גם זה צה"ל , מוקדש לחיילת האישית שלי

הקיפודה

New member
גם זה צה"ל , מוקדש לחיילת האישית שלי

אנסה באנונימיות לאמר את דברי. ביתי ששירתה חצי שנה בתל-השומר בתפקיד , שבהגדרתו יוקרתי כביכול, אך במהות ממש לא, אצל מפקד שהייתי מגדירה בעדינות ובזהירות לא משהו....... במילים הכי פשוטות: היא - לא סיפקה את הסחורה,......... הוא - נתן התראה לפני חודש שהוא לא ממש מרוצה , כי היא לא מצליחה למעשה לשמור על אינטרס המפקד שלה... היא - ניסתה להשתפר ככל יכולתה . אךמכיוון שהתוצאות לא היו תלויות רק בה אלא גם בגורם אנושי שמולה, בחיילות שלא באמת מתאמצות לשלב ו/או להבין, תוצאה: אחרי פגישת בוקר ביניהם, כשאחת הבקשות שלא לא מולתה כרצונו ככה בלי הנד....הוא הציע שיפרדו מאותו רגע. החיילת שלמעשה לא מרוצה מאי הערכתו של המפקד ומהתפקיד בכלל , ובחוסר "כשרונה" ויכולתה לריב ו/או להתכסח עם העולם, אפילו בשביל מפקד....מקבלת את הגזירה, במעבר חד תוך שניות הופכת "להומלסית" מתרוצצת בין המשרדים באותו ענף לחפש תפקיד אחר, ואין,......... כי יומים לפני שהיא הועפה נערכו שיבוצים לטירוניות שהגיעו. ככה 3 ימים היא התרוצצה, בלי לעשות כלום בבסיס, פרט לטופס טיולים רעיונות עם מי שצריך.... לסיום: תפקיד בבסיס הנ"ל לא נמצא עבורה, כי המפקד הנעלה והמוכשר והמאוד אנושי, למרות שידע מן הסתם שהם לא מיועדים האחד לשניה... לא עדכן אותה בדבר זממו להביא במקומה פקידה חדשה ברגע שהמשתבצות החדשות תגענה. לא שריינו עבורה תפקיד, כי על תוכניתו איש לא ידע. היום בצהריים, חתמה על טופס טיולים בבסיס המהולל, ונשלחה לשרת בשלישות החל משבוע הבא. התפקיד נשמע בסדר, אבל אני כבר מפסיקה להתרשם מההגדרות של צה"ל שמות ותיאורים בומבסטיים לתפקידים יש, תוכן.......לא תמיד. אז ביתי החיילת המקסימה שלי: זה לא את, זה הוא, זה לא שאת כשלון....זה מפקד שלא לומד מהרמטכ"ל הנוכחי מהי אנושיות, מהי הערכה לחייל על כל פעולה קטנה שעושה. אומנם את חיילת, אך שום דבר לא מובן מאליו, יש גם חיילות כמו המקבילות שבהן ניתקלת שאינן עושות הרבה חוץ מרוח וצילצולים, אבל מה, מזלן שפר עליהן ונפלו למפקד אחלה וסבבה כמו שאתם אומרים. על מהותו המקצועית של המפקד ה-X שלך אני לא יודעת כלום, אבל מה שבטוח בחסר שלו אני מבינה ויודעת: הוא חסר רגישות ,חוסר ראיה כוללנית, ו ה ה פ ס ד כ ו ל ו ש ל ו אז ילדתי, שהתפקיד המיועד לך יתאים לכישורייך, לאופייך המדהים, לרצינות ולאמינות שבך, שמפקדייך החדשים יעריכו בך ואותך כמו שמגיע לך, וכך תביני את מה שאנחנו כל הזמן אומרים לך, שהכל לטובה , שאפילו לפעמים לא נורא לקבל בעיטה אל האושר,.... אז חברים יקרים, קוראת אותכם וחושבת לי לי כמה קשה להיות אמא של חייל לוחם, חושבת כמה טוב שאני עכשיו מלווה חיילת בשרות הצבאי, (ושיהיה בריא המילואימניק הבכור שלי), זה נכון, אבל בכל זאת עם לב של אמא אני רוצה שלחיילת שלי יהיה טוב בצבא כמו שמגיע לה, תודה שאתם פה להקשיב, ותודה לאל שאלה העיניינים שנכתבים עכשיו בפורום, שבת נפלאה לכם ולחיילכם אלה שיגיעו הביתה השבוע, ואלה שישארו בבסיס, אמא של ד.
 

