גיליתי אותכם ../images/Emo13.gif
איזה יופי של פורום @@@ תגידו ברוכה הבאה !!!
אני ממש שמחה שיש פורום כזה שנותן הזדמנות לספר על המחלה, הבאמת לא נוראית הזאת שבהחלט אפשר לחיות איתה... וכמובן לתת עידוד לאחרים שנמצאים במקון שאני הייתי בו לפני 6 שנים שגילו לי את המחלה. אז אם זה מעניין מישהו לפני 6 שנים גילו לי אפילפסיה (של הנעורים) כשהייתי בצבא - התגובה היתה שוק נורא ובעסה ברמות על שנמשכה כמה חודשים ב'גימלים' ההמוניים שקיבלתי.למזלי, אני במעקב כל השנים האלה אצל נוירולוג מדהים שמרגיע , עוזר מסביר ואני אשכרה נהנית להגיע אליו כל פעם מחדש. בכל מיקרה היום אני 6 שנים אחרי מאוזנת לחלוטין(סה"כ היו 2 התקפים ומהרגע שהתחלתי עם הטיפול התרופתי הכל הפסיק). לוקחת דפאלפט פעם ביום - עובדת , מסיימת תואר ראשון בגאווה רבה . חיה את חיי כמו כל אחד. והמסר הוא כזה: אני חושבת שיש יותר מדי אנשים שלא יודעים מה זה , אין מספיק מודעות , יש יותר מדי דעות קדומות וזה נורא ואיום. הדרך עוד ארוכה ואני מקווה שיום יבוא ואנשים לא יסתכלו אלי בפרצוף מרחם כשאני אגיד להם שיש לי אפילפסיה
. וזה יקרה רק בגלל אנשים כמוכם . אני מגיעה למה שרציתי לשאול ואם יש למישהו המלצה בשבילי אני אשמח : חשבתי על הפסקת הטיפול התרופתי (בכל זאת 5 שנים בלי התקף...) הבעיה היא הפחד שזה יחזור . הנוירולוג שלי אמר שבמידה ומפסיקים יש סיכוי של 50% להתקף
וזה המון @@@ . אני מצד אחד נורא מפחדת מזה - כי יש לי תלות בכדור הזה - זה עוזר לי לחיות את החיים שלי בלי לקרוס כל שני וחמישי . אבל מצד שני - נורא בא לי לדעת איך זה בלי. יש מישהו בפורום הזה שהיה לו האומץ ויכול לספר לי קצת על הניסיון שלו ?