היה גם כזה, רק הפעילות קצת אחרת.
קשת, באירופה, נחשבה נשק של המעמד הנחות, היינו של האיכרים ופשוטי העם. אצילים למדו כמובן להשתמש בקשת אבל לא השתמשו בה בשדה הקרב, יען כי החרב והרומח היו נשק העילית. במאות ה-13 עד ה-15 פעלו בצבאות אירופה דבוקות קשתים ורובי-קשת, לרוב שכירי חרב, שנשאו איתם מגינים גדולים מאד. היחידה הבסיסית כללה לרוב ארבעה אנשים, שניים יורים מאחורי המגן ושניים, מאחור, טוענים. את המגן היו מציבים בעזרת רגלית. אביר תמיד היה משוריין בצורה הטובה ביותר לתקופתו, ובגלל חינוכו, תיאורטית, היה אמור לבוז לסכנה. נושא מגן גדול ("צינה") לפני אציל היה בהחלט קיים - אבל במזרח התיכון הקדום, אצל האשורים, ורואים את זה היטב בתבליטי ארמון סנחריב מנינווה.