גמילה- התיעצות

לאה_מ

New member
מהרגע שילד מודיע שהוא עשה קקי

או אפילו מודיע בזמן שהוא עושה או ממש לפני, ועד שהוא בשל לגמילה מחיתול, יש מרחק, והוא יכול להיות גדול. אני לא אומרת שזיהוי צרכים בחיתול הוא לא איזשהו שלב מאד מוקדם, אבל זה סימן אחד מני רבים שצריכים להיות כדי שילד יהיה בשל לגמילה מחיתולים. אל תתנו לסימנים האלה לגרום לכם להתלהבות יתר. מה שכן, אם את חוששת לפספס איזו בשלות שלה, שימי סיר בסלון ותראי מה יקרה (אולי אלדורית תוכל לפרט טוב יותר בנושא הזה, כי הילדים שלי נגמלו כולם אחרי גיל שנתיים, ולילי של אלדורית בת 1.9 וכבר כמה חודשים עושה (גם) בסיר).
 

עמית@

New member
תמר אותו דבר בדיוק.

ואני נותנת לה להסתובב די הרבה ערומה, אני שמה לב שכשהיא צריכה קקי היא קופאת במקום ומבקשת חיתול, אז אני מחכה בנתיים עם כל העסק, מסתפקת בתשומת לב להודעה שהיא נותנת (ז"א, להגיב מייד להודעת הקקי ולהחליף מייד חיתול ולדבר על זה כי להבדיל את זה ולא לתת לה "להרדם" בעניין הזה, לאחרונה- אגב- היא מודיעה גם על פיפי) אני מאיינה שבמשך הזמן זה יתגלגל מעצמו.
 

כרמית מ.

New member
אל תגמלו, רק תנו להסתובב עירומים

ברגע שמגדירים "גמילה", מכניסים לחצים, כי יש "פספוסים", אבל שלב חשוב בדרך לכל גמילה זה להסתובב עירום, ולהרגיש מה קורה ומתי, ואם ההורים מוכנים להרטבות/קקי לא רק בסיר/שירותים, ולא נלחצים מזה, אז שום רע לא יכול לקרות מהשארות עירום (או בלי חיתול, תלוי במזג האוויר), ורק טוב יכול לצאת מזה. הבן שלי בן שנה וחודשיים. יש ימים שהוא בלי טיטול בכל השעות שאינו בגן (16:00 עד 7:00 למחרת). כשהוא צריך פיפי או קקי אני לוקחת אותו לעשות, לפעמים אני גם מפספסת אותו, ואז יש שלוליות... מנקים וממשיכים הלאה (גם בגמילה מאוחרת יותר זה קורה). (ויש ימים שהוא בעיקר עם טיטול). בגן אני עוד לא יכולה להתחיל כי הוא לא מבקש באופן מילולי (עוד לא מדבר מספיק בשביל זה...) וזה דורש הרבה תשומת לב, שאני לא יכולה, לצערי, לצפות שתהיה בגן. (אה, אבל הבן שלי כמעט מלידתו ללא טיטול כשאני יכולה (אבל עד לאחרונה זה היה מעט, שעה פה-שעה שם +לילה), ואני לוקחת אותו לעשות פיפי/קקי).
 

אלדורית

New member
../images/Emo45.gif נשמע לי נכון

לא לצפות שמהרגע שמפסיקים להשתמש בחיתולים הילד ידע מיד מה לעשות (ומגדילים לעשות אלה שמחכים שהיוזמה להפסיק להשתמש "תבוא מהילד"--מענין שאף אחד לא מחכה שהילד יהיה מסוגל להכין לעצמו סנדויץ' לפני שאפשר יהיה לחשוף אותו למוצקים). הלחץ בענין הפספוסים הוא שאלה של התייחסות הסביבה. לילד עצמו אין סיבה להלחץ. גם לא מהרטיבות. אם ההורים באמת לוקחים את זה בלי לחץ, אין מניעה להתחיל בגמילה מוקדם מהרגיל. חוץ מזה תחשבו רגע על חיתולים: זה נראה נורא נורא לא נוח! מתחיל הקיץ--כמה מכם היו רוצים להסתובב עם צמר-גפן מנויילן בין הרגליים ומסביב לבטן? בלי להזכיר את הנזק הסביבתי והכלכלי, ככל שמקדימים להפטר מהדבר המגעיל הזה, כן ייטב לכולם.
 
