גוש

tagmdd

New member
גוש

יֵשׁ גּוּשׁ בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ.

הוּא שָׁם
לֹא זָז
מִלְּבַד הָרֶטֶט
הַכָּחֹל.

הַיַּיִן הָאָדֹם,
אָדֹם,
מְחַלְחֵל עַל
הַלָּשׁוֹן,

הַגּוּשׁ שָׁם
בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ
כְּמוֹ יָם גָּדוֹל
גָּדוֹל,

הֶעָנָן מִתְעַבֶּה
וְנִרְטָב בְּתוֹךְ סְעָרוֹ
הַשָּׁחֹר
מִשְּׁחוֹר,

הָעֵץ שׁוֹתֶה
וְשׁוֹתֶה
הַנָּהָר הַזּוֹרֵם
צָמֵא צָמֵא,

הָעִיר עֲיֵפֶה,
הָרְחוֹבוֹת
נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים
כְּמוֹ שֵׁנָה

וְהַגּוּשׁ
שָׁם.

הָאִשָּׁה, אֲשֶׁר בְּפַשְׁטוּת
אַהֲבָה בְּפַשְׁטוּת,
כְּפִי שֶׁאַהֲבָה
מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה,
מֵעוֹלָם,

אֵינָהּ שָׁם,
לְיַד הַגּוּשׁ
הַחַם,
שֶׁהוּא עֲדַיִן
שָׁם,
בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ,

הַגּוּשׁ,
הוּא שָׁם, הוֹלֵךְ,
בְּאֶמְצַע הַמַּרְגָּש,

לֹא זָז,
בָּרֶטֶט
שֶׁבַּגוּף יֶשְׁנוֹ,
בַּאֲדָמָה,
וּבַדְּבָרִים כֻּלָּם
שֶׁל הָעוֹלָם,
הוּא שָׁם.

הַחֶמְלָה עוֹלָה
הָעֲנָוָה טוֹבָה
בְּהֶחְלֵט טוֹבָה
וְהוּא, הַגּוּשׁ,
אָכֵן, עֲדַיִן,
שָׁם,
בְּאֶמְצַע הַמֻּרְגָּשׁ.
רוֹטֵט.

יָּדַיִם עֲטוּפוֹת
בִּפְלַסְטִיק
שָׁקוּף
כְּדֵי לְהֵיטִיב אֵת הַמַּגָּע
בָּאֶמְצַע (אוֹ שֶׁמָּא
בְּאֶמְצָעוּת) הַגּוּף.

אֶהְיֶה חָשֹוּף,
אֲנִי אוֹמֵר.
אֶהְיֶה חָשֹוּף
(לְמִי תְּשׁוּבָה, לְמִי,
וּמַה הַשְּׁאֵלָה?)

אֶלָּא,
שֶּׁאֵין זֶה כָּךְ
וְהַלְּבַד
בִּלְבַד
נֶחְשַֹף, מִן הַמֶּרְחָק

וְסַם שְׁקִיקָה,
לִבְנֵי אָדָם,
לְאַהֲבַת אִשָּׁה
תַּמָּה וּבְעוּלָה
שֶׁמֵּעוֹלָם
כְּפִי שֶׁשָּׁם
כְּבָר נֶאֱמַר
גַּם הִיא
וְגַם
הַגּוּשׁ
בָּאֶמְצַע,
שָׁם הָיְתָה.

אִשָּׁה בִּמְלֹא הֱיוֹת אִשָּׁה.

אֲבָל, אֲנִי אֵינִי
אֶלָּא עִם גּוּשׁ
בְּאֶמְצַע
הַמִּגְרָשׁ.
רוֹטֵט.
רוֹטֵט.
וְהַמִּגְרָשׁ
אֵינוֹ אֶלָּא עִם גּוּשׁ
בַּצַּעֲצוּעַ.

הַעֲנֵק לִי, אֶתְפַּתֶּה,
לְרֶגַע,
לְכֻלָם,

הַעֲנֵק לִי מְנוּחָה טוֹבָה
כָּל כָּךְ טוֹבָה,

אַךְ מִי אַתָּה,
אֱמֹר,
הָאֲדָמָה

הֵן בַּמִּזְרָח
לָמַדְנוּ עַל בְּשַֹרֵנוּ:
גַּם בְּיַחַד
כָּל אֶחָד לְבַד,

עִם גּוּשׁ
(וּבְלִי)
בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ.

וִוּי אַר
בַּט פְלֶשׁ
אֵנְד בּוֹאְן
אֶ סְפֵּסִימֵן
אֶמוֹנְג
דֶה
נֵסִינְג
וִוּיז אֶ
גּוּשׁ.

עוֹלֶה אֵלָיו
לְרֶגֶל
מִדֵּי יוֹם
בְּיוֹם

נַוָּד
עִם צַלָּקוֹת
כְּמוֹ כָּל
אֶחָד.

