גיל שנתיים הנורא

פלגיה

New member
גיל שנתיים הנורא

לא, לא התבלבלתי בפורום. אני יודעת איפה פתחתי את ההודעה. בימים אלה מציין פורום תנ"ך שנתיים להיווסדו. אני לא זוכרת בדיוק מתי, וזה גם לא משנה, זאת התקופה בשנה. בשקרב פסיכולוגיים חינוכיים מכונה גיל שנתים "גיל ההתבגרות הראשון". הורים קוראים לו "גיל שנתים הנורא" כי תהליך ההתבגרות עובר משברים, עקשנויות והתפרצויות של כעס. נראה לי שגם הפורום עובר בזמן האחרון מעין גיל התבגרות כזה, וזהגיע הזמן לקצת ריענון נהלים. בנוסף לתקנו שתי בקשות נוספות: אנא שימרו על כבוד: כבודכם, כבוד הגולשים האחרים וכבוד הפורום. נא לא להיגרר להשמצות אישיות ולביטויים פוגעים. קללות, גם אם מצוטטות מהתנ"ך הן עדין קללות, ויימחקו. כאשר יש כמה שאלות באותו נושא נאלשרשר אותן לאותה הודעה ראשית ולא לפתוח מדי יום הודעה חדשה שבעצם עדין שייכת לנושא של אתמול. ושיהיו לנו בפורום עוד שנים ארוכות של דיונים מלאים שבאים מתוך רצון להוסיף ידע, להבין וללמוד ולא מתוך רצון להתנצחות קיץ חם, טוב, ומשעמם.
 

shushu10

New member
כל הכבוד פלגיה , תבורכי על ההשקעה והסבלנות.|4

לרגל הארוע הרשו לי לברך את כולנו שנצליח לשמור על קור רוח וצלילות הדעת. הקיץ הזה חם במיוחד, שתו הרבה מים ותפשו גלים...
. אני לחופשה כבר יצאתי
 

יוסי ר1

Active member
../images/Emo24.gifכל הכבוד פלגיה! קבלי יישר כח גדול!

כאמא לפורום, את הסובלת הראשית את ילדותיות העוללים הגולשים. עם זאת, אני מקווה שאת גם רווה נחת מ"החוכמות" של העוללים, העוללים, ולא רק טרודה בלנקות אחרינו... ואם כבר יום הולדת: מדוע אצל פרעה כתוב "יום הולדת את פרעה", ואילו כיום אנו משתמשים בביטוי "יום הולדת ל..." ?
 
זה טוב או רע?

האם הסמינר לחוזרים בתשובה, שלא זכיתי להשתתף בהם לצערי (כי מקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד), האם זה מקום נחמד או מעיק כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר?
 

סוריאל

New member
למה, בסמינר לא צועקים?

תמהתני. זה דוקא אמצעי רטורי מקובל (ע"ע אמנון יצחק). בלי צעקות (וקלללות וגידופים וכד') אפשר לנהל דיון ענייני. כמובן שיש רעיונת שבהם אי אפשר לנהל דיון ענייני ויש אנשים שאינם מעוניינים בניתוח שקול של טענותיהם.
 
"יום הלדת את פרעה"

יום ההולדת הנזכר אצל פרעה זה לא חגגת יום השנה להיוולדו, כי הרי אם זה היה כך, זו לא היתה חכמה גדולה ליוסף לדעת את יום חגיגות יום ההולדת שלו. אצל פרעה היה זה לידת היורש. אף אחד לא יכול היה לדעת את הלידה הצפויה, וגם זה לא נרמז. כל מה שיוסף יודע זה שבעוד שלשה ימים יקרה משהו שיגרום לפרעה לחון את שר המשקים ולתלות את שר האופים. ביום השלישי נולד פרעה הבא, (היורש), ופרעה האב עושה משתה לכל עבדיו. אולי משתה זה הוא טכניקה שעבדי פרעה הצפויים להיות עבדים גם לבן היורש, יזכרו תמיד את היורש כמשהו טוב. הרי לולא נולד, הם לא היו משתתפים במשתה הנערך אך ורק עבורם. "ויעש משתה לכל עבדיו".
 