בדיוק על זה חשבתי אתמול - על כמה

חיתול לא נוח בקיץ החם והדביק ומלא הלחות שלנו. קיבלתי פה עצות חכמות. באמת אתחיל מלתת לולהסתובב ערום או בלי חיתול כמה שיותר שעות במשך היום. כשאני בעבודה אמא שלי מטפלת בו והיא גמלה 3 בנות בגיל מוקדם ובהצלחה... וכמו שאני מכירה את בנזוגי ואותי לא ממש נילחץ מפספוסים. פשוט ננגב ונמשיך הלאה....במקביל נראה לי שנקנה סיר שיהיה בבית.
 

אלדורית

New member
סיר, או למעשה סירים

שיהיו מפוזרים במקומות נגישים בבית. ישבנון אמנם יותר נוח להורים (לא צריך לרוקן ולשטוף כל פעם), אבל פחות נגיש לילד. מצריך גם טיפוס, ולשבת בגובה כזה--זה יכול להיות קצת מלחיץ בהתחלה (תארי לעצמך לשבת על אסלה בגובה של מטר וחצי בערך--זה בערך היחס של האסלה הביתית לגודל של הילד). יש אפילו בשילב סירים שעולים בערך 20 שקל: מה שחשוב לשים לב זה שהם יהיו יציבים ולא יתהפכו אחורה בקלות, עם שוליים רחבים שנוח לשבת עליהם ולא "חותכים" בפולקע'ס. לנו יש אחד פושטי של צ'יקו (יציב ורחב, מאוד אהוב) ואחד יוקרתי יותר שהופך אח"כ לישבנון (גם נוח מאוד, ואפילו עם ידיות). הקטנה מעדיפה דווקא את הפושטי, אבל אין לה התנגדות ליוקרתי. באשר להערה שבגמילה מאוחרת יש פחות פספוסים: יכול מאוד להיות. עדיין נוחותו של הילד קודמת לזאת של הוריו (ובכסף שתחסכו על חיתולים--מה שלא יתבזבז על כביסות--תשלמו לעוזרת עוד שעתיים בחודש...). חוץ מזה, נניח שאני מוכנה לספוג פספוסים רבים בין שנה וחצי לשנתיים. אחר כך אני מרוויחה את כל שנתיים-שלוש, בלי חיתולים ובלי פספוסים, בעוד שלו הייתי מחכה הייתי אולי סופגת פחות פספוסים אבל מתעסקת עם חיתולים הרבה יותר זמן. ככה ששוב זה חוזר לשאלה של מוכנות ההורים לספוג: ואת נשמעת לי מוכנה.
 
וכאילו כדי לחזק את הכיוון עליו אני

חושבת, מיכאל אתמול, בזמן שעשה קקי, אמר לי "טטי, טטי" תוך שהוא נוגע בחיתול וכאילו מנסה להוריד אותו. הוא מעולם לא הכריז מעצמו תוך כדי.... והוא גם הולך לאסלה, מסתכל פנימה ואומר "פיפי, אבא/אמא". בקיצור לאחר שיחה עם הבנזוג (וקריאת השרשור) הוחלט לרכוש סיר או שניים ולתת לו להסתובב ערום כמה שניתן ברחבי הבית.
 

לורליי43

New member
אבל בגמילה מאוחרת זה קורה הרבה פחות

וזה לתקופה ממש קצרה יחסית, כאן זה יכול להיות גם חודשים. נראה לי גם שיכולה להיות בעיה (מבחינת הלמידה) כשהורדת הטיטול היא לא מלאה. עוד דבר שלא ברור לי- אם בעצם האחריות היא על ההורה, וההורה צריך להיות כל הזמן בהכון ובהקשבה לשניה שהילד צריך פיפי, הילד מתרגל שזו לא האחריות שלו, לא?
 

