גיו גיטסו מסורתי.

shin ryu

New member
Tsubo

הלחיצות על העצבים הן חלק מרכזי מאוד בשיטה שנקראת HAKKORYU החלק הבא לקוח מתוך האתר שלהם Little known and often misunderstood outside Japan, Hakkoryu is a Jujutsu system which uses the body's Keiraku (meridian system) to create varying amounts of pain to control an attacker without necessarily causing serious injury. Japanese and traditional Oriental medicine teaches that "Ki", one of the non-physical aspects of life, flows through Keiraku in the body. Certain Tsubo (special points) along the Keiraku are sensitive to touching or striking and cause sharp distracting pain, but do not necessarily damage bones, joints, or other body tissue. These are the focal points of Hakkoryu techniques that a trained exponent uses to distract, dispatch, or arrest an attacker. Because of the non-injurious potential of these techniques, Hakkoryu is said to be humanitarian in nature. חוץ מזה אומנוית הלחימה החלו להתפתח ביפן דווקא בתקופה בהן המלחמות הפנימיות פסקו ולא היה צורך עוד בשריון וכו...
 

Sensei

New member
Keiraku

is a principle in Kaze Arashi Ryu. Meaning that many techniques in our system are done in combination with Keiraku techniques. Ancient traditional Martial arts such as jujutsu and aikijujutsu are experts in Keiraku.​
 

שי רגב

New member
יובל, אני מסכים איתך בעיקרון

אבל כמו שאמרת: "ג'ו-ג'וטסו הוא לא יותר משם גנרי לאומנויות לחימה יפניות...". השיטה שלו היא כזו. מה שמוזר זה שאין אצלם טכניקות ג'ודו, מאותה סיבה שאתה שאתה ציינת ("...בהן הלוחמים עטו שריון ומלבושים..."). אני הייתי מצפה מלוחמים שעובדים מול "ציוד" שכזה ושמצויידים בכבדות כזו, שישתמשו גם בטכניקות הטלה (וזה חוץ מן העובדה שאני אוהב את טכניקות הג'ודו ומוצא אותן שימושיות להפליא!
).
 

shin ryu

New member
אני ציינתי את אחד ההבדלים.

מה שרן ציין נכון גם לדעתי. מה שהתכוונתי לאמר זה שכמעט לא ראיתי במועדוני ג'ו גיטסו בהם התאמנתי עבודה על לחיצות בבנקודות מסוימות באמה. אני יודע שבאיקידו עובדים על זה אם כי זה חלק מאוד קטן באימונים שלהם.
 

shin ryu

New member
אולי זה מוזר או לא מוזר.

הג'ודו הוא פיתוח מאוחר יותר. הוא למעשה נולד מתוך הג'ו ג'יטסו כך שלא התאמנו בטכניקות ג'ודו כמו שרואים היום. יש כמה מאות זרמים בג'ו ג'יטסו ויתכן שבאחרים משתמשים בטכניקות ג'ודו.
 
אכן שאלה טובה...

להלן ההגדרה הפרטית שלי, כלומר אם הייתי הולך לחפש מקום להתאמן בו, הייתי מסתכל על האימון, ולפי המאפיינים שלהלן הייתי מגדיר לעצמי את המקום כמודרני או מסורתי: 1. התנועות האופייניות: ארוכות ועגולות במסורתי מול קצרות ו"תכליתיות" במודרני. 2. החומר הנלמד: מתן תשובות לסוגי איומים המתאימים "למציאות העכשווית" כמו שיחרורים מחניקות גרון, חביקות גוף וכו' יחשבו כג'ו-ג'יטסו מודרני, וטכניקות שאינן כאלה כמו שימוש בכלי נשק מסורתיים יחשבו כג'ו-ג'יטסו מסורתי. 3. האופי הכללי של השיטה (זה די נגזר מהנקודות שלעיל): שיטה פתוחה ומתעדכנת (למשל בנושא קרבות עמידה וקרקע) תחשב מודרנית, ושיטה מקובעת (למשל כזו שהדגש שלה הוא רק על קאטות) תחשב כמסורתית. הייתי מגדיר את השיטה הנלמדת בהתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו כשילוב טוב בין מסורת למודרניות... רן.
 

