גמילה- התיעצות

[kkeren]

גמילה- התיעצות

שלום , בתי בת שנה וחודשיים, שוהה במשך היום במשפחתון עם ילדים הגדולים ממנה. רובם נמצאים בתהליך של גמילה מחיתולים. לאחרונה נתקלתי במצב שבו עם שואלים אותה איך עשוים פיפי - היא יושבת בכריעה טעושה "כאילו", אתמול היינו בבריכה והיא היתה ללא חיתול , בשלב מסוים היא ישבה וכך עשתה פיפי (כמו הגדולים). חשוב לי להדגיש שמהרגע שהיא התחילה במשפחתון היא התפתחה בצורה מדהימה והמטפלת טוענת זהיא כל הזמן מחכה את הגדולים. שאלתי לבעלות הנסיון שמביניכן- האם לעשות משהו בנידון? זה מוקדם מדי או שכדאי לשתף איתה פעולה ? אשמח לקבל רעיונות . תודה ולילה טוב

 

[לאה_מ]

זה ממש ממש מוקדם, אבל עובדה

שהיא כנראה יודעת לחקות את הגדולים ממנה. אני חושבת שתמיד כדאי לשתף פעולה עם ילדים שמושכים לכיוון מסויים. מה שכן, בגילה הצעיר, כדאי לכם לא להתלהב יותר מדי ולא לבוא לתהליך הזה מתוך ציפיה שתוך חודש היא תהיה גמולה. אם את מוכנה עכשיו להרבה זמן של "משחק" בנושא הזה של הגמילה - אני חושבת שזה יהיה באמת נחמד לנסות את זה. אם לא - זו בעיה להתחיל. נסי להשאיר אותה בלי חיתול מדי פעם ולראות מה קורה - כשאתם בבריכה, למשל, האם היא עושה פיפי רק בכריעה, או שגם בסיטואציות אחרות? אם את רואה שהיא יודעת לכוון את עשיית הצרכים לתנוחה מסויימת, את יכולה לנסות להציע לה סיר ולראות האם היא תשתמש בו. אם מה שמניע אותה הוא חיקוי - אולי כן. זה באמת מעניין - אני לא שמעתי עוד על אף ילדה שנגמלה בכזה גיל.

 

[kkeren]

משחק זה נשמע סבבה

היי נראה לי שאני אלך לכיוון הזה ונקח את הכל כמשחק אני גם מאמינה שזה מוקדם ומצד שני חבל לי להתעלם נראה איך נזרום קרן

 

[קיקימורה]

מודה שגם לי יש הירהורי גמילה.

כשמיכאל (שנה וחמישה חוד') עושה קקי ושואלים אותו מה אתה עושה - עונה "קקי". לפני האמבטיה אחרי שהפשטצי אותו הוא אוהב להתרוצץ בכל הבית ערום כשמידי פעם הוא עוצר לעשות פיפי. אני שוןאלת אותו מה אתה עושה - אומר פיפי. יום אחד חמדתי לצון וכשעשה קקי (הוא תמיד עושה בכריעה) אמרתי לו - מיכאל לך לעשות קקי בשירותים והוא קם נכנס לשירותים והמשיך שם (בחיתול כמובן). לדעתי הוא מאוד מודע לעניין הצרכים מכיוון שהוא מצטרף לסיבובים עם הכלב כל יום יותר מפעם ביום. אמא שלי אומרת שבגילו כבר הייתי גמולה. אני יודעת שהיום נוהגים לגמול מאוחר יותר. האם נכון לחכות שילד יבקש??? בינתיים התחלתי להראות לו את הקקי שלו בחיתול. וסתם אנקדוטה: יום אחד כשהחלפתי לו חיתול עם פיפי אמרתי "יו, כמה פיפי יש בחיתול" הוא פתח את החיתול, הסתכל ושאל "איפה?" כי הוא יודע איך נראה פיפיוהוא לא ראה פיפי בחיתול - לכי תסבירי שהכל ספוג שם בפנים.