כרמית מ.

New member
האחריות עוברת בהדרגה, כמו בכל דבר

גם באוכל, התינוק עובר מתלות מלאה בנו (הוא בוכה, אבל הפרשנות עלינו. גם עם הצרכים זה ככה, רק שאנחנו לא מצפים ולכן לא יודעים לפרש), לדרישה ברורה לאוכל, לעצמאות הולכת וגוברת. בשינה - בתחילה הוא זקוק לעזרה בשביל להרדם, לאט לאט האחריות להרדם עוברת אליו, ואח"כ גם האחריות להחליט מתי ללכת לישון וכמה לישון (זה לוקח הרבה זמן...). בלבוש - בתחילה אנחנו עושים הכל, בהמשך הוא "עוזר" לנו להלביש אותו (מושיט יד כשצריך וכו'), אח"כ הוא מתלבש לבד ובוחר בגדים לבד, עם הכוונה שלנו ועד עצמאות. זה התהליך של גדילה והתבגרות. גם בצרכים - בתחילה הוא מאותת אך זקוק לנו כדי שניקח אותו, בהמשך הוא כבר יכול לסמן בצורה ברורה יותר או אפילו ללכת בעצמו, אבל זקוק שנפשיט ונלביש אותו, ובהדרגה הוא הופך לעצמאי ואחראי לעצמו, וזקוק רק לניגוב, ואח"כ גם זה לא. נכון, כשמתחילים בגיל צעיר מאד, התקופה שבה האחריות היא עלינו, ועימה גם הפספוסים, לעיתים קרובות ארוכה יותר. מצד שני, ברגע שיודעים שהם מבקשים מגיל צעיר, קשה להתעלם. מעבר ל"הרגלי נקיון", זו תקשורת. וגם - הרטבה של תינוק קטן היא הרבה פחות בעייתית (ומסריחה) מהרטבה של פעוט. אם עושים את זה באופן מלא (את צודקת שטיטול חלקי מקשה על העניינים, אבל זו פשרת-המציאות שלנו), גם כמות הפספוסים מתמעטת מאד כעבור זמן. לא שבועיים... אבל כמה חודשים. מכירה גמילות "סטנדרטיות" ארוכות יותר...
 

אלדורית

New member
אגב אחריות בענין הסיר

גיליתי שכל הפספוסים של הקטנה קורים כשהיא לבושה בתחתונים ובמכנסיים. כשהיא מסתובבת ערומה או חצי ערומה (החצי הרלבנטי) היא פשוט ניגשת לסיר בעצמה. אבל להכריז על כך ולקרוא לי לעזור לה להוריד בגדים, היא כנראה לא אוהבת. אמא שלי אמרה שכנראה אין לה סבלנות לכל הבירוקרטיה
. אז כשאנחנו בבית אני משתדלת לתת לה להסתובב בלי כל הזמן, ובחוץ אני מזכירה לה מדי פעם (צריך להשקות את העצים בגינה, נכון?)
 

לאה_מ

New member
גם אצלנו זה היה כך ובגיל הרבה יותר

מבוגר - פספוסים היו רק בתחתונים. כשהוא היה עירום היו אפס פספוסים! אני חושבת שבשלב שהם עוד לא בטוחים בצרכים שלהם, הבגדים נותנים להם הרגשה "עטופה" בדומה לחיתול. כשהם ערומים הם לא רוצים לעשות פיפי או קקי על הרצפה, ואז הם יותר מודעים.
 

לורליי43

New member
בניגוד לכל דבר אחר

השלבים השונים בצמיחה לא (אי אפשר להגיד את זה בלשון עדינה) מגעילים את הסביבה. הורה מסוגל לראות גם בקקי של הילד שלו "אוצר ופרח", אחרים- לא ממש
אני זוכרת שגיסתי גמלה את הבת הקטנה, וגם אצל ההורים שלה נתנה לה להסתובב ערומה כדי שתוכל להתרוקן בזמנה החופשי- לגיסתי זה נראה בסדר, אבל למי שלא הורה של הילד- זה ממש דוחה.
 

