גם אני מאוד-מאוד....

[לולי90]

גם אני מאוד-מאוד....

 

[זריחה 2]

היי לולי...

עמותת ה"מיואשים" היא בשרשור האחר.. קבלי חיבוק,ש"ירכך" מעט את ה"מאד מאד".. ולוואי ויכאב לנו... קצת פחות.

 

[לולי90]

תודה זריחה על החיבוק

השבוע אחרון היה מאוד-מאוד קשה...קודם כל בשבת שעברה בתי קיבלה מין התקף ב8 בערב ואחרי כמה שעות קשות-בלי בעלי-בדיוק יצא למשמרת לילה שניסיתי להרגיע ולא כל כך הצלחתי-הזמנתי מונית והחזרתי אותה ב11.30 בלילה-דווקא במונית קצת נרגעה.קיבלתי את זה די קשה בגלל שנאלצתי להתמודד איתה לבד (עם בתי הקטנה)אבל בעלי נותן לי יותר ביטחון,שיקשקתי מפחד שלא אאלץ להזמין אמבולנס כמו לפני חצי שנה(אם מישהו זוכר את המקרה).נגמר יחסית בשלום ועוד פעם הבנתי שלא צריך לחכות אלא אם רואים שהתחיל התקף-ישר-חזרה.ביום שלישי בלילה ב4 בבוקר קיבלתי טל' מבעלי-הוא עובד בלילה אבל אף פעם לא מתקשר עלי בשעות הלילה-"אני בב"ח" -הוא כבר כמה ימים לא הרגיש טוב-חשבנו-הצטננות-הלך לעבודה ובאותו לילה קיבל צמרמורת נוראית,התקבצות שרירם והרגיש ש"הולך למות"..ועמית שלו לקח אותו למיון.נכנסתי לפניקה-נסעתי עליו בבוקר-שמו לו אינפוזיה ועשו בדיקות-אני אחסוך את הפרטים-בקיצור התברר כיתייבשות והוא שוחרר ביום חמישי בצהריים.אבל לי זה נראה כמו התמוטטות עצבים והתקף פניקה(אני מכירה את זה טוב-לצערי)...הכול נגמר טוב אבל איזה טלטלה לעצבים שלי? את הבת לקחתי היום בבוקר-עכשיו היא נרדמה אבל לפני זה כל הבוקר וצהריים -לא הרגישה טוב-בכתה ופחדה-אבל הצלחתי עם הרבה מאמצים קצת להרגיע אותה-כי זה לא היה ממש התקף-אני כבר מזהה את זה..לא יודעת מה מחר ושלא חס וחלילה יקרה מה שבשבוע שעבר כי אני כבר לא אעמוד בזה-אני חייבת כמה ימים שקטים-חייבת!!!!!

 

[זריחה 2]

יקירתי אין ספק שעוברים

עליכם ימים לא קלים.. היי חזקה,היי סובלנית ,אני יודעת שקל לאמר אך קשה ליישם..החזיקי את העגלה בחוזקה..אל תרפי,למענם ולמענך, המון בריאות לבעלך,לבתך.. ולך....ימים של שקט, שלווה ורוגע..

 

[לולי90]

תודה זריחה

לא נראה לי שלא אזכה בעתיד הקורב לימים כאלה

-כל הזמן צצים עוד בעיות ועוד דברים.... אבל בכל זאת תודה לך על החיזוק וחיבוק

-כפי ששמת לב לא כתבתי מזמן-היום פתאום הרגשתי צורך לכתוב -סימן למה זה? אולי הייתי כל כך לחוצה כי כבר לא יכולתי להפתח?מקווה לא להיעלם בהמשך...

 

[לולי90]

שלא אזכה=שאזכה

 

[זריחה 2]

סימן לצורך ענק

להזדקקות ..לפרוק,לשפוך לקבל מעט תמיכה .... לקריאת מילה טובה,עידוד,הקשבה... וכמובן....החיבוק.

 

[לולי90]

שבוע שעבר

הוצאתי את הודעתי פעם נוספת כי נראה לי שהיא נעלמה בתוך התגובות קצת...

 

[לולי90]

הצלחנו!!!

