גמור ושרוף!

benedectin

New member
גמור ושרוף!

שלום רב, אני לא יודע מה הפורום המתאים ביותר לקטסטרופה זו, אולי בעצם אם כל כך הרבה בעיות כל הפורומים פה כמעט מתאימים. אני בן 27 עובד בחברת תרופות ובעיקר בעיק סובל מנוירוזה קשה (טורדנות, היפוכונדריה וחרדה חריפה) ולאחרונה "מתנה חדשה" בדידות עמוקה ודיכאון קשה. תחושות שכמוהן לא ידעתי מעולם, גם במישור הזוגי והמיני. אפילו סקס טוב כבר לא מסוגל למצוא (נראה טוב). מבחינה טכנית כאילו הכל טוב, אני שוכר דירה עובד במקום מסודר, אבל הכל שחור אצלי. אבדתי כמעט את כל חבריי או שמה שנשאר לי מהם זה SMS דל או קריצה במסנג'ר. גם בעבודה אני כמעט שלא מסתדר עם אף אחד. מרגיש בודד בעולם, הרגשה שגורמת לי לחרדה עצומה כי אני יודע שכך גם לא אמצא בת זוג לעולם. אין לי מושג מה קורה איתי, אני בחור מעניין, לא רע, משתדל גם להתעניין, ופתאום כולם נעלמו לי. תמיד היו אחד-שניים חברים לפחות שהיו קרובים ביותר וכך אף פעם לא הרגשתי ממש בדידות. אמנם כבר הרבה זמן לא היו לי ממש חברה (קבותה שכולם קשורים אחד לשני), אף יצא לי המון פעמים שהיינו יוצאים כמה חברה מכל כיוונים. היום כלום. מעבר לזה אני מרגיש איזשהוא משהו מיסטי-טרגי-אנרגטי שאני כבר לא משדר שום השפעה-כוח-קסם-עניין, לא מרגיש שמישהוא חושב או מרגיש אותי, אפילו מפגש חיובי עם חבר או בחורה לא משאיר שום הרגשה של המשכיות, זכרון או חשיבות, שום כלום!!! כל משפט שנאמר ממני לא משאיר שום השפעה (זאת לא רק הרגשה, זה מה שרואים), במסנג'ר עם ידידים או עם בנות בג'י דייט, לא יוצא כלום, כמה שאני מנסה לתקשר, כאילו אף אחד לא מעניין לו לדבר איתי, לכן לא יוצא לי כלום גם עם בנות. חוץ מזה שכל חרדה גורמת לי גם לתחושות עזות בגוף, כאלה שגורמים לי להאמין כאילו גופי קורס, מוחי משתבש ופרצופי מתעוות. זהו (בלי קשר אני מטפל בכדורים, פסיכולוגית, שיאצו וכל מקור תבונה/בריאות אחר שקיים בעולם) וכלום לא עוזר... הצילו ותודה.
 

דוVשה

New member
קודמכל אתה לא גמור ולא שרוף.

אתה רק מרגיש ככה. אומנם ה'רק' הזה הוא לא קטן אבל זו לא עובדה שמיושמת בפועל. אתה עובד, אתה מתפקד, וזה דבר נהדר. מצויין. ומראה על המון נחישות וכוח שיש לך, במידה ומצבך הנפשי מעורער כפי שאתה כותב. שמחתי לשמוע שאתה מטופל. האם אתה מדבר בטיפול על החרדה שלך? מה מקור החרדה?
 

benedectin

New member
בהמשך לתשובתך

קודם כל תודה רבה, בטיפול אני כבר כמעט שנה משתף את הפסיכולוגית שלי בדבר קשיי ההתמודדות שלי עם אנשים (מצבים וקונפליקטים שבם אינני יודע פשוט מה לעשות) על כל ההזיות הגופניות שיש לי (עיוותים בגוף שאני רואה פתאום...) הפחד החריף שלי שייקרה לי משהו אמיתי (מום או מחלה) כתוצאה מכל החרדות הקטלניות האלה. ועכשיו על הבדידות החברתית והזוגית הזו. אני לא יודע מה מקור החרדה, אולי בילדות, חינוך לקוי של ההורים, הפחדש של אבי מכל מיני מחלות ובכלל סיכונים, כל דבר אצלו היה מסוכן, לא אחראי, כל דבר הוא הרה אסון, ואמי מצדה טיפוס רגיש שרק נותן. אך העניין הזה התפרץ לאחר ביקור אצל זונה בחול (לאחר הצבא) תוך כדי שהיתה לי חברה (גם היתה בחול). מייד לאחר אותה סיטואציה חשתי כאילו תפסתי איידס, הבחנתי כל מני שינויים מוזרים באיבר המין, והדבר התחבר לי ללתחושה ממושכת שהיתה קיימת כמה שנים כבר לפני שמקונן לי סרטן בגוף (הדבר הופיע לאחר מות סבתא, פתאום התחלתי לשים לב לכל מיני שינויים מוזרים בגוף שלא בדקתי אותם מחרדה משתקת). ואז התחיל גיהנום של הפרעות ותופעות גופניות שונות ובהמשך לאחר שהחברה עזבה אותי התפרצות חריפה של הנוירוזה. תודה.
 