זה לא מקורי, וכל האומר דבר בשם אומרו...

אבל אינני זוכר מתי והיכן ובטח לא ממי שמעתי אותו. גם אם הייתי זוכר ממי שמעתי אותו לא הייתי זוכר היכן וגם לא איך הוא נראה, ואפילו אם זה היה הבן של מישהו מהשכונה... והמבין תבין.
 
אולי יש משהוא דומה למשפט

"והוא אדמוני עם יפה עניים" במקום והוא אדמוני ויפה עניים
 

יוסי ר1

Active member
למרות שהפירוש הנ"ל יפה מאד,

עדיין אינו נראה לענ"ד כפשט הראשוני. כשחושבים על הצירופים "הןלדת את" והולדת ל" , נראה יותר נכון "הולדת את", והתמיהה היא על הצורה המקובלת היום, ולא על הכתוב בבראשית.. "הולדת ל" נשמע יותר גיור של ביטוי ארמי, כמו שתה למיא, במקום שתה את מיה. כמו כן, אם תפרש שמדובר על לידה צפוייה של בן פרעה, על כרחך אתה מחוייב להוסיף מידה נוספת של נבואה ליוסף, שחזה שזו תארע בעוד שלשה ימים. לעומת זאת אם מדובר בתאריך לידתו של פרעה הנוכחי, אין בעייה, זה רשום בכל לוח שנה מצוי... אולי מישהו מהבקיאים בבלשנות (מוגג?) יאיר את עינינו?
 
זה בדיוק מה שאמרתי

אם זה היה החגיגות ליום השנה להיוולדו (כמשמעותו כיום), אז זו לא היתה חכמה גדולה, אבל יוסף מנבא להם דבר שלא כולם יודעים, וספק רב אם יוסף בעצמו יודע מה פשר המשתה (כי כל מה שיוסף אומר להם זה רק "בעוד שלושת ימים ישא פרעה..."
 

בסג

New member
כשהרצתי את הדברים לפני אבי

גִלינו שהבסיס לפירוש זה (רק הקטע של בן שנולד ולא יומולדת), מוזכר ברד"ק: "יום הלדת את פרעה" יש מפרשים - יום שנולד בן לפרעה, - או פירושו יום שנולד פרעה והיה עושה משתה בכל שנה באותו היום, ומה שאמר "את" כמו "יחלק את הארץ" (במדבר כו:נה) וכן אמר "ביום הולדת אותך" (יחזקאל טז:ד).
 

eyalnadav

New member
יום הולדת ליום הלידה ולא לבן

ראשית אין לך שום מקור שהבן של פרעה היה ה-1 והיה היורש. ומאיפה אתה יודע שעושים חגיגה לבן בימים הראשונים בלבד? שנית אין שום מפרש שמפרש כמוך. כולם מפרשים כפשוטו , ומכן יש מחלוקת בפוסקים האם יש לעשות יום הולדת או לא, יש אומרים שזה נהוג רק אצל הגויים כמו פרעה ולא במקורות יהודים ,ויש אומרים שזה גילוי מילתא בתורה שחוגגים יום הולדת. ולהזכירך שפתרון החלום ויציאת יוסף מהכלא הייתה בזמן ראש השנה העברי
 
לקרוא רבבת ספרים זו לא חכמה

צריך לדעת גם להבין ולזכור. טולי אני לךא קראתי הרבה כמוך, אך לפני שאתה מגיב ושולל על הסף דברים, כדאי שתקרא עוד תגובות ותחכים. קרא את תגובתה של בסג שמביאה את פירושו של הרד"ק כך.
 

eyalnadav

New member
הוא שכח לציין שפירוש ה-1 לא מקובל

רובם ככלום של הפוסקים והפרשנים לא הביאו את פירוש רד"ק , וגם רד"ק לא כ"כ הסכים לכך בעצמו והראיה שהביא את הפירוש המקובל אח"כ . אתה צודק שיש פירוש כזה , אבל לא צודק שזה הפירוש הנכון - זה ההשגה , ישר כוח על הפירוש הלא מקובל אני לא רוצה להכנס לענין הלשוני של יום הלודת את פרעה - בהזדמנות אחרת
 
למעלה