עפרה ד

New member
../images/Emo24.gifלא קל בכלל

כשהילדים שלנו נתקלים באטימות של העולם בחוץ. ולנו, ההורים, קשה שבעתיים... המון איחולי הצלחה לבת בתפקיד החדש
והעיקר שנפתחה הזדמנות לשינוי של הסביבה האנושית.
 

הקיפודה

New member
תודה עפרה

לאיחולי ההצלחה לביתי. הם כל הזמן חשופים לאטימות בחוץ, אבל כשהחוץ הוא מסגרת צבאית, ואין להם או לנו יכולת להשפיע , זה קצת מעמיד אותנו בחוסר אונין.
 

veredor

New member
לקיפודה - הכל לטובה

קראתי בעיון את מכתבך לבת, כאבתי את כאבך אך בעיקר אהבתי את מה שכתבת: הכל לטובה!!! אני חושבת שחייבים תמיד לחפש את הדברים הטובים בכל בעייה ואני ממש שמחה לקרוא שזו גם הדרך שלך לעודד את הבת שלך. את כותב: "קוראת אתכם וחושבת כמה קשה להיות אמא של לוחם" ואני רוצה לאמר לך שלמרות שיש לי ילד לוחם, ובהחלט עברנו תקופה מאוד קשה במלחמה, אני בטוחה שכשהבת שלי תתגייס בעוד חודשיים, אני אדאג לה עד שהיא תמצא את מקומה בצבא. אמנם זה סוג אחר של דאגה, אך מה שאנחנו תמיד רוצים זה שלילד שלנו יהיה טוב איפה שהוא נמצא. המשיכי לעודד אותה - הלוואי שגם היא תראה בקרוב את הטוב במה שקרה והכל יצא לטובה. בהצלחה. .
 

הקיפודה

New member
תודה ורדור על תגובתך,

אכן אימצתי לי בשנים האחרונות את הגישה של המבט החיובי על מה שקורה לנו. את יודעת כמו שאומרים: "לא הכל טוב, אבל הכל לטובה:". זה בפרוש עוזר להתמודד עם כעסים וטינות שנוצרים בעקבות אכזבות או חוסר הערכה . חוץ מזה שזה בסופו של דבר מגשים את עצמו. אני מאמינה שאם אלהים סידר לה את היציאה מהיחידה הזאת, ביחוד שהיא לא נהנתה מהעבודה, הוא מסדר לה בתמורה מקום הרבה יותר טוב. אשר לדאגתך לביתך, ברור שעם כל גיוס הדאגה קיימת, אולי מכיוון אחר, אבל כל רצוננו ההורים שיהיה להם הכי טוב בעולם. מאחלת לביתך גיוס קל והסתגלות טובה למסגרת הצבאית.
 
באמת הכל לטובה בסופו של דבר

הזכרת לי נשכחות. שירתתי בשני המקומות. כחיילת בודדה. בלי הורים ובלי אמא שתדאג לי. קורס קצינות לבד בארץ, שירות סדיר לבד בארץ. והסתדרתי. הייתי מאד תמימה,ממש ילדה, מעופפת שנחתה אולי בסיום השירות. ושרדתי. עשיתי מספר תפקידים בצורה מוצלחת. היו לי כמה מעברים כי ביקשתי. למדתי להסתדר לבד מול מפקדים. היה גם קצת בכי. אבל הכל עבר. הצבא מקום טוב לגדול בו. שיהיה לכן בהצלחה. אל תדאגי,היא תסתדר.
 

הקיפודה

New member
תודה בלונדהמתוקה,

גם אני אוהבת להזכר בתקופת שירותי, רק שאצלי זה לא נשכחות, כל הזדמנות עדיין חיה את החוויות שעברתי כמקפלת מצנחים וצנחנית ההוואי בבסיס עם המקפלות וכל הצנחנים שעברו בכל 3 שבועות את קורס הצניחה, הם דברים שלא שוכחים ונוצרים לתמיד. אני בטוחה שהיא תסתדר, שהכל בסופו של דבר מחשל, היא לומדת על ה"חיים" שמעבר לבית או לבית הספר, ואם חלילה שוב יצוץ משהו לא ראוי...... תמיד יש מוסד לפנות אליו: כרמלה מנשה .
 
