מינה המרכז להורות
New member
גילוי דעת
גילוי דעת אני יושבת בימים האחרונים וקוראת את דברי המשתתפים וחשוב לי לשתף אתכם במה שעולה אצלי מבחינה רגשית וחשיבתית. כפי שהבנתי הפורום הזה הינו פורום של תמיכה לאנשים שנמצאים בשלב זה או אחר בתהליך הפונדקאות. תמיכה כפי שנתפסת אצלי הוא משהו חם ונטול ככל האפשר רגשות שליליים. לדאבוני, קיימים רגשות שליליים ומעבר לרגשות השליליים נעשים פה צעדים מלאי כעס ואולי גם שנאה טהורה. הפורום הזה הינו מיקרו קוסמוס (עולם קטן) שמייצג נאמנה את החיים שלנו בתוך המדינה הזו. להזכירכם, כל נאמני הפורום, משתתפיו ומנהליו כלנו חיים במדינה שהעתיד שמובטח לנו בארץ הזו יכול לערער באופן רציני את יציבותינו ואת קיומינו. ואנחנו כלנו שחיים בארץ הזו במקום ליצור לעצמינו חברה שבה איש יתמוך ברעהו למען התחזקות מול הכוחות המאיימים מחוצה לנו אנו נמצאים בתוך סיר לחץ שבו אנשים שונאים מזיקים מעליבים מכפישים משמיצים דוחפים ופוגעים אחד בשני. הדברים האלה נכתבים בכאב, פחות עלי, פחות עליכם אלא יותר על הילדים שכל אחד מאיתנו מגדל ויגדל. האם זהו העולם שרצינו לבנות לילדינו? האם בחברה זו ילדינו יכולים לחלום את חלומותיהם ולבנות את עתידם? אנחנו המבוגרים אחראים לעולם שנשאיר לילדים ואני חושבת שהדרך הזו של שנאת חינם לא תוביל אותנו לנתיבים נכונים. מתחשק לי להציע לכלנו להושיט יד כדי שנהפוך לשרשרת אנושית אחת עם רצון ויכולת לבנות עולם טוב יותר אם לא לנו לפחות לילדינו. המכתב הזה הינו מכתב פרידה מהפורום הזה מתוך הבנה ברורה אם כי כואבת שהפורום הזה הוא לא ממש פורום של תמיכה כבר, כי כלנו לא השכלנו לפחות לאחרונה להבין שתמיכה לא יכולה להינתן במציאות כזו של מפולת של רגשות שליליים. תחשבו רגע, מה חושב ומרגיש פונה חדש לפורום שמעוניין באנפורמציה ותמיכה כשהוא עד להתנצחויות ההדדיות האלה ולכוחנות הבלתי פוסקת? אני חושבת שעדיף כרגע שכל אחד מאיתנו יעצור לרגע ויחשוב מה הצעד הבא שהוא עושה כדי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר שבו ניתן יהיה לחיות. ברור לי שחלק מהקוראים יתייחסו לדברי בציניות ורשעות כהרגלם דבר שיסייע להם להשאר מקובעים במקום לנסות להתחבר לחלקים אחרים שאולי למרות העוול שנעשה להם יתאפשר להם לעשות צעד אחד קדימה ולממש את עצמם ושאיפותיהם בשנה זו. שיהיה לכלנו שנה אזרחית טובה מינה
גילוי דעת אני יושבת בימים האחרונים וקוראת את דברי המשתתפים וחשוב לי לשתף אתכם במה שעולה אצלי מבחינה רגשית וחשיבתית. כפי שהבנתי הפורום הזה הינו פורום של תמיכה לאנשים שנמצאים בשלב זה או אחר בתהליך הפונדקאות. תמיכה כפי שנתפסת אצלי הוא משהו חם ונטול ככל האפשר רגשות שליליים. לדאבוני, קיימים רגשות שליליים ומעבר לרגשות השליליים נעשים פה צעדים מלאי כעס ואולי גם שנאה טהורה. הפורום הזה הינו מיקרו קוסמוס (עולם קטן) שמייצג נאמנה את החיים שלנו בתוך המדינה הזו. להזכירכם, כל נאמני הפורום, משתתפיו ומנהליו כלנו חיים במדינה שהעתיד שמובטח לנו בארץ הזו יכול לערער באופן רציני את יציבותינו ואת קיומינו. ואנחנו כלנו שחיים בארץ הזו במקום ליצור לעצמינו חברה שבה איש יתמוך ברעהו למען התחזקות מול הכוחות המאיימים מחוצה לנו אנו נמצאים בתוך סיר לחץ שבו אנשים שונאים מזיקים מעליבים מכפישים משמיצים דוחפים ופוגעים אחד בשני. הדברים האלה נכתבים בכאב, פחות עלי, פחות עליכם אלא יותר על הילדים שכל אחד מאיתנו מגדל ויגדל. האם זהו העולם שרצינו לבנות לילדינו? האם בחברה זו ילדינו יכולים לחלום את חלומותיהם ולבנות את עתידם? אנחנו המבוגרים אחראים לעולם שנשאיר לילדים ואני חושבת שהדרך הזו של שנאת חינם לא תוביל אותנו לנתיבים נכונים. מתחשק לי להציע לכלנו להושיט יד כדי שנהפוך לשרשרת אנושית אחת עם רצון ויכולת לבנות עולם טוב יותר אם לא לנו לפחות לילדינו. המכתב הזה הינו מכתב פרידה מהפורום הזה מתוך הבנה ברורה אם כי כואבת שהפורום הזה הוא לא ממש פורום של תמיכה כבר, כי כלנו לא השכלנו לפחות לאחרונה להבין שתמיכה לא יכולה להינתן במציאות כזו של מפולת של רגשות שליליים. תחשבו רגע, מה חושב ומרגיש פונה חדש לפורום שמעוניין באנפורמציה ותמיכה כשהוא עד להתנצחויות ההדדיות האלה ולכוחנות הבלתי פוסקת? אני חושבת שעדיף כרגע שכל אחד מאיתנו יעצור לרגע ויחשוב מה הצעד הבא שהוא עושה כדי להפוך את העולם שלנו למקום טוב יותר שבו ניתן יהיה לחיות. ברור לי שחלק מהקוראים יתייחסו לדברי בציניות ורשעות כהרגלם דבר שיסייע להם להשאר מקובעים במקום לנסות להתחבר לחלקים אחרים שאולי למרות העוול שנעשה להם יתאפשר להם לעשות צעד אחד קדימה ולממש את עצמם ושאיפותיהם בשנה זו. שיהיה לכלנו שנה אזרחית טובה מינה