 

[אלדורית]

לא נראה שצריך לחכות שהילד יבקש

חיתולים אינם צורך טבעי של הילד, אלא ענין של נוחות של ההורים. גם עשית הצרכים בסיר או באסלה אינה מהלך טבעי של הילד, ולכן לא סביר שילד ידע לבקש זאת (עד שזה הופך לענין חברתי). ברגע שהילד מגלה מודעות לצרכיו וההורים מוכנים לוותר על נוחותם, לספוג פספוסים (יהיו הרבה מאוד, לא חשוב מתי תחליטי להוריד לו את החיתול), וללמד את הילד מנהג חדש, אפשר להתחיל בתהליך הגמילה. זה עשוי לקחת שבועות ואפילו חודשים מהרגע שבו תחליטי לא לחתל אותו במשך היום עד שאפשר יהיה לסמוך עליו שהוא יודיע או ילך לעשות בעצמו. בתור התחלה, את יכולה לאפשר לו להתרוצץ בלי חיתול מספר שעות ביום (נניח שעה לפני האמבטיה ושעה אחרי), לקנות שניים שלושה סירים ולפזר אותם במקומות אסטרטגיים בבית (כן, גם בסלון), ולהתחיל לקרוא איתו ספרות מקצועית (הנסיכה והסיר הוא יופי של ספר) כדי שילמד על הרעיון (וגם להניח בובות על סיר צעצוע, למשל)

 

[דסי אשר]

ישנו מאמר ארוך, מאד מנומק, של ד"ר

קלודי טל, לגבי הערכים, המובילים את הגישות ומכאן את ההתהגויות שלנו- בתחום הגמילה, כמו בתחומים אחרים של חינוך. הניתוח מאד מענין, לדעתי, מראה עד כמה נושא הגמילה מרכב. ד"ר קלודי טל כתבה את המאמר, משום החוק שנחקק בדבר קבלת בני שלוש לגני טרם טרום חובה, ואי הערכות המערכת לטיפול בנושא זה (בעבר, עד הוצאת חוזר המנכ"ל- קיבלו רק גמולים, ואם פסיפסו לא טיפלו בכך..). דסי

 

[yossi123]

מה, החוק השתנה?

יש לנו ילדה במשפחה שעדיין לא גמולה וההורים בלחץ כי אינם יכולים לממן בשנה הבאה גן פרטי ועם זאת טוענים שלא יקבלו אותה בגן עיריה עד שלא תיגמל. האם להרגיע אותם שזה לא חוקי?

 

[ליליה והגמדים]

זו אותה אחת שלא מאשרת לנו

לומר "כל הכבוד" לילדים, הייתי בודקת ומצליבה נתונים שמופיעים במאמריה

(בלי לפגוע כמובן ב"עולם הידע" של אף גולשת. חפשי באתר משרד החינוך, עדיף (www.education.gov.il)

 

[דסי אשר]

אולי, אותה אחת אינה עשויה מאבן....

ומרגישה לפעמים שיש גבול לשפה ולתוכן והבוץ שנזקים כלפיה... שנכתבים כאן-כמעט עד תביעת דיבה על לשון הרע. הדברים נכתבו, על סמך ידע שסיפקה לנו בזמנו נעה גל, והן בעקבות מאמר שכתבתי עבור אתר הגיל הרך, שהצריך כניסה שלי לאתר משרד החינוך, חינוך קדם יסודי. אז, אולי אפשר להסכים קצת למתן את התגובות. תודה על המאמץ. דסי "אותה אחת"

 

[דסי אשר]

חוזרת בי- אולי הכוונה לד"ר קלודי טל

שמאמריה הובאו לכאן לפורום. 1. מאמר המתייחס ל"לכל הכבוד" וקישורו הובא על ידי לורליי. 2. מאמר שהובא על ידי, שנושאו ענין הגמילה, ונכתב עבור מחנכות והורים, בעקבות חוזר המנ"כל. עדיין, אפילו אם אינה נמצאת כאן כשותפה בפורום, איני רואה כבוד רב לך ליליה ככותבת, לכתוב מילים שכאלה כאן בפורום. כבר בעבר "החלקת" עם גדעון לוין- כאשר כתבת מילות זילזול,ללא הכרת הכותב וכתביו, לעבודה של למעלה מ60 שנה של אדם בן 80+, שאת כל חייו הקדיש לתחום הגיל הרך. דסי

 

[ליליה והגמדים]

דסי, את יכולה להחזיק פורום לבד

שואלת, עונה, מתקיפה, מתנצלת. ממש שיח.

