גיבורים ופחדנים...

[tapas tapas]

גיבורים ופחדנים...

בהרבה מהסיפורים, וגם במשחקי תפקידים, הדמויות הראשיות מגלות גבורה מעל לממוצע. הדמויות נתקלות בהרבה מצבים שמחריכים אותם לעמוד בהרבה לחצים ורגשות עזים, ונראה שרוב הדמויות בסיפורים האלו מצלחות להתגבר על הפחדים האלו. מילא, אם היה פעם אחת או פעמיים שהיה צורך במעשה אמיץ, אבל אם ניקח לדוגמא את שר הטבעות, ישנם כל כך הרבה רגעים של חיים ומוות, ולא רק שהדמויות מצליחות לתפקיד בסיטואציות האלו בצורה שהבן אדם הממוצע לא היה מצליח לתפקד, אלא הם גם מתפקדים בצורה כזאת, שהתוצאות של התיפקוד שלהם היא מוצלחת ביותר. כנגד כל הסיכויים. נראה שרוב מחברי הסיפורים האלה, אף פעם לא למדו היסתברות. ישנם גם סיפורים יותר הגיוניים, שבהם הדמויות לא מצליחות כל פעם להתגבר על הפחדים ולתפקד בצורה יוצאת דופן. בסיפורים האלה פשוט למביאים את הדמויות למצבים כאלה שאם הדמויות היו מחרבנות במכנסיים באותו רגע או לא מתפקדות בצורה הטובה ביותר אז הסיפור היה נגמר באותו הרגע. למשל ב1984, זה היה מרגש כשהדמות הראשית התחילה למרוד בשקט נגד המערכת, אבל מכיוון שהקורא והדמות לא ידעו בכלל שהמערכת מודעת לכל מהלך שלו, אז הדמות לא היתה במצב שהיא ראתה סכנה או היתה צריכה יותר מדי לפחד. מקווה שלא קישקשתי יותר מדי, רק בשביל לשאול, האם במשחקי התפקידים שלכם הדמויות ניצבות בהרבה מצבים שבהם הן צריכות להיות אמיצות מעל לממוצע ולהצליח כנגד הסיכויים? או שאתם לא מציבים אותם בכאלה מצבים אפיים כך שהסיפור לא מתרחש כנגד הסיכויים, אבל המשחק בכל זאת נשאר מעניין ואולי אפילו יותר?

 

[Sabre Runner]

כרגע העלת את הסיבה למה אני שונא את

והכותרת לא נתנה לי לסיים: "סופרמן!" סופרמן הוא גיבור כל כך לא אנושי שאני אישית לא מבין איך מישהו הזדהה איתו. אפשר אפילו לראות את זה בהתפתחות של הגיבורים של היום. היותר פופולאריים הם ספיידרמן שהוא בעל כוחות על-אנושיים אבל חוץ מזה הוא... Well, screw-up. וזה משהו שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו. וכמובן, כולם אוהבים את וולברין כי הוא נורא אנושי. גם מבחינה טובה וגם מבחינה טובה ומעבר לטפרים שלו הוא יכול להיות כל אחד מאיתנו וכשבדרך כלל האקסמן נתקלים באויב ממש חזק אז הוא זה שחוטף הכי קשה והדבר היחיד שמציל אותו זה הריפוי שלו. ככה אני אוהב את הגיבורים שלי וככה אני בונה אותם. כשאני בונה דמויות אני דואג לבנות אותם כך שמאוד קשה להרוג אותם (כי אני רוצה לשחק אותם הרבה זמן) אבל זה אפשרי ולמרות הכל הם מאוד פגיעות. ולמען האמת, לכל דמות שבאמת השקעתי ביצירה שלה כבר יש לי, מוכנה מראש, סצנת מוות ערוכה ויפה (וזה כולל, למי שמכיר, את דורוס, להב, וולורם וויטאליס, לייטר, פייר ואפילו הסייבר ראנר עצמו וידידו קיף). לכן, כשהדמויות בנויות ככה, הם פועלים בעיקר מכורח הנסיבות. כרגע, מכל הדמויות שציינתי, אני מסוגל להיזכר רק בדורוס שהתמודד עם מצבים לגמרי בלתי-אנושיים וזה כשהוא נשאר בהרים (ארץ השדים) לבד עם ידידו הקרוב טורין (האשליין חסר היד) כשהוא מוקף ביצורים שהדרך היחידה לתאר אותם היא הכלאה בין שימפנזה ל-Alien לתנין. אז מה עושים? נלחמים בהם. כי אין משהו אחר לעשות. כי הוא חייב לאשליין והוא חייב לשמור על השריון אז עושים מה שצריך. אפילו אם זה אומר לבוא עד מלך השדים. אני רק מקווה שנוכל להגיע למצב הזה במשחק שכרגע רץ במאורה, בפורומי האורק.

