טוב, אז ככה:
1. לא ברור לי מאיפה שאבת את הרעיון שאני כועס או שנפגעתי מדבריך. 2. לא הייתה לי שום כוונה או יומרה להוכיח לך משהו או להגיע איתך לעמק השווה באיזשהו נושא. בסה"כ, כמו שכתבתי במפורש, ביטאתי את דעתי האישית לגבי הכלאות בין מינים שונים. 3. לא טענתי שאין הבדלים בין מגדלים מתחילים ומנוסים. תאמין לי שאני מכיר היטב את ההבדלים. השאלה היא מדוע ההבדלים האלה רלוונטיים באופן כלשהו למה שכתבתי בהודעה המקורית שלי. 4. אני מודה שסיפור הכלבים שלך נעשה פחות ופחות ברור מהודעה להודעה. לגמרי לא ברור לי מה אתה טוען לגבי כלבים, ומה אתה מנסה להסיק מכאן אודות זוחלים. 5. בעניין ההכחדה, לא דיברתי על היעלמות טוטאלית של מיני נחשים מהעולם. דיברתי רק על הכחדת אוכלוסיות הבר שלהם. תאר לעצמך, למשל, שיום אחד יפסיקו להתקיים בטבע סינלואה מילקסנייקים (זו דוגמא מומצאת; אין לי מושג מהו המצב של הנחשים האלה בטבע). אם אני מבין אותך נכון, אתה אומר על זה שני דברים שלא כל כך מסתדרים זה עם זה: מצד אחד, אתה בעצם אומר דבר כזה: "אל תדאג, מרבים את המין הזה בכמויות אדירות בשבי, כך שהוא אף פעם לא יעלם מן העולם." מצד שני - אתה לא מתנגד להכלאות. עכשיו, שים לב לאפשרות הבאה: כל מגדלי הסינלואה מילקסנייקים יתחילו לעסוק בצורה אינטנסיבית בהכלאת סינלואה מילקסנייקים עם תתי-מינים אחרים של Lampropeltis triangulum, עם מינים אחרים של Lampropeltis, עם כרכני תירס, ועם כל מה שזז. תאר לך גם שאחרי מספר שנים לא יישאר בשבי אף סינלואה מילקסנייק "נקי". אם זה יהיה המצב, לא ברור לי איך תוכל להרגיע אותי מהחששות שהנחש הזה יעלם מן העולם: הרי (בתנאים הדמיוניים שתיארתי) - אם אוכלוסיית הבר של הנחש הזה תיכחד, לא ישאר אף סינלואה מילקסנייק בעולם: כל מה שישאר בשבי זה רק בני-כלאיים. אני מקווה שעכשיו הנקודה שהעליתי (בנוגע להכחדה) ברורה יותר. 6. הנקודה החשובה שלי אינה הטענה ששום תוצרי הכלאה לא ישרדו בטבע (למעשה, אני בכלל לא בטוח שהטענה הכללית האחרונה נכונה). הנקודה שניסיתי להעלות היא נקודה קצת שונה: הכלאות בין מינים שונים שמבוצעות בשבי נוטות להרוס את ההתאמה של הנחשים לסביבה שבה הם חיים. זאת גם אם פה ושם יכולים להיווצר, על-ידי הכלאות, נחשים שמתאימים מאוד לחיים בסביבה מסויימת. אני לא מכיר מחקרים שאליהם אני יכול להפנות אותך, אבל אנסה להסביר לך מדוע אני חושב שהטענה שלי נכונה. (אני לא מומחה גדול בביולוגיה, ויתכן שאני לא מדייק בנקודה כזו או אחרת. אם זה המקרה - אשמח לקבל תיקונים. אבל אני מקווה שבכל מקרה אצליח להסביר את הרעיון הכללי.) ההתאמה של בעלי-חיים שונים לחיים בסביבה טבעית מסויימת מושגת במסגרת תהליך שנקרא אבולוציה. לתהליך הזה יש שני "מנועים" חשובים: א. שונות גנטית; ב. ברירה טבעית. העסק עובד בערך כך: בתוך האוכלוסיות של בעלי-חיים