גורל אדון

[מולוקו]

גורל אדון

אורב לו היום בסימטת השאול , לא יודע הלב ימין ושמאל חומד לו לצון , גורל אדון. פסיעה קדימה, שתיים לאחור קרוב האושר לימין , או שמה עצבת במקום . חוכך האדם בדעתו לאן יפנה , ועל מה להישמר אין הוא יודע מה במה מסתתר. להבא כשיעמוד בצומת גורל יטב אם יזכור שאין תיכנון מראש , ואם בחר לפנות לימין או לשמאל הרי גורלו יקבל בשלוה וברוח קור.

 

[שמים1]

הקוראת בקלפים ../images/Emo79.gif

נפרשו הקלפים בליל אפל הוא לא ידע איזה קלף יקבל האם יסמל אושר ואחדות האם יקבל שחור ואבלות? מביט בעיניה בידיים כלות כיצד קלפיה חורצים גורלות, ימים של סתיו עוטי שלכת או אביב בפריחה מתפרצת. ובינו לבינו מהרהר בתמיהה כיצד נתן לגורלו להילכד בחבילה בקלפים רוחשים ימים כלילות חורצים בדממה גורלות.

 

[מולוקו]

הוא לא ידע

הוא לא ידע את שמה של האחת ויחידה , איתה חפץ מיזמוטי אהבה , הוא לא ידע את שמה. ובלילה היה חולם עליה, בין ירכיה להטביע חותם המלך ללכוד כעכביש בפלך. הוא לא ידע ימין ושמאל היכן מסתתרת הגברת אבל חיש קל קרא תיגר על גורל מהתל נשבר.

 

[דמעה ורודה]

הוא לא ידע

הוא לא ידע את שמה אך תר אחריה בלכתו היכן היא האישה שרוצה להכניסה ללבבו מאס בעפעוף ריסי נשים פתיות עיכוס ישבני זונות עלובות שנזל האיפור על פניהן והן מחייבות מעקמות שפתיהן שיניהן רקובות האם את קיימת האישה האחרת? שמה רק בחלומי את נשארת?

 

[מולוקו]

ברה היא

היא יושבה על החלון וסורקה שיערה , בעיניכם היא פרוצה בעיני היא ברה ... ביאליק

 

[מולוקו]

נוסח מדוייק , ביאליק.

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן וְשׂוֹרְקָה שְׂעָרָהּ, בְּעֵינֵיכֶם הִיא פְרוּצָה וּבְעֵינַי הִיא בָרָה.

 

[שמים1]

הוא לא ידע את שמה ../images/Emo79.gif

שמה הוא האור החודר מבעד לחרכי התריסים מעיר פנים ישנות חולמות חלום אחרון וחיוך. שמה הוא המים המערסלים גופך מטהרים רגע חסד מלטפים בקרירות נשמתך הבוערת. שמה הוא שמים כחולים מרחבי רקיע אין סופיים הפרושים לפניך . רק הושט ידך אל מעל לעננים לגעת.

 

[מולוקו]

לגעת

כמהה נפשי אליה , אל אור עיניה חיוכי שפתיה עונג גופה ומפרש חייה , קחי את ידי אל מעל לעננים אני רוצה לגעת.

 

[מטבע הדברים]

מגע

גע בי והשמיים יוארו בהמון זיקוקים אגע בך ותרקיע לשחקים.. כי נגעת בי בניבכי ליבי ורוממתני לגבהי מרומים ונדאה ניפעמים במרחבי התכלת, ושמש שלהבות בעורקינו בוערים ניצנוצי ברקת בעיננו זוהרים

 

[מולוקו]

את עושה לי מנגינות

חורזת לי שירים כל כך מענגים שבא לי בעננים לגעת בשחקים , אהבני רק הלילה תני לי כוח לפרוזה לחרוז שיר סתם ככה שיהיה לנו מפלט יה , ובחושך בחושך אגע בך בעונג של שיר ושריר אצית דמיון ושמש אור לראות הכלו ימי בדידות.

 

[מטבע הדברים]

אתה בצלילים

ניגונים בצלילים ערגת מילים נוגעת פנימה מחסירה פעימה נעתקת נשימה אשאך לתענוגות עילאיים עטור יפעה במתק שפתיים, ובא מזור לליבך הדואב ימוגר הכאב תוגף הבדידות בידי הידידות.

 

[מולוקו]

הלילה

הלילה הוא צעיר בודד הוא השביל טומן עצמי במיטתך למיזמוט ענוג כאש. שומע פעימות ליבך מפמפם כמו מתופף מחסיר פעימה בגע יתיר פעימה בתוק. עטורת נשיקות פי ושפתייך ערגת ליבי ידידה את לי , למסע בניביכי נישמתי.