את

עשית צבא צבא...... התעופפת באוויר על אמת...... תאמיני בבתך, אם היית צנחנית בטח יש לבתך גם משהו בגנים ממך...... מה שקרה שם בבסיס רק לפי מה שסיפרת, יכול היה לקרות למשל באזרחות במקום עבודה. מה שזה יכול ללמד אותה זה לפקוח עיניים ואוזניים, להיות פחות תמימה, היא למדה שיש גם אנשים שמתנהגים כמו המפקד ההוא, ואומרים תמיד שדלת נסגרת דלת נפתחת. יש כאלו שמנסיון לומדים ליצור קשרים למקרה ש....יעזבו או ירצו לעזוב כדי שיהיה להם לאן. החיים מזמנים לנו הרפתקאות. תמיד כדאי לחשוב חיובי. זה עוזר.
 

הקיפודה

New member
תודה אהבתי את תגובתך

בינגו ענין הלקח גם לאזרחות... מאוד נכון, רק בקעה מהביצה הבייתית.. כבר לומדת על החיים בהתמודדות מול כוחות טובים יותר וטובים פחות בעצמה !!!!!!! אז נכון שיש בזה פאן חיובי, וגם אני האמא מתרגלת לכך שהתינוקת כבר עצמאית...(בת זקונים, אחות לשני בוגרים..), בכל זאת משהו בהתנהלות העיניינים כאן לא היה מאוד מתחשב. המשפט החיובי נוסף: כשדלת נסגרת..נפתח חלון, .
 
אוי קיפודה כמה שאני מבינה אותך,לפני שנתיים גם

אני הייתי בסיפור הזה עם בתי. הייתי אם לבן לוחם שהיה שמח במה שעושה ומסודר עם מפקדים מעריכים וחברים טובים,ובת שהתגייסה דווקא לכלל צה"ל והעבירה אותנו טירונות קשה,ואחר-כך התסןבבה לא שלושה ימים כי אם שלושה שבועות בבה"ד1 בלי שמישהו יסתכל ויזכור שהיא קיימת כי לא הסכימה לעשות את התפקיד שאליו יועדה,אך בסוף היא ארגנה לעצמה את התפקידים שעשתה במשך השנתיים. האמיני בכוחותיה של בתך כי החיילת שנראת הכי חלשה היא בעצם עם חוסן נפשי גדול,ובטוח שהיא הפיקה מהמקרה את המסקנות שלה ומעכשיו ההשירות שלה יראה כמו שהיא רוצה.מקווה שמעז יצא מתוק.. ויפה כתבת לה,ריגשת אותי והחזרת אותי במנהרת הזמן..אך גם השנתיים רצות בציק וכבר יש רק שנה וחצי..גם אני לא האמנתי אז שהזמן טס הנה היום הבת שלי שוב מחפשת את עצמה..אבל יותר מחושלת ויודעת איך לעמוד על הרצונות שלה.
 

הקיפודה

New member
תודה חברה על תגובתך המרגשת

מקווה בשבילה שהמקום החדש והתפקיד אכן ייראו לה, כי מעבר להרגשת התסכול שבעצם עד היום לא עשתה "משהו" וטרם תרמה מיכולותיה, היא לא מבינה מה זה הבזבוז הזה של זמן, ומשאב הכי יקר: כוח אדם , היא עוד לא הפנימה איך זה קורה שחייל צריך להסתובב ולחפש את האפסנאי חצי יום כי הנ"ל איננו, רק כדי שיחתום על ט. טיולים. פשוט חשבתי לתומי יש להגיד שהדברים הטריוויאלים והבאמת קטנים לעומת מערך הלוחמה, כבר קיבלו תפנית חיובית והשתפרו, מאז שירותי שלי או של בכורי . אבל הנה היא לומדת על "החיים". איך אומרים? אנחנו עושים את הפעולות, התוצאות בידי אלהים, אני רק יכולה לחזק, ולהדריך, והשאר לא תלוי בנו. שבת נפלאה לך, ושתהני מילדייך.
 