שונים ישנה שונות מסויימת בין הפרטים. ומדי פעם נולדים בעלי חיים ששונים בצורה ניכרת מיתר האוכלוסיה. חלק מהשונות הזו נגרם עקב הבדלים גנטיים בין הפרטים. פרט שמצליח לשרוד ולהעמיד צאצאים מצליח להוריש להם חלק מהתכונות שלו. וכאן כבר נכנס העקרון (ב): ברירה טבעית. מה שהעקרון הזה אומר זה שבשל לחצים סביבתיים (לדוגמא: טריפה על ידי טורפים ותחרות על מקורות מזון), לא כל הפרטים שורדים ומצליחים להעמיד צאצאים. ההגיון הפשוט אומר שפרטים שנושאים תכונות "מוצלחות" יהיו בעלי סיכויים טובים יותר לשרוד ולהתרבות, בעוד שפרטים שנושאים תכונות "לא מוצלחות" יהיו בעלי סיכויים נמוכים הרבה יותר. למשל: נניח שבטבע נולד פיתון בורמזי לבן לגמרי. התכונה הזו אינה מוצלחת, כי היא תהפוך אותו לבולט מאוד גם לעיני טורפים, וגם לעיני הטרף שלו. לכן, הסיכויים של פיתון כזה לשרוד ולהתרבות נמוכים יחסית. לעומת זאת, לפיתון שנולד עם צבעי הסוואה מוצלחים יש סיכויים טובים הרבה יותר לשרוד ולהעמיד צאצאים. לכן, לאורך הדורות, תכונות "מוצלחות" כמו צבעי הסוואה שמתאימים לסביבת החיים ולצורת החיים של הנחש יתחזקו באוכלוסיה: יהיו יותר ויותר פרטים שנושאים את התכונות האלה. לעומת זאת, התכונות ה"לא מוצלחות" (לפעמים קוראים להן "מל-אדפטיביות") יחלשו באוכלוסיה: שכיחותן תלך ותפחת. בצורה כזו, מינים שונים של בעלי חיים הולכים ונעשים מותאמים לסביבות שבהן הם חיים. עד כאן לגבי האופן שבו העניינים פועלים בטבע. ומה קורה בשבי? כאן, בהנחה שלא מרבים יותר מדי קרובי משפחה אלה עם אלה, המגוון הגנטי ישמר. אבל מה שהולך פייפן זה הברירה הטבעית. בשבי, הזוחלים שלנו אינם חשופים לאותם הלחצים שאליהם הם נחשפים בבתי הגידול הטבעיים שלהם. (למשל: הם אינם מאויימים על-ידי טורפים, ואינם חשופים לתחרות על המזון שלהם.) לכן, התהליך שתיארתי מפסיק לעבוד. עכשיו, כל עוד אנחנו מרבים את הנחשים שלנו בצורה ששומרת, פחות או יותר, על המטען הגנטי שאיתו הם (או הוריהם, או הורי הוריהם וכו') הגיעו מהטבע, אנחנו עדיין מגדלים חיות שחלק ניכר מהתכונות שלהן עוצבו על-ידי ברירה טבעית כך שיתאימו אותם לחיים בטבע. אבל כשאנחנו מתחילים להכליא מינים שונים, אנחנו יוצרים, לפחות בחלק מהמקרים, חיות חדשות, שלא התקיימו קודם בטבע. ההתאמה של החיות החדשות האלה לסביבת חיים טבעית כלשהי היא דבר שלא נבדק: הרי כאמור - הנחשים החיים בשבי אינם חשופים לברירה טבעית. לכן, להבדיל מהחיות שמתפתחות בטבע, היצורים שאנחנו יוצרים על-ידי הכלאות אינם תוצרים של ברירה טבעית שמתאימה אותם לצורת חיים מסויימת בסביבה טבעית כלשהי. התהליך שמתאים את בעלי החיים לסביבות החיים הטבעיות שלהם משתבש לחלוטין, וזה בדיוק הדבר שמפריע לי בהכלאות האינטנסיביות שחלק מהמגדלים אוהב לעסוק בהן. אני מקווה שעכשיו הצלחתי לנסח את הדברים בצורה ברורה יותר.
