שמע,
אני בכלל לא שומע כיום פופ- רוק. אבל גם ארבע אקורדים זה מצוין. אם אלו האקורדים האופטימלים ללחן, אז מה לעשות? שמע, מוזיקה שכזאת משעממת אותי. אבל זה לא העניין, נגן צריך לדעת לשרת את השיר בצורה הטובה ביותר. גם אם זה אומר לנגן חמש אקורדים כל השיר. המוזיקה צריכה לבוא מהראש (מהלב), ואם זה מה שעובר בראש של הנגן אז בעיה שלו. נגנים שסתם מחפשים לסבך כל הזמן בשביל שיגידו עליהם שהם תותחים רק נשמעים רע ברוב הזמן. חוץ מזה, בלוז קלאסי זה אחד הסגנונות הכי פשוטים שיש. יש כאן משהו שמזלזל?