שראו שהוא משדרות או שהוא זוכר שאחרי המלחמה עדיין המלחמה הקשה והארוכה ביותר של מדינת ישראל תשאר המלחמה בעוני ובפערים החברתיים? בכלל, דומה שבמלחמה הזאת יש הרבה יותר עיסוק במצב החברתי. הבוקר בדרך לעבודה שמעתי בשני הקשרים שונים דיונים על הפגיעה הכלכלית בתושבי הצפון והאופן שבו המדינה נערכת לעזור להם, אם זה שאלות של מס רכוש ופיצויים או של הגבלת הריבית על משיכות יתר בבנקים. טוב שזוכרים שלכל של"ג (שם זמני) יש גם מוצאי-של"ג.
רע בעיניי שיש מי שמתייחס לגבר בגיל העמידה, שכבר עשה כמה דברים בחיים שלו, כאל "נער". צורת התייחסות מעליבה, שבריונים בדרום ארה"ב משתמשים בה כשהם פונים לאפרו-אמריקנים.
מלעשות ניתוחים פסיכולוגים. אבל מה שמדאיג, עם זאת, זה שהמניעים לפעולות רציניות כ"כ לא יהיו ממקום של *להוכיח להם* / אגו / בטחון מופרז מעליתו המטאורית לצמרת אשר אולי רופפה את הריסון/האיזון העצמי.. *לנער משדרות* הזה כיונתי (או ממה שהבנתי לפחות מהאנשים עפ"י הכתבה)