גל עד מול חלון ילדותי בחצר הזכרונות נהרות הזמן חרטו בגזעו תעלומות נפשי. עלעליו נשרו עם דוק אחרון של תום ניצב כגל עד לימים של צחוק ודמע נוף ילדותי שחלף ונגדע. העץ שלי נשבר ועלה השמימה גזעו מביט בי בדומייה.