 

[דסי אשר]

העובדה שאני מתנצלת, אינה מדד לכך

שאני יכולה להחזיק פורום לבד. העובדה שאני מרגישה מותקפת, ומיד פעם מעיזה לומר לי- די!, אינה מעידה על כישורי להחזיק פורום לבד. מה שברור לי, וזה על סמך מה שקורה בפורום, שאת לא "מחבבת" את תגובותי, בלשון המעטה, הבדל ביננו, שאני גם מתנצלת, כאשר אני מזהה שטעיתי. חוץ מזה, תגובתך אינה לענין שהעליתי, אלא שוב סוג של אמירה עלי- אמירה שאת יודעת איך היא "מכונה" בקהל הרחב. מבחינתי- אני עוברת הלאה. רציתי ברגע מסויים להפסיק משהו, סוג של אמירות על מישהיא, שתחום התמחות הגיל הרך, , שאינה מתערבת ומבקרת אותך בתחום מקצועך, משהיא שהיא אם כמוך, אבל גם פסיכולוגית התפתחותית מאד מנוסה, העובדת עם צוותי מחנכים, גננות, מטפלות ובוודאי עם הורים. זה הכל. דסי

 

[irisgh]

הבעיה נשארה כבעבר, אבל מטושטשת

יניבי התחיל את השנה לא גמול (אלא בתהליכים: הוא בדיוק הוריד את הטיטול, אבל רוב יציאותיו ה'קשות' היו בתחתונים, ואילו פיפי - זה היה תלוי כמה היה עסוק). הגננת של גן העיריה (טרום טרום) ששמעה זאת, אמרה המון דברים, אבל לא משפט מפורש שהיא אינה מקבלת אותו. לדעתי אסור לה להגיד שהיא לא מקבלת ילד שאינו גמול, והיא גם כיוונה אותנו לאמר בעיריה (על מנת לנסות לקבל את כספינו בחזרה) שקר [שהילד כלל לא התחיל את הגן]. [אנחנו לא ידענו שיש דרישה לגמילה, ודבר לא היה רשום בטפסי ההרשמה בעניין]. היא אמרה דברים נוסח 'אנחנו לא ערוכים לזה, תראו בעצמכם', 'כדאי לכם לחשוב אם זה מתאים', 'במקומכם הייתי חושבת על טובת הילד', 'אי אפשר לבדוק פה כל ילד', 'אני לא רוצה להגיד לך שניתן לו להסתובב עם קקי כל היום, אבל', כתשובה לשאלתי סרבה, עקרונית, להוריד ישבנון שנמצא על מדף בשרותים שגובהו 2 מטר (!! - זה היה גן טרום-טרום, שמצוייד רק בבתי שימוש במידות של אדם בוגר!), בטענה שהילדים לומדים להסתדר עם השירותים הללו. אמרה שהם מוכנים להתמודד עם פספוסים מדי פעם, אבל לא יותר מזה. העוזרת לגננת, שהייתה נחמדה וחמה בהרבה, אמרה לי שזה תלוי בקצב - אם הוא יגמל תוך שבוע אז זה יהיה בסדר, והיא עצמה תחליף לו, ואם לא, אז זה לא יסתדר. באופן לא מפתיע, אחרי יום איתי, ויום בלעדי, יניבי סירב ללכת שוב לגן הזה. נמצאתי משלמת הון על גן פרטי, אבל מודה לאלוהים שלא נתתי לילד שלי להתמודד עם המערכת טרם זמנו. לא הייתי מכניסה ילד לא גמול, ומעבירה אותו גמילה, בתוך מערכת כל כך לא קשובה [וזה צריך לבדוק לחוד מול הגננת העירונית אצלם]. בגן הפרטי, שהיה מורכב מילדים בעיקר בני 2.5 - 3.5 , שהמשיכו שנה שניה באותו גן (כך שהוא לא היה ברירת מחדל של ילדים לא גמולים למשל), כשליש מהילדים התחילו את השנה לא גמולים. כך שבהעדר לחץ, זה כנראה אומדן סביר. עד כמה שאני רואה, כולם נגמלו בהמשך השנה.

 

[דסי אשר]

יש חוק, ויש מציאות....