אַיֵּה אַתְּ
יְפֵהפִיָּה?
אַיֵּה אַתְּ
פֵיָה
טוֹבָה?
אַיֵּה אַתְּ
עֲנָוָה.

וּמַה שָׁוְיֵךְ,
כְּשֶׁאַתְּ בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ,
בּוֹדֶדֶת,
בְּלִי אַחֲוָה.

הַיַּיִן הָאָדֹם אָדֹם
שֶּׁבּ&#146
 

tagmdd

New member
גוש (המשך)

הַיַּיִן הָאָדֹם אָדֹם
שֶּׁבָּא, מָזוּג
בִּפְלַסְטִיק
מִן הַמַּחְלָקָה
הָרִאשׁוֹנָה
מִתְגַּלְגֵּל
עַל הַלָּשׁוֹן
הַבּוֹדֵדָה,
זוֹרֵם בַּגּוּף.

הַגּוּשׁ
הוּא שָׁם.

בְּאֶמְצַע הַמִּגְרָשׁ.

יוּ אַר אוֹ קֵי,
מַיי מָאן,
אֶז יוּ רִילִי אַר
דוֹנְט יוּ
אַנְדֵר
סְטַנְד?

לַמְרוֹת שֶׁכָּל מַה שֶׁיֵּשׁ
לְךָ
זֶה מַה שֶׁאֵין.

וְגּוּשׁ.

טִשְׁטוּש סְבִיב
טִשְׁטוּש
וְהִיא אֵינֶנָּה

רַק חָתוּל אֲפוֹר
בּוֹדֵד
וּמְיַלֵּל.

וְגּוּשׁ?
 
כמה בדידות תהומית, קהות חושים וחלום החוצה ופנימה

...
אני מצטערת , אני מתעבת את המונח הזה של "אהבתי" לתיאור הזדהות עם שיר כזה.

אתה לא פוסט בפייסבוק-זה שיר על כאב נורא שנבלע בך וזה זעזע אותי רגשית .
זאת האמת - זה נגע בי במקום הכי מגולף, נוקשה , מוכן לפעולה- ופצע אותי, פרע את הצורה, ריכך את הקווים והותיר אותי מבולבלת.

זאת האמת.
 

tagmdd

New member
הי

יש בשיר לא מעט כאב ובדידות, אבל יש בו גם יותר מזה.
הרי בסוף הוא נגמר בסימן שאלה...

חוצמזה, מעניין שרוב מי שקרא את השיר לא הגיע עד סופו....
 
שיר עצב לצלול ליגון שאולה

לפער את הפצע לגשש ,לראות בחשך את מי שאתה ,את האפססיות בך, את הבדדיות המכרסמת , זה שיר כואב מאוד מרגש, חזק בועט, זה השיר שלך שהכי אהבתי , מבחינה טכנית הוא די מבריק , הצמצם משחק פה טוב , אהבתי מאוד , שיר חזק מאוד .
 

tagmdd

New member
הי נתי

ראה מה כתבתי לחרסינה משורינת... יש בשיר עוד מלבד עצב ובדידות.
בכל מקרה, תודה על ההתעמקות
 

שמים1

New member
היי

לא אהבתי את הכתיבה בעברית של מילים באנגלית , מאוד בלבל אותי בכוונת הדובר
ונראה לי מיותר לגמרי , אלא אם תסביר מה לדעתך תרמו המילים באנגלית הכתובות בעברית .

כאשר קראתי את המילה גוש האסוסיאציה שעלתה בראשי היא של גוש סרטני
גוש באמצע המגרש , באמצע החיים , באמצע הגוף , ואם זה לא גוש סרטני ממשי זה משהו שחוסם מלהתקדם הלאה , משהו ממתי .
אשמח להבהרה אם תסכים לשיר הלא פשוט הזה .

חג שמח .
 

tagmdd

New member
היי

תעתיק עברי למילים באנגלית - אני מניח שזה עניין של טעם. אין בעיני עדיפות עקרונית לעברית, כלומר, העובדה שנולדתי לשפה אינה נותנת לה עדיפות בשדה הכללי של השירה. עברית היא השפה שלי, אני אוהב אותה וכותב בה, אבל אני חושב לא פעם גם באנגלית ולכן זה בא לידי ביטוי כשאני כותב.
ככלל, השימוש במגוון שפות נותן עושר ולא מצמצם אותו.
קראתי שירים מעולים שמשלבים בין עברית לתעתיק עברי של לועזית.
אחד מהם היה של אדמיאל קוסמן, שנקרא "אינסטולינג יו מיי לורד", שפשוט פתח לי את העיניים.

אני לא כתבתי על גוש סרטני, למרות שהיה לי ברור שזה שם ואני חי עם זה בשלום. בסוף, במרבית הנסיבות, השיר נמצא בידי הקורא.
חסימה, בהחלט, מצד אחד. תלות מצד שני.
 
למעלה