קיפודה יקרה ,

ראשית אאחל המון הצלחה לבת בהמשך הדרך. אני משוכנעת שהיא תמצא את מקומה ותוערך כראוי כשכשרונותיה יבואו לידי ביטוי. וכן , זקיפת ראש ומבט אופטימי בהחלט ייעשו את העבודה. יחד עם זאת , קצת צרמו לי מילותייך על המפקד. ותקני אותי אם אני טועה , קרוב לוודאי שלא יצא לך לשוחח עימו ולשמוע את הצד שלו בעיניין. אני כותבת בגלל היותי אמא ל"מפקדת" (הגרשיים כי היא עדיין הילדה הקטנה שלי) : גם למפקד יש מפקדים והוא נדרש להוכיח עצמו בעבודה , תוך השקעת שעות מרובות (לעיתים קרובות אף אחרי שהחיילים מסיימים את עבודתם). וקידומו בצבא מותנה ביכולתו להניע את המערכת ולהניב תוצאות. ובניגוד למקום עבודה אזרחי , בו האזרח מוכרח להצדיק את קיומו כעובד אחרת פרנסתו בסכנה , הוא מוצא עצמו עובד מול ועם חיילים , ולא כולם מונעים מתוך מוטיבציה להצליח (ואני לא שופטת , חלילה , פשוט מציבה עובדה). נכון , מצער לקרוא על תהליך "הפיטורים" שחוותה בתך. בוודאי שלא זו הדרך. ועם זאת , המערכת הצבאית והבירוקרטיה שבה מאלצת לעיתים לקפוץ על הזדמנות (במקרה שלכם גיוס כח אדם חדש) בלי יכולת להספיק ולהכין את הקרקע קודם לכן. חבל לי שבתך מצאה עצמה בסיטואציה הזו , וכפי שנאמר , הכל לטובה. היא עוד תסובב את הראש ותביט לאחור ותשמח שקרו הדברים כפי שקרו. זו בסך הכל מקפצה קדימה. ב ה צ ל ח ה !!!!!!!!!
 

הקיפודה

New member
אדמונית החורש

הבעתיאת דעתי על התנהלותו של המפקד ולא על תפקודו הצבאי והמקצועי, על אף שמכמה דוגמאות שקיבלתי, גם כאן ניתן להטיל ספק אבל זה לא מענייני כאן. מכיוון שלא היה לי שום קשר איתו, (בשביל מה קשר?), אני בהחלט מייצגת את הרגשתה והרגשתי שלי בענין. את העמדה שלו הבנתי וכתבתי: הוא לא היה מרוצה, מה לא ברור כאן? הסיבות שלו יכולות להיות הכי נכונות, והשידוך יכול להיות בהחלט מופר....... יצאתי כאן, ביחוד שזה פורום הורים... נגד האופן בה הסיפור נעשה. אנא מכם הורים, לא התכוונתי לעורר כאן מחלוקת משום סוג, פשוט באתי לשתף, מתנצלת אם מישהו נפגע בשם הצד "השני"........ גם כאן, הדברים בעיני המתבונן ולא תמיד ע"י הכותב. שבת שלום לך ושולחת לך ברכות שהמפקדת האישית שלך תצליח בדרכה. בטוחני שהיא היתה נוהגת ביתר רגישות ...... אולי צריך בגלל זה יותר מפקדות בנות ??????????
 

שושנה ו

New member
לקיפודה- בהצלחה לבתך ../images/Emo140.gif

לצערנו הרב אנו נתקלים בדברים כאלה גם בחיי היום- יום, ולא רק בצבא.... לפעמים אנו נתקלים במנהלים או מפקדים שלא רואים מעבר לאף שלהם (הכוונה:: לא רואים את העומדים מולם) הם לא רואים ולא מזהים כשרון....אבל ב"ה ישנם אנשים עם רגישויות, שקולטים בדיוק את אלה שפעם לא העריכו....... הם מגלים את הכשרונות החבויים בהם, מקדמים אותם......נותנים להם תפקידים הולמים, וע"י כך תורמים להעלאת בטחונם העצמי....... אל תדאגי, עוד יכירו בערכה והיא עוד תקטוף זרי נצחון
מאחלת לכם- לה ולך שתמצא את יעודה ואת אושרה
 

הקיפודה

New member
שושנה ו

תודה על ברכת ההצלחה לביתי, מזדהה עם כל מילה שכתבת, ב י נ ג ו. אוספת את ברכותיכם המגיבים, לזר אחד אותו אמסור לחיילת, ואיתו היא תצא לתפקיד החדש.
 
למעלה