אם תכנס לאתר משרד החינוך, בהודעות הרצות למעלה תוכל לראות את הוראת המנכ"ל, לגבי נושא קבלת ילדים לא גמולים. אבל, מה עושה העיריה, הרשות המקומית? האזרח הקטן לרוב לא יודע את החוק, בדיוק כמו שכתבת. וכאשר הוא בא לרשום את ילדו לגן טרום טרום חובה, שואלים אותו אם הילד גמול. אם ההורה אומר שהילד לא גמול- במקרה "הרע"(הם מפרים על הוראת מנכ"ל באמירה זו)- יאמרו שלא יקבלו, מהסיבה הזו. במקרה "הטוב", פשוט ימלאו את המכסה בילדים גדולים יותר וגמולים ולא יספרו לך מדוע לא קיבלו את ילדך. החוק לא מחיב אותם לקבל את כולם!!! דסי

 

[לאה_מ]

../images/Emo45.gif מסכימה מאד.

ועוד בעניין המציאות - חוזר מנכ"ל יכול להיות יפה מאד ולקבוע שהילדים לא חייבים להגיע גמולים, אבל אני לא הייתי רוצה שבן השלוש הלא גמול שלי יצטרך לסמוך על גננת אחת וסייעת אחת, בקבוצה של 35 ילדים, כדי לתמוך בו בתהליך הגמילה שלו, גם אם הן באמת מלאות רצון טוב.

 

[א אוהל]

אצלנו במועצה החוק או התקנה

או איך שלא קוראים לזה מחייב אותם לקבל את כל בני ה-3 שהוריהם רוצים בכך לגני המועצה של טרום-טרום חובה ואם אין מקום, הם מחוייבים לפתוח כתות גן חדשות. האם זה לא כך ברשויות מקומיות אחרות? הבת שלי בת 3 (היום

) ולא גמולה אבל אנחנו בכל מקרה משאירים אותה בגן הפרטי בגלל היחס העדיף בהרבה של גננת למספר ילדים (כרגע זה עומד על 1 ל-6 עם מקסימום של 1 ל-8 בעוד שבגן מועצה זה 1 ל-13 עד 1 ל-20!!!).

 

[ליליה והגמדים]

נראה לי מוזר, בהקשרי הדיון

לחשוב על פעוטות בני 3 בגני עיריה. למרות שכשעומר היה בטרום, היו איתו גם ילדי טרום-טרום, כך שכנראה שזה קיים גם ברעננה.

 

[דסי אשר]

עולם הידע שלי- מדבר על ממוצע

של גמילה בגיל שנתיים וחצי. ממוצע בגיל הרך- משמעותו- טווחים רחבים מאד לכל כיוון. יש שיגמלו בגיל שנה וחצי, ויש שבגיל 3.5 שנים. דסי

 

[קט קט]

../images/Emo132.gif עוד הרהור על גמילה בגיל 1.3

אורי המתוקה שלי בת שנה ושלושה חודשים ומודיעה כשהיא עושה קקי. מצביעה על חיתול ואומרת "קקה". לפני כמה ימים היא נעמדה ליד האסלה וקראה לי, וכשבאתי היא אמרה "פיפי" והצביעה על האסלה. שאלתי אותה אם היא רוצה לשבת והיא אמרה שכן. הורדתי לה את המכנסיים והושבתי אותה עם החיתול. אח"כ הורדנו מים ביחד. בשבועות האחרונים עניין הודעת-הקקי הוא תמיד. היא לא מפספסת (בלהודיע), ואני מרגישה שיש כאן משהו. אני מ-מ-ש לא רוצה להלחיץ אותה עם זה, וזה נראה לי נורא מוקדם, אבל היא עושה סימנים ואני לא רוצה להתעלם. בינתיים אני משבחת אותה כשהיא אומרת שעשתה קקי, ומסבירה לה שזה מאד יפה שהיא מזהה את הקקי, וגם מראה לה אותו בחיתול. השאלה היא - מה לעשות עוד? האם לפזר לה סירים ברחבי הבית כמו שהוצע פה? היא בכל זאת רק בת 1.3. זה לא מוגזם? מצד שני היא מאד מפותחת מוטורית (הלכה בגיל 11 חוד', רצה, מטפסת על סולם וכו'), ומילולית (אומרת אולי 30 מילים ומבינה ה-כ-ל). מה לעשות? איך לא מתעלמים אבל גם לא מלחיצים? כל עצה או הרהור יתקבלתו בברכה. קטית

 

[קט קט]

ועוד תוספת - אוי לא בגן

אלא עם מטפלת בבית, כך שלא היה לה ממי ללמוד או את מי לחקות (היא בת יחידה), חוץ מאשר אותנו...