גלויות מיוון
ויקטוריה היסלופ
צילומים מעוררי ענין של אלכסנדרוס קקוליריס
בהוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד /2017
תרגום שרון פרמינגר .יצא לאור ב- 2016
חם בחוץ,חם בבית ולמי שאינו סובל מזגן כמוני חם יותר,אבל ברגע
שהתחלתי לקרוא את הספר של ויקטוריה היסלופ,שכחתי מהחום.הפלגתי על גבי האוניות,לעבר איי יוון.ים כחול על גליו נפרש ממרום הסיפון למטה,שמים מעל נמתחו שינו צבע וצורה,אופק נגלה מרחוק ועימו הסיפור.
גלויות מיוון הוא ספר מענין,מעורר סקרנות,הכתיבה בגובה העינים,לא יומרני מדי, לא פילוספי,פשוט לקרוא ולהנות .
סיפור מסגרת:גלויות נוף שהגיעו לכתובת לא נכונה לידי אישה צעירה מעוררת את סקרנותה,והיא מחליטה לקחת חופשה ולצאת ליוון לנשום את האוויר,להרגיש את האווירה ולו לכמה ימים ובעיקר להיות קרובה פיסית לאותם מקומות שהכותב
הזכיר,איקרה,אנדרוס ,נאפפליו ,אולימפיה ,דלפי ,יואנינה ועוד .
רגע לפני טיסתה היא קיבלה גם חבילה בדואר,דחסה ברגע האחרון למזוודתה,זה היה יומן של אותו כותב.שם ביוון היא קוראת את היומן,המספר על מסעו בערי הנמל ובכפרים,ובמיוחד מתאר סיפורים ששמע מפי המקומיים,חלקם דרמתיים,"ירח דבש",חלקם משאירים את הקורא בפה פעור:"הילד בחליפה הכסופה".יש המספרים על הווית החיים "אריה על מיתר סול""תיבת נגינה עוני וכבוד עצמי".
אחרים גורמים לחשוב על גורל ונסיבות:"רק לא ביום שלישי","הרעיה הבודדה",
ומה שחשוב במיוחד ומרכז הכובד שבספר הוא הענין שבנוסף לסיפורים מתאר הכותב את המסע הפנימי האישי שלו,האיש חווה אכזבה,הבחורה שעימה היה צריך להפגש לאהגיעה,הוא חשב להתארס איתה,השאלות אודותיה נשארו ללוא מענה,אך הכאב היה חזק,כאב עוצמתי שהכניע את חדוות החיים שלו את,החיוניות והיצירתיות .
עם סיפור ועוד סיפור,עם ביקור בעיר נמל כזו או אחרת,במפגשים עם משפחות
בשיחות בכפר על ההר,או למרגלותיו,הלך הכאב והתעמעם,הסגירות,חוסר הנשימה,העלבון הצער,פינה מקום להשלמה,לקבלה,לפתיחות,לאהבה.
ומה לגבי אותה בחורה ששמה אלי {צירה מתחת ל'},שקיבלה לכתובתה את הגלויות לא לה,
ממליצה "גלויות מיוון":מראות,צבעים,ריחות,נופים וסיפורים
הנכנסים אל הלב
לבוגרים ומבוגרים .
בין דפי הספר מצורפים צילומים מיוחדים ויחודיים ,המשלימים את האוירה .
ויקטוריה היסלופ
צילומים מעוררי ענין של אלכסנדרוס קקוליריס
בהוצאת ידיעות ספרים ספרי חמד /2017
תרגום שרון פרמינגר .יצא לאור ב- 2016
חם בחוץ,חם בבית ולמי שאינו סובל מזגן כמוני חם יותר,אבל ברגע
שהתחלתי לקרוא את הספר של ויקטוריה היסלופ,שכחתי מהחום.הפלגתי על גבי האוניות,לעבר איי יוון.ים כחול על גליו נפרש ממרום הסיפון למטה,שמים מעל נמתחו שינו צבע וצורה,אופק נגלה מרחוק ועימו הסיפור.
גלויות מיוון הוא ספר מענין,מעורר סקרנות,הכתיבה בגובה העינים,לא יומרני מדי, לא פילוספי,פשוט לקרוא ולהנות .
סיפור מסגרת:גלויות נוף שהגיעו לכתובת לא נכונה לידי אישה צעירה מעוררת את סקרנותה,והיא מחליטה לקחת חופשה ולצאת ליוון לנשום את האוויר,להרגיש את האווירה ולו לכמה ימים ובעיקר להיות קרובה פיסית לאותם מקומות שהכותב
הזכיר,איקרה,אנדרוס ,נאפפליו ,אולימפיה ,דלפי ,יואנינה ועוד .
רגע לפני טיסתה היא קיבלה גם חבילה בדואר,דחסה ברגע האחרון למזוודתה,זה היה יומן של אותו כותב.שם ביוון היא קוראת את היומן,המספר על מסעו בערי הנמל ובכפרים,ובמיוחד מתאר סיפורים ששמע מפי המקומיים,חלקם דרמתיים,"ירח דבש",חלקם משאירים את הקורא בפה פעור:"הילד בחליפה הכסופה".יש המספרים על הווית החיים "אריה על מיתר סול""תיבת נגינה עוני וכבוד עצמי".
אחרים גורמים לחשוב על גורל ונסיבות:"רק לא ביום שלישי","הרעיה הבודדה",
ומה שחשוב במיוחד ומרכז הכובד שבספר הוא הענין שבנוסף לסיפורים מתאר הכותב את המסע הפנימי האישי שלו,האיש חווה אכזבה,הבחורה שעימה היה צריך להפגש לאהגיעה,הוא חשב להתארס איתה,השאלות אודותיה נשארו ללוא מענה,אך הכאב היה חזק,כאב עוצמתי שהכניע את חדוות החיים שלו את,החיוניות והיצירתיות .
עם סיפור ועוד סיפור,עם ביקור בעיר נמל כזו או אחרת,במפגשים עם משפחות
בשיחות בכפר על ההר,או למרגלותיו,הלך הכאב והתעמעם,הסגירות,חוסר הנשימה,העלבון הצער,פינה מקום להשלמה,לקבלה,לפתיחות,לאהבה.
ומה לגבי אותה בחורה ששמה אלי {צירה מתחת ל'},שקיבלה לכתובתה את הגלויות לא לה,
ממליצה "גלויות מיוון":מראות,צבעים,ריחות,נופים וסיפורים
הנכנסים אל הלב
לבוגרים ומבוגרים .
בין דפי הספר מצורפים צילומים מיוחדים ויחודיים ,המשלימים את האוירה .