אלדורית

New member
זה מזכיר לי את הנימוקים של מתנגדי

ההנקה בציבור. מי שמגעיל אותו שלא יסתכל. רצוי כמובן להתחשב (גם כשמניקים בציבור לא מוכרחים לנפנף בציצי שעה), ולפנות את הסיר הגדוש בהקדם (וגם לא מוכרחים להציב אותו ממש ליד שולחן האוכל), ואם גם מראה הטוסיק החשוף מפריע למישהו אפשר להלביש את הילד בשמלה או בחולצה ארוכה (של האמא למשל)--ולהשאיר את האזור הרלבנטי ערום אך מוצנע. זה בטח לא יותר גרוע מפעוט שמסתובב עם קקי מצחין בחיתול ולא מוכן שיחליפו לו.
 

לורליי43

New member
איך אפשר להשוות קקי להנקה?

ולא דיברתי על הערום של הילד, דיברתי על ההפרשות שלו. ולא מדובר בסיר גדוש, אם שמת לב מדובר על פעוט שמסתובב ערום כדי שיכול לשים לב מה יוצא לו ומתי- ולא מדובר על אזור תחום (אלא אם כן לא הבנתי את התהליך) ולא על זמן תחום- זה יכול לקחת חודשים לא מעטים. את באמת חושבת שחוץ מההורה של הילד, לאנשים אחרים אין בעיה?
 

דסי אשר

New member
"חיברות מבחוץ" או "חיברות מבפנים"

מושגים מתוך המאמר של קלודי טל. חיברות מפנים- היא מתכוונת לכך שהתפיסה של ההורה/המחנך-לגבי נושא הגמילה היא- שהילד אחראי לתהליך, כי מסוגל לכך, כי בשל לכך, וכי זה בעצם משהו טבעי בתהליך החיברות שלו- מצד אחד להיות אוטונומי(אריקסיון) ומצד שני רוצה להיות כמו הסביבה החברתית סביבו- לעשות בשירותים כמו גדול. חיברות מבחוץ- הכוונה שהאחיות היא על ההורה, על המחנך. יותר טוב לקרוא במקור, אצל ד"ר קלודי טל. מה שאת כרמית עושה, זה שילוב של "חיברות מבחוץ"(את לוקחת אותו לשירותים כאשר מסמן לך שצריך להתרוקן- האחריות היא עליך), עם משהו של מתן סימנים של הילד= אני צריך להתרוקן, אבל אין לו את היכולת הרגשית חברתית, בגילו, ל"חיברות מפנים". אני זוכרת שבעבר קראתי את העמדות שנכתבו על ידי יונת (ואחרים), לגבי תהליך "ההקשבה לצורך של התינוק להתרוקן", מגיל 0, כאשר האזנה עיקבית זו, תביא אותו בסופו של דבר לגמילה בגיל מוקדם מאד, כי יתרגל(בדרך של התניה) לבקש מוקדם מאד, להתרוקן לא בתוך הטיטול. מה שאני מבינה, שלמרות שנקטת בדרך זו, זה לא בדיוק הצליח? דסי
 

לורליי43

New member
כן, זה באמת מסקרן

על איזה גיל "עצמאות בשרותים" מדובר, כאשר הולכים בדרך הזו?
 

כרמית מ.