שי רגב

New member
רן, ../images/Emo13.gif

אני מסכים איתך לחלוטין בסעיפים 1 ו- 2. לא מסכים על סעיף 3. לדעתי, אם שיטה היא טובה (ואפילו אם היא "מסורתית") היא צריכה להיות "נכונה" לכל מצב, ואפילו אם אנחנו לא מכירים טכניקה ספציפית (שתתאים לאותה סיטואציה "חדשנית"), הרי שהבסיס הפילוסופי של השיטה אמור לתת לנו את המענה, ממנו נוכל לדלות/"להמציא" טכניקה שתתאים לסיטואציה החדשה, אך בו-בזמן תהיה "מסורתית" מבחינת צורת העבודה ובסיס המחשבה. מסכים איתך לגבי ה- WJJF, ובעיקר בשל "הנתיב" שאליו פנה קלארק בשנים האחרונות (נו טוב, אני מתכוון לתקופה של לפני כ- 5 שנים, אז התאמנתי איתכם
. לא יודע מה קורה מאז...). עוד נקודה מ-א-ו-ד חשובה היא: "הבסיס הפילוסופי". לדעתי נושא זה מודגש הרבה יותר בשיטות המסורתיות, בנוסף לחיבור ההדוק מאוד אצלן, בין ההיבט הרוחני-פילוסופי לכל התחום הלחימתי. כל טוב!
 
שי, ../images/Emo13.gif

אני מסכים איתך בכך ששיטה טובה ("מודרנית" או "מסורתית") תיתן מענה טוב באופן כללי למצבים שונים ("מודרניים" או "מסורתיים"), וכן שההיבט הרוחני מודגש הרבה יותר בשיטות "מסורתיות" מבשיטות "מודרניות". יחד עם זאת, אני חושב שמעצם ההגדרה שיטה שמתעדכנת תכיל יסודות "מודרניים", ושיטה שאינה מתעדכנת לא תכיל יסודות כאלה (וזאת מבלי לגרוע מטיב השיטה). ישנם הבדלים גדולים בין הג'ודו של לפני 50 שנה לג'ודו של היום. כנ"ל לגבי קרבות "חופשיים" (תשווה בין הקרב כפי שמופיע בסירטון של ברוס לי בו הוא מתמודד מול יריב משיטה שונה לקרבות MMA בזירות הפתוחות של היום. גם אם לא היה מדובר שם על קרב "שחייבים" לנצח בו, עדיין צורת הלחימה, העמידות וההתקפה נראים לי "מיושנים" משהו). רן.
 

שי רגב

New member
סרטון ברוס-לי

ראשית: איכות הסרטון "על הפנים", "עם הגבות החול"!
ועכשיו, מספר תהיות והשגות: 1. לא ברור לי בכלל באיזו סיטואציה זה צולם. לפי ההתרשמות שלי, האירוע הוא מין הדגמה, בה המתמודדים עורכים מין רנדורי רך, מול חברי/תלמידי דוג'ו כל שהוא. 2. את הנ"ל אני משער עפ"י קצב הזרימה של התנועות: קיימת זרימה מסויימת, שנקטעת מדי פעם (שים לב שהקיטוע מתבצע לאחר זרימה חלקה. בד"כ דבר כזה נעשה בעת הדגמה מול תלמידים, עמ"נ להדגיש ולהבהיר את הפעולה/האקט שנעשה וכן עמ"נ לעבור לשלב ההדגמה הבא). 3. אין שום דבר "מיושן" בצורת העבודה. יש עבודה "שונה", עבודה שמדגישה (לדעתי) היבטים מסויימים (לו היה פס-קול או הסבר, אני מאמין שהנחתי היתה מקבלת ביסוס נוסף). 4. דווקא ההשוואה לג'ודו היא בעייתית מבחינתך: כי הג'ודו המסורתי היה הרבה יותר "כולל" ו-"קרבי" מהג'ודו המודרני-הספורטיבי. על הסיבות לשינויים כבר דיברנו כאן רבות, ואין טעם לחזור עליהן (רק לתזכורת: השפעת המדיה הוויזואלית - טלוויזיה, צילומי קולנוע, שהשפיעו על הג'ודו הספורטיבי. כמובן לצד הפיכתו ל-"ספורטיבי", דבר שחייב ביטול טכניקות "מסוכנות"). 4. אני לא יודע איך ברוס לי היה מתמודד מול ספורטאי MMA, אני רק יודע ש-"לשיטה המסורתית" שאני לומד היום (נינג'יטסו) יש פתרונות "מסורתיים" גם ל-"בעיה" כזו. (אם כי הפתרונות אינם "ספורטיביים", ובכך טמונה הבעיה...
)
 

amir_aikido

New member
לא מסתדר לי

רן נקודה 1 לא מסתדרת עם ההיכרות שלי עם קאטות של כלי נשק מתוך ה"קוריו". בד"כ התנועה האופיינית איננה ארוכה, אלא מחפשת את הדרך הקצרה והנוחה ביותר להגיע אל היריב. ובקשר לנקודה 2 - בעוד שבג'ו-ג'וטסו מסורתי אני בהחלט אצפה למצוא גם טכניקות וקאטות הקשורות לכלי-נשק. הרי שאני בהחלט אצפה למצוא שם גם פתרונות ל"מצבים המודרניים" שתיארת. אם כבר מצב מודרני, אני אופתע באם אמצא שם התייחסות לנשק אוטומטי... אך לא למצבי חביקה. אמיר
 

shin ryu

New member
אל תשכחו שבאותה תקופה היפנים לחמו ב

לא בטוח שכל הטכניקות שהם השתמשו יכולות להתמודד עם אנשים שהם לא יפנים כמו ארופאים או אמריקאים - אנשים כבדי גוף ו-או גבוהים מאוד וכו. זו אחת הסיבות העיקריות שברוס לי ניסה להתאים את שיטתו או ניסה לחפש שיטה שונה שתתאים לא רק לאנשי הונג קונג.
 