 

[tapas tapas]

דווקא

דווקא בעיני סופרמן יותר מוצא חן. כי זה יותר "הגיוני" שסופרמן יצליח כל מיני דברים מופלעים. אבל זה לא הגיוני שארגון ילחם בטרול כשהוא בולם עם החרב הדקיקה שלו את החרב הענקית של הטרול. כי לארגון אין כוחות מיוחדים כמו לסופרמן.

 

[NacroMittler]

אבל יש לו חרב מיוחדת

 

[tapas tapas]

נו מה הקשר?

החרב חזקה ומיוחדת אבל היא לא עושה לו שרירים יותר חזקים. יש לו +9 נגד טרולים? אין הסבר "הגיוני" מאחורי זה. כמו שיש בסופרמן הסבר על הכוחות שלו.

 

[NacroMittler]

היא מאפשרת לו לחסום

מכות אשר באופן טבעי היו מפרקות אותו לגורמים. אולי. זו רק השערה, מכיוון שאת הספרים קראתי ממש מזמן ואני לא זוכר אם נתנו פרטים על החרב..

 

[DDN]

אני דווקא מארק של סופרמן.

עם כל הכוחות שלו, והיכולות שלו, הוא עדיין מפחד, ולא על עצמו, אלא על אחרים. הוא מפחד על ההורים שלו, על אשתו, ועל כל בני האדם ה"רגילים" שהוא רואה את משימתו בחיים להגן עליהם. סופרמן מבחינתי הוא אופי של פאלדין, הטוב המושלם, בעל ערכי מוסר ואמות מידה שאפשר רק להעריך ולשאוף להגיע אליהן.

 

[ננסק]

Superman is a dick

גם אני תמיד חשבתי שסופרמן מעניין בערך כמו הצורה בה הבלש חסר הבית מציג לוחם מו"ד ממוצע. קצת פחות, אפילו. לדעתי כבר הביאו את הקישור הזה בעבר, אבל זה תמיד משעשע מחדש.

 

[DDN]

לא אהבתי.

אני כנראה מארק מדי של סופרמן, אבל מצאתי את זה מעליב בשם הדמות ממש נתפס לי חזק סופרמן. מצטער.

 

[ננסק]

הומור

אפילו על הגיבורים הגדולים ביותר אפשר לצחוק, לא בלעג אלא סתם ככה. אלו הן (ככל הנראה) כריכות קומיקס אמיתיות, ולא איזו חבלה מכוונת, אז אתה יכול גם כן לצחוק על כמה אהבלים היו החבר'ה שעשו את סופרמן פעם.

 

[DDN]

כמו שכתבתי,

כנראה נהייתי מארק מדי של סופרמן.

 

[The Evil Rabbit]

מארק?

 

[DDN]

כן.

מונח שמשתמשים בו בעגת היאבקות (רק?) שהכוונה היא אוהד שרוף.

 

[Nihau]

גבורה ופחד צעדו יחד ביער האפל עד ש.