דוVשה

New member
אין לי מושג כמה זמן אתה בטיפול אצלה,

אך לפי מילותייך נשמע כאילו אין התקדמות משמעותית בהפחתת הסימפטומים. כאשר הסימפטומים פוחתים הגוף והמוח משוחררים ופנויים יותר להביט על כל הסיטואציה ממקום הרבה יותר רגוע. יש מגוון רחב של טיפולים ומגוון רחב של מטפלים. לטיפול ספציפי בחרדה אני הייתי מציעה לך טיפול קוגניטיבי, אבל, זו רק עצה שלי. בכל מקרה, הייתי מציעה לך לבחון שוב האם את הסטטוס הטיפולי שלך אצל אותה פסיכולוגית. לראות האם אתה מקבל את מה שאתה רוצה, האם אתה מגיע לתוצאות כמו שאתה רוצה, האם איכות חייך משתפרת, האם הדברים בהם אתה רוצה לטפל מטופלים וכו' וכו'. במידה וכן, אאחל לך דרך צלחה. במידה ולא, אני אישית חושבת שכדאי להחליף מטפל/שיטה, וכמו שאמרתי, טיפול קוגניטיבי לחרדה מחולל פלאים, ובכלל טיפול קוגניטיבי משולב, לדעתי, זה הכי טוב. שיהיה בהצלחה
 
../images/Emo45.gif בדיוק באתי להמליץ על טיפול

קוגניטיבי, ואולי שווה לנסות מטפל/ת אחר/ת, אולי עם גישה וכיוונים אחרים ולראות אם התקיימה תמורה כלשהי.
 

לילולה

New member
זאת רק הרגשה...

והרבה מאוד פעמים שמישהו חושב משהו הוא ממש מתחיל להרגיש אותו, להאמין בו. וזה לדעתי מה שקרה לך.. אתה רואה את זה ככה כי אתה חושב ככה.. לאו דווקא כי זה נכון. תחשוב על זה... רק שתהיה מודע לזה תוכל לעזור לעצמך לצאת מהמצב שנכסת אליו. אין לי פתרון לזה, רק להיות הגיוני יותר.. להיות יותר מעשי והרבה יותר אופטימי :) זאת התרופה להכל תאמין לי! בהצלחה אם הבנות ובכלל :)
 

benedectin

New member
שוב תודה ועוד משהו..

ושוב תודה רבה, האם אותה רגשה של נתק רגשי ומוחשי ביני לבין כל חבריי (לשעבר עכשיו) זה דבר ידוע בספרות, לפכות בכל הקשור לנוירוזה חריפה? הדבר כל כך גורם לי לתחושה של מועקב, כבדות, פסימיות, שחור, ולפחד גדול שמה אשאר לבד בעולם ורק בן 27. אני משתדל להאמין שזה ישתנה אבל בינתיים, המצב תקוע הרבה זמן, הבדידות הזו עוד תהרוג אותי, מה אפשר לעשות ומה יכולה להיות הסיבה שאבדתי את היכולת לקשור אלי אנשים ולהרחיק ממני את כל חבריי
 

דוVשה

New member
כתבו לך פה תגובות יפות,

ונתנו לך טיפים מה כדאי לך לעשות ע"מ לקדם את עצמך. ההתרחקות מהחברים [שכן, יכולה לנבוע מהדברים שתארת] היא רק שלוחה של מה שקורה. היא הסימפטום היא לא הבעיה עצמה. אני אישית לא חושבת שזה אפקטיבי לטפל בשלוחות, צריך לטפל בשורש שמצמיח אותן. אז שוב, אם אתה רואה שאתה לא מתקדם בטיפול הפסיכולוגי, תחליף מטפל/ת ו/או לחלופין תחליף את סוג הטיפול. יש המון אנשים שהיו במצבך ויצאו מזה, התקדמו, רכשו כלים, התמודדו וחיים אחרת. זה לא בשמיים. זה פשוט דורש עבודה במקומות הנכונים. שיהיה בהצלחה
 
למעלה