תנועות ארוכות ועגולות

לגבי התנועות הארוכות והעגולות, זו היתה דוגמה ולא הכללה גורפת. מובן שישנן בשיטות מסורתיות גם תנועות קצרות שיחפשו את הדרך המהירה ביותר להגיע אל גוף היריב, אך במקביל להן תוכל לראות גם תנועות ארוכות כפי שאמרתי (למשל בלימות שונות בקאטות מסורתיות). לגבי תשובות ל"מצבים מודרניים" בשיטות "מסורתיות" ראה תשובתי לשי (בגדול: אני לא פוסל קיומם של תשובות כאלה בשיטות הנ"ל, רק שבשיטות מודרניות הייתי מצפה שתשובות כאלה למקרים הנ"ל יהיו אולי יותר רווחות). רן.
 
לאחר שקראתי את התשובות.

אני אישית קצת לא מבין את הנסיון להגדיר אומנות לחימה מסורתית. עני לא חושב שאפשר להצביע על נקודה מסוימת או תנועה מסוימת ולהגיד פה הגבול בין מסורתי ללא מסורתי. לעניות דעתי ולאחר לימודים גם בתולדות האומנות. אין אומנות סטטית. זרמים יונקים, נשענים ונבנים זה מזה. במחשבה שניה הייתי מגדיר מסורתי (עם הסתייגויות) אולי ברצון לבצע משהוא תוך נסיון לשמור על הרוח המייסדת והעקרונות המקוריים של אותה אומנות (כל אומנות שהיא) ולא כל כך להתפס בהגדרות והצמדת תוויות.
 

Sensei

New member
KORYU

Traditional japanese arts are Koryu.All other arts including Aikido,Judo,Kendo are modern martial arts. There are schools of jujutsu which are not related to any Koryu,making them modern arts.Krav Magah, Krav Magan and Dennis -Survival are honest schools since they do not pretend to be Traditional arts but pride themselves as being BLUE AND WHITE-Israeli hand to hand combat systems. KORYU are those arts that have a Tradition in Japans Feudal History and are part of that Feudal Military History.Their techniques were tested on the battle field and their ancestors(early Masters and warriors of the ryu fought on the battle field .Kaze Arashi Ryu for example was developed over hundreds of years by the Yamabushi and developed from experiance from the battle field. Shimon Shimon​
 

Sensei

New member
There are those

here who have no idea what a Traditional Koryu art is all about.That is fine..what is not fine is confusing schools of Martial arts that 1)Have become business oriented 2) Force their students (advanced students to take a physical ed program from an institution that has no idea what a traditional martial art is,to Ryus which are a way of life and a Tradition continuing the Honor and memory of the dedication of earlier Masters.Their battle experiances are reported in the katas of the Tessen and their quest of honor and dedication in the BLOOD OATH a practitioner makes when becoming a Menkyo.
 

amir_aikido

New member
דווקא בשל כך שאלתי

סנסי דווקא מתוך היכרות שלי עם אמנויות הקוריו, היא שגרמה לי לשאול את מתאמני הג'ו-ג'וטסו, על סמך מה הם מגדירים את האמנויות שלהם כמסורתיות או כמודרניות. מתוך רצון להבין האם יש להם בסיס חד-משמעי להגדרה, או שמדובר בהחלטה שרירותית או אולי שיווקית. אני עוד לא קיבלתי תשובה ברורה. אבל אני מוכן להמתין ולראות. אמיר
 
תשובה

ההגדרה של מה "מסורתי" ומה "מודרני" כפי שכתבתי אותה הינה הגדרה פרטית שלי, וכך גם הצגתי אותה. השיטה בה אני מתאמן ומדריך (ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו) מוגדרת ומוצגת כמודרנית, אם כי יש בה גם פנים מסורתיות כפי שאני רואה זאת. כך אני רואה את הדברים. זה לא גורע מהגדרות אחרות, אישיות או מעוגנות הסטוריות (בלי קשר לכך שאני תמיד שמח ללמוד ולהשכיל בתחום הזה של אומנויות לחימה אותו אני מאוד אוהב). בברכה, רן.
 
למעלה