עד היום לא יצא לי לשחק דמות שהמניע הראשי שלה הוא פחד- נגלתה לי עובדה מעניינת זו ממש בעת קריאת ההודעה שלך ולכן- תודה. כבר למדתי משהו. הסיבה לכך נעוצה בעיקר בעובדה שאני רוצה לשחק "גיבור"- כהגדרה (מבחינתי)- אישיות שעושה את מה ש*נכון* לעשות על אף רגש הפחד העוצמתי המחלחל בעצמות, משתק ומרעיד וקורא מבפנים "ברח!" דמות הירואית לא צריכה להיות מטומטמת- להסתער על צבא זה בד"כ אידיוטי, במיוחד כשאפשר לחשוב קצת, לעשות כמה טלפונים (או המקבילה הפנטסטית של יצירת קשר) אל חברים טובים שחייבים טובות גדולות, להפעיל קצת את השכל ולעלות את הסיכויים ההסתברותיים לרמה סבירה יותר. כמו למשל להזמין את הצבא שלך ושל החברים שלך לבוא נגד הצבא של החבר'ה שמציקים לך כרגע- כפי שאמר הגנרל טקטיקוס: Hmm...lets see...what to do when you're outgunned, outnumbered and outpositioned...it says here: Don't have a battle. -Tacticus, Jingo העניין הוא שאחרי שאספת את הצבא שלך אתה עדיין חייב להוביל אותו אל הקרב והסיכויים שלך למות רק פחות מעט. חץ\קליע\קרן מוות מכוונים היטב או תועים בחוסר מזל עדיין יורידו אותך. זה המעשה ההירואי. אתה מת מפחת ועדיין עושה את הדבר הנכון- שיביא לך את הנצחון. אף אחד לא אוהב ללכת למוות מלפני פחדן גמור שלא מוכן להסתכן עבור המטרה לשמה קרא לך להלחם ואולי למות. עניתי לך?

 

[DDN]

דווקא דוגמא הפוכה

מצורף קישור לסיפור על פעם שבו הדמות שלי, נשברה בגלל פחד ודאגה, ובמקום להיות חכמה, אמיצה וטובה, החליטה לקחת את הפתרון הפחדני והריאלי, להצטרף לרעים כדי שלה יהיה טוב. בדיעבד, היא גילתה מהר שהיא טעתה, אבל מה שמראה שאני לא משחק דמויות מושלמות.

 

[Sabre Runner]

אם כבר סוטים מהנושא...

אני חושב שלשחק דמות כזאת זה בין הדברים היותר מהנים. לא בהכרח מפחד. פעם אחת שיחקתי דמות, מכשפה ארכיאולוגית, שחקרה את אנק החיים. היא פשוט הייתה אנוכית ומרוכזת בעצמה ועזרה לחבר'ה הטובים כל עוד זה היה לטובתה. ברגע שהיא קיבלה הצעה יותר טובה ממלך השדים אז היא עברה לצד שלו.

 

[drall]

אצלי בד"כ הדמויות מתמודדות

עם כוחות גדולים מהן בהרבה, אז אין להן מה להיות גיבורות , מטביעים אותן במוכטה. אבל היה לי שה"מ שלא עשה לנו בעיות. נתן לנו נק"נ בלי סוף וציודים ותכונות והגענו למצב שברמה 9 כל דמות הייתה יכולה לגבור על צבאות בינוניים. זה היה חסר פרופורציות. אבל יצאנו להרפתקה עם אינטרסים סותרים ולכן כל הזמן תיחבלנו זה נגד זה וכרתנו בריתות בינינו והפרנו אותן , ככה שבפועל, המשחק היה מאוד מוצלח.

 

[Nihau]

האם תוכל להסביר לי לאט כמה דברים?

1. מה אתה מגדיר כ"גיבור"? 2. מה היא "גבורה"? 3. מה אתה מגדיר כשה"מ "טוב"? 4. מה הקשר בין עוצמת הדמות לבין עוצמת האתגר מולו היא מתמודדת והקשר בין הנ"ל ליכולת הדמות להתנהג בגבורה?

 

[drall]

לאט מאוד אפילו

1. גיבור הוא דמות שמבצעת מעשי גבורה 2. גבורה או מעשה גבורה הינה פעולה מסוכנת שנעשית על ידי הדמות וישנו סיכוי גבוה שהיא תיכשל ובכך תזיק לדמות או תגרום למותה. 3. שה"מ טוב הוא שה"מ ששחקנים אוהבים לשחק אצלו ויעדיפו לשחק אצלו מאשר לעשות את רוב הדברים האחרים ולא משנה מאיזו סיבה. 4. ככל שהאתגר מולו עומדת הדמות קשה יותר לעומת העוצמה שלה , נוצרת אצל הדמות המוטיבציה לבצע מעשי גבורה , כאשר מהפרספקטיבה של השה"מ ייתכן שהמצב שונה . מצב כזה משפיע , כמובן על היכולת של הדמות להתנהג בגבורה , כי אלמלא היה מסוכן יחסית לדמות לא הייתה הזדמנות להתנהג בגבורה , והילכך יכולת.

 

[tapas tapas]

כלומר...

אם דמות נניח נוהגת באוטו בשיכרות אז היא גיבורה?