גישה לחיים
בפורום של חינוך לגיל הרך, הובא קישור לאתר כבד את ילדיך. הכל נשמע כל כך יפה, אבל עשה לי תחושה שלא ממש אמיתי. גם המסקנות, למשל בנושא בית ספר (ציטוט מהמאמר): "בתי הספר מלמדים לזהות את התהליך [של הלמידה] עם החומר [אותו לומדים]. ברגע שהאבחנה ביניהם מטשטשת, נוצרת צורת חשיבה חדשה: הגברת הטיפול תגרום לשיפור התוצאות; או במלים אחרות, הסלמה מביאה להצלחה. כך התלמיד מחונך שלא להבדיל בין הוראה ללמידה, בין עלית כתה לבין השכלה, בין תעודה לבין כישורים, ובין דיבור רהוט לבין אמירה מקורית. דמיונו מחונך לקבל שירות במקום ערך." או לגבי תרבות הצריכה: "כי בעצם תרבות הצריכה עצמה היא תחליף, היא לא הדבר האמיתי אלא דרך להמנע ממנו, לשכוח אותו, לחיות בלעדיו. הרי בטחון אמיתי לא מתבטא בגודל חשבון הבנק, אלא באנשים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, בכוח הפנימי שלנו, ביכולת שלנו לבחור בשביל עצמנו. הרי הצורך שלנו באהבה לא יבוא על סיפוקו מכך שישרתו אותנו זרים, אלא מכך שהאנשים הקרובים אלינו יתמכו בנו, ישמחו איתנו, יקבלו אותנו כפי שאנחנו. הרי זהות לא ניתן לעצב בבגדים ותספורת, אלא רק בבחירה אותנטית של דרך חיינו. הרי אושר לא נכנס ללב כשאוכלים גלידה, אלא קורן ממנו כשאנחנו מתמכרים למה שאנחנו אוהבים. כדי להשתחרר מתרבות הצריכה לא צריך להמנע - צריך לא להתפשר על תחליפים מלאכותיים ולא מספקים וללמוד לקבל את הטוב ביותר." ההרגשה שלי היתה ש הכל נכון, אבל גם לא נכון. הרבה דמגוגיה.
בפורום של חינוך לגיל הרך, הובא קישור לאתר כבד את ילדיך. הכל נשמע כל כך יפה, אבל עשה לי תחושה שלא ממש אמיתי. גם המסקנות, למשל בנושא בית ספר (ציטוט מהמאמר): "בתי הספר מלמדים לזהות את התהליך [של הלמידה] עם החומר [אותו לומדים]. ברגע שהאבחנה ביניהם מטשטשת, נוצרת צורת חשיבה חדשה: הגברת הטיפול תגרום לשיפור התוצאות; או במלים אחרות, הסלמה מביאה להצלחה. כך התלמיד מחונך שלא להבדיל בין הוראה ללמידה, בין עלית כתה לבין השכלה, בין תעודה לבין כישורים, ובין דיבור רהוט לבין אמירה מקורית. דמיונו מחונך לקבל שירות במקום ערך." או לגבי תרבות הצריכה: "כי בעצם תרבות הצריכה עצמה היא תחליף, היא לא הדבר האמיתי אלא דרך להמנע ממנו, לשכוח אותו, לחיות בלעדיו. הרי בטחון אמיתי לא מתבטא בגודל חשבון הבנק, אלא באנשים שאנחנו יכולים לסמוך עליהם, בכוח הפנימי שלנו, ביכולת שלנו לבחור בשביל עצמנו. הרי הצורך שלנו באהבה לא יבוא על סיפוקו מכך שישרתו אותנו זרים, אלא מכך שהאנשים הקרובים אלינו יתמכו בנו, ישמחו איתנו, יקבלו אותנו כפי שאנחנו. הרי זהות לא ניתן לעצב בבגדים ותספורת, אלא רק בבחירה אותנטית של דרך חיינו. הרי אושר לא נכנס ללב כשאוכלים גלידה, אלא קורן ממנו כשאנחנו מתמכרים למה שאנחנו אוהבים. כדי להשתחרר מתרבות הצריכה לא צריך להמנע - צריך לא להתפשר על תחליפים מלאכותיים ולא מספקים וללמוד לקבל את הטוב ביותר." ההרגשה שלי היתה ש הכל נכון, אבל גם לא נכון. הרבה דמגוגיה.
