלפתו בשיטת הרגעה אחרת. זה לא יבוא מכם - רק ממנה.

 

[ליליה והגמדים]

יש נושאים....

שאני קוראת את תגובותייך רק אחרי שכתבתי את שלי כדי שלא יגידו לי שהעתקתי

 

[ליליה והגמדים]

זה לא "גרוע"

חוששתני שלהגדיר את זה כ"גרוע" מייצר עמדתיות מול הילד/ה, שעלולה לפגוע בתפיסת ה"אני" שלה/ו. זה ממש לא גרוע. זה טבעי ונכון לאותה/ו ילד/ה. ברגע שתגני אותה על זה את עלולה לפגוע בה במקומות חיוניים לבניית האישיות שלה מחד, ולקבע את ההרגל כמחאה (ע"ע בן זוגך) מאידך.... תני לה למצוץ מוצץ. אפשר להגביל את זה הבית, לפני השינה וכולי. כשיגיע רגע של בשלות, הגמילה תהיה קלה וטבעית יותר.

 

[ליליה והגמדים]

נעמה והמוצץ

http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=11769

 

[אפרת 123]

../images/Emo51.gif

תודה על התייחסות, יש גם את "עדי, אבא וארבעים המוצצים"ת בהוצאת כתר,אבל הדרך מקריאת הספר להפנמה אישית ארוכה וממושכת.

 

[מ א י ה ועוד3]

אצלנו, הגבלנו גיאוגרפית

למיטה. היא יכולה ללכת לשם מתי שהיא רוצה. הבעיה העיקרית היא, שאז היא כמעט ולא יכולה לעשות שום דבר אחר. ולכן זמן המציצה מוגבל (על ידי עצמה, לא על ידי). המטרה היתה למנוע שקיעה מול הטלביזיה במעין טמטום חושים קל, היא לא היתה ממש תקשורתית עם המוצץ בפה. בשלב הבא, היא למדה להרגיע את עצמה בלי מוצץ בסלון או בחדר המשחקים, כדי לא להפסיק מה שמענין אותה. אחר כך הפסקנו לקחת מוצץ מחוץ לבית גם למקרי חירום. היום היא מוצצת מוצץ רק במיטה שלה לפני השינה, בערב או בצהריים בשבתות. גם באוטו היא נרדמת ללא מוצץ. אני מקווה לשכנע אותה ללכת לישון עם המוצץ ללא מציצה, בשלב הבא, לקראת הקיץ וההגמלות משנת צהריים שבטח נצטרך לעשות לקראת הגן העירוני. ככה היה גם עם הבקבוק שלה, שהיא פתאום התחילה לחבק במקום לשתות ממנו. הגענו למצב שהיינו נותנים לה בבוקר בקבוק ריק (!) כדי להתחבק איתו, ואחרי תקופה מסויימת ביקשנו ממנה לוותר עליו, כשהקטנים נולדו ורצינו את הבקבוק. בכל מקרה, כדי להרגע צריך ללמד אותם "טכניקות": תנשמי עמוק, בואי נפסיק רגע את הבכי ותספרי לי מה קרה, אולי תתחבקי איתי, רוצה לשתות קצת, את רוצה לבחור משהו אחר בעצמך וכו'.