New member
לא בדיוק הבנתי

כל המושגים של חברות מבפנים ומבחוץ, מתאימים למהלך גמילה רגיל, לא לגידול ילד בלי חיתולים מגיל צעיר מאד. הרי ברור שתינוק בן יומו לא מסוגל ללכת לשירותים, להתפשט ולעשות את צרכיו. הוא גם לא מסוגל להכין לעצמו סנדוויץ' כשהוא רעב, ולכן הוא זקוק לעזרה. בתחילה לעזרה גדולה מאד, ובהמשך לעזרה הולכת וקטנה, עד עצמאות. תינוק שמתקשר על צרכיו מגיל צעיר, יעבור באופן טבעי והדרגתי, לא חד, לאחריות אישית. אם בינקות המוקדמת הוא רק מסמן שהוא צריך, ומתאפק עד שעוזרים לו, ברור שבהמשך הוא לא זקוק לעזרה ועושה את הפעולות עצמאית. כמו באכילה. כשמתחילים לאכול לבד, לפעמים ההורה עוד מאכיל. מתישהו זה מפסיק. הוא לא אוכל לבד כי "החברה מצפה" (אולי גם, אבל לא רק) אלא מתוך צורך פנימי בעצמאות. כנ"ל כאן, הוא ממשיך לעשות את מה שקודם עשו לו, רק לבד (עם עזרה איפה שצריך). נכון שלאחרים, יציאות התינוק הן לא סימפטיות, אבל מה הקשר? אפשר בהחלט לעשות רק בבית / בחוץ, כל עוד אין שליטה מלאה. לא חייבים לשתף את הסביבה הבלתי מעוניינת בכך. המשפט :"שלמרות שנקטת בדרך זו, זה לא בדיוק הצליח" לא ברור לי. קודם כל, אני מיישמת את השיטה בצורה מאד חלקית, כי הקשב קשה לי, וכי הילד נמצא בבית תינוקות מגיל די צעיר - לפיכך, גם ההצלחות הן חלקיות, בהתאם. מעבר לכך, הוא עדיין צעיר, ולהערכתי יגמל לפני מרבית חבריו, אם כי אני לא יכולה להיות בטוחה. המטרה שלי היא לא גמילה מוקדמת. זו תוצאת לוואי רצויה. הוא עדיין לא הולך ולא מדבר, כך שלא ניתן לדבר על עצמאות בשלב זה. מעבר לכך, כשהוא בלי חיתול, רוב היציאות מגיעות ליעדן (סיר, חיק הטבע וכד'). מיעוטן "מתפספסות". לעיתים קרובות הסיבה היא העדר קשב שלי. הוא עדיין לא הולך ולא מדבר, כך שלא ניתן לדבר על עצמאות בשלב זה. אני בהחלט רואה שליטה על הסוגרים, מגיל צעיר מאד מאד. גם בלילה. ההצעה שלי כאן, היא לא לגידול ילד בלי חיתולים (כבר מאוחר מדי להתחיל... הם כבר איבדו את הרפלקסים המתאימים), אלא לאיפשור עירום, כאמצעי לימוד - כפי שמתקיים בכל גמילה. לטענתי, אם ההורים אינם מכניסים לחץ למערכת, זה לא יזיק, ואף יועיל, גם אם לא מחר הפעוט הצעיר יגמל. ילד, בכל גיל, שרואה ומרגיש את תוצאות מעשיו, לומד עם הזמן לקשר בין התחושות ותוצאותיהן, וכך נרכשת השליטה. כשישנה שליטה, וישנו רצון מצד הילד, ישנה גמילה. בגיל צעיר, יש יותר סיכוי לרצון הילד, כי הצורך/רצון שלו לרצות את ההורים הוא עדיין מאד חזק, כל עוד זה לא מתנגש לו עם משהו שהוא לא יכול להסכים לו.
 

לורליי43

New member
קשה לי עם המשפט הזה

"רוב היציאות מגיעות ליעדן (סיר, חיק הטבע וכד'). מיעוטן "מתפספסות". לעיתים קרובות הסיבה היא העדר קשב שלי. (ההדגשה שלי)." נראה לי שזו מעין שאיפה לסופר אמהות אינטנסיבית. מצד שני יש לי הרגשה, שעד שתקופת הלמידה של הילד מאפשרת לו עצמאות, המעורבות של ההורה בהליך שעובר על הילד גדולה מדי.
 
למעלה