השערה (לא שלי)
גוש חלב שבמרום הגליל הוא כיום כפר ערבי בשם ג´יש, שמספר תושביו כ-2000. 80% מהם נוצרים - רובם מארונים ומיעוטם יוונים-קתולים; 20% מהתושבים מוסלמים. 25% מהתושבים עובדים בחקלאות, שאר הגברים עובדים רובם בעבודות קבלניות. נשים רבות עובדות במפעל לטקסטיל בכפר. הכפר יושב על מקומה של העיירה היהודית גוש חלב מימי בית שני, המשנה והתלמוד, ונמצאו בו שרידים של שני בתי-כנסת, מאוזולאום וקברים קדושים ליהודים. מקור השם גוש חלב הוא אולי הסלע הרך והלבן שהכפר יושב עליו - סלע הקירטון. סלע זה נוח לישוב, היות ואפשר לחצוב בו בורות מים בלתי מחלחלים, נובעים בו מעינות והוא קל לעיבוד. גוש חלב יושבה לראשונה בתקופה הכנענית. היא איננה מופיעה במקרא, אך במשנה (ערכין ט"ו) מצוין שהיא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון. בתקופה שלאחר חורבן בית ראשון נושבה כנראה בידי צאצאי שארית הפליטה או בידי עולי בבל. בימי בית שני היה גוש חלב כפר חשוב בגליל העליון, אחד מבניו הוא יוחנן בן לוי הידוע כיוחנן מגוש חלב, אחד ממנהיגי המרד ברומאים. בזמן ההכנות למרד נשלח יוסף בן מתתיהו לגליל, פעולתו העקרית היתה ביצור ערים וכפרים בגליל, אך הוא עצמו מספר שגוש חלב לא קבלה את מרותו, בוצרה על ידי יוחנן בן לוי, שהיה מתנגד שלו. גוש חלב היתה הישוב האחרון בגליל שנכבש על ידי הרומאים. לדברי יוסף מגיע טיטוס עם אלף רוכבים לגוש חלב ביום השבת ומנסה לשכנע את תושבי העיר לכרות עמו ברית שלום. יוחנן פונה אליו ומבטיח לקבל את דבריו, אך מבקש ממנו לשמור את יום השבת, הוא היום שאסור ליהודים לצאת בו למלחמה או לשלום. טיטוס מאמין ליוחנן ונסוג צפונה לקדש, ויוחנן מנצל הפוגה זו על מנת לאסוף את אנשיו ולהמלט לירושלים. תקופת המשנה והתלמוד היא תקופה של שגשוג ופריחה בגליל, גוש-חלב מתפרסמת בענף הזיתים והשמן שלה: "אוכלין על הזיתים עד שיכלו ממירון ומגוש חלב" (ירוש´ שבועות).