היא נרדמה וזה אומר שחוזרים רגיל מחר בבוקר..למרות שמצבה לא היה כל כל טוב בבית אבל הצלחנו בלי התקף!!!קצת רגיעה בשבילי.רק שבעלי ירגיש טוב כי כל העיינן הזה(כתבתי על אישוז שלו כמה הודעות למעלה)-נראה לי שלא הבנו בכלל מה היה לו....יכול להיות שצמרמורת נוראית-הא אמר שהיה לו מאוד-מאוד קר זה שייך להתקף חרדה? וגם היה לו חום-או שזה באמת זה התייבשות? עכשיו הוא מפחד שה לא יקרה שוב וגם רני מפחדשת מזה....שמח-א?גם מהתקפים שךלה בת שלי וגם מהתקפים שלו אני מפחדת עכשיו...

 

[לולי90]

זה הסיפור

השבוע אחרון היה מאוד-מאוד קשה...קודם כל בשבת שעברה בתי קיבלה מין התקף ב8 בערב ואחרי כמה שעות קשות-בלי בעלי-בדיוק יצא למשמרת לילה שניסיתי להרגיע ולא כל כך הצלחתי-הזמנתי מונית והחזרתי אותה ב11.30 בלילה-דווקא במונית קצת נרגעה.קיבלתי את זה די קשה בגלל שנאלצתי להתמודד איתה לבד (עם בתי הקטנה)אבל בעלי נותן לי יותר ביטחון,שיקשקתי מפחד שלא אאלץ להזמין אמבולנס כמו לפני חצי שנה(אם מישהו זוכר את המקרה).נגמר יחסית בשלום ועוד פעם הבנתי שלא צריך לחכות אלא אם רואים שהתחיל התקף-ישר-חזרה.ביום שלישי בלילה ב4 בבוקר קיבלתי טל' מבעלי-הוא עובד בלילה אבל אף פעם לא מתקשר עלי בשעות הלילה-"אני בב"ח" -הוא כבר כמה ימים לא הרגיש טוב-חשבנו-הצטננות-הלך לעבודה ובאותו לילה קיבל צמרמורת נוראית,התקבצות שרירם והרגיש ש"הולך למות"..ועמית שלו לקח אותו למיון.נכנסתי לפניקה-נסעתי עליו בבוקר-שמו לו אינפוזיה ועשו בדיקות-אני אחסוך את הפרטים-בקיצור התברר כיתייבשות והוא שוחרר ביום חמישי בצהריים.אבל לי זה נראה כמו התמוטטות עצבים והתקף פניקה(אני מכירה את זה טוב-לצערי)...הכול נגמר טוב אבל איזה טלטלה לעצבים שלי? את הבת לקחתי היום בבוקר-עכשיו היא נרדמה אבל לפני זה כל הבוקר וצהריים -לא הרגישה טוב-בכתה ופחדה-אבל הצלחתי עם הרבה מאמצים קצת להרגיע אותה-כי זה לא היה ממש התקף-אני כבר מזהה את זה..לא יודעת מה מחר ושלא חס וחלילה יקרה מה שבשבוע שעבר כי אני כבר לא אעמוד בזה-אני חייבת כמה ימים שקטים-חייבת!!!!!

 

[בשבושונית]

לולי יקרתי

מי יתן וההוא שם למעלה יעשה איתנו קצת חסד ויתן לנו כול אחד בניפרדחודש אחד בשנה של שקט ושלווה כמה קשה לך וכמה תהפוכות את עוברת בשבוע אחד היתי נתנת לך גם החודש שלי בכדי שהיו לך שניים ואנילא צוחקת בכלל אני כבר היתרגלתי אם בכלל אפשר להיתרגל לטירוף הזה אני מאחלת לך שאלוהים יתן לך את כול הכוח בעולם להמשיך במחול המטורף הזה אחרי האין שפיות של החיים להמשיך ולסחוב את העגלה וכמה אני יודעת שקשה לך ונימאס לך שהייה לך שבוע טוב ומקסים כמוך והמון המון כוחות נפש זר לא יבין את זה

 

[לולי90]

תודה מכל הלב

לך בשבושונית על המילים היפות והמחזקות שלך-כל כך מנחם לדעת שיש אנשים שכל כך